"צריך לומר את זה ביושר", פותח קצין בכיר במילואים, ומשמיע נאום תוכחה: "בצל ההצלחה הסופר-משמעותית בצפון, חיל האוויר לא בנה כוח מתאים לאיום הכטב"מים בהיקף רחב שכזה. זה עניין מהותי. בסוף נוצר מצב שארבעה מטוסי קרב וספינת טילים - במקרה הטוב - רודפים אחרי כטב"ם. ידענו את זה, כמו שידענו שחיל האוויר לא בנה מספיק טוב את הכוח לסיוע לכוחות הקרקע בגבולות. מצד שני, הוא בנה את הכוח יפה מאוד כזרוע ארוכה ללחימה בשבע זירות במקביל".
התקיפה המדויקת של כטב"ם חיזבאללה בחדר האוכל בבסיס האימונים של חטיבת גולני, שהובילה לנפילת ארבעה חיילים ופצעה יותר מ-60, טלטלה מדינה שלמה והיכתה בהלם את המטה הכללי של צה"ל. מה שהעצים את הביקורת, וכמובן את התסכול, היה העובדה שחיל האוויר זיהה את הכטב"ם, עקב אחריו, ניסה ליירט אותו, העריך שנפל לים - ואז הופתע לגלות שחדר את שכבות ההגנה. בתחקיר הראשוני שנערך לאחר האסון, התברר עוד כי אזרחים דיווחו שראו כטב"ם בשמיים, והמידע הועבר ליחידת הבקרה של חיל האוויר - אך לא התקבלה החלטה להתריע בפני הציבור והצבא ולהפעיל אזעקות.
"צריך להבין שאין הגנה הרמטית, גם כשיש מערכות מדהימות", אומרת ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה אורחת בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת ת"א, המוגדרת כמומחית בעלת שם עולמי לתחום הרחפנים והכטב"מים, "ובכל זאת, אנחנו צריכים לשפר את מנגנוני ההתראה כדי לתת לכל הפחות את ההזדמנות להתגוננות. יש סיטואציות שבהן אתה לא יכול ליירט, כי הכטב"ם או הרחפן טסים נמוך, ובשלב כזה יירוט רק יגביר את הסיכון ואת ההרס".
ד"ר ענתבי מצביעה על בעיה נוספת בכל מה קשור למוכנות הישראלית להתמודדות עם כטב"מים ורחפנים מתאבדים. "זו משימה מאוד מאתגרת, לא רק טכנולוגית אלא בעיקר תרבותית. הצד השני לומד אותנו ומשתנה במהירות רבה יותר מקצב ההתפתחות וההשתנות שלנו. עד שלא נתקן את זה, אנחנו בפיגור. התחרות היא בין שני כוחות שפועלים במהירויות שונות לחלוטין. לכן, גם אם אנחנו מגיעים לפסגה טכנולוגית-מדעית, ומביאים אותה לכדי מימוש מבצעי, אלו תהליכים שלוקחים זמן. הצד השני מאלתר, מצליח להשיג יכולות שבעבר היו יכולות של מדינות, ומטמיע אותן באופן שמערכת הביטחון שלנו מתקשה להגיב עליהן. כל העולם משתנה. תראו מה קורה בארה"ב: כדי לעמוד בקצב, האמריקנים פונים ליותר חברות עם יותר מכרזים".
מלחמת אוקראינה-רוסיה הפכה למוקד תשומת הלב של מדענים, טכנולוגים, צבאות זרים וחובבי תעופה, בכל הנוגע להגנה והתקפה בתחום הכטב"מים והרחפנים. "אנחנו רואים באוקראינה כל מיני פתרונות שפה אף אחד לא היה חושב לנסות אותם", מוסיפה ד"ר ענתבי ומדגימה, "למשל, לפגוע בכטב"ם עם רחפן".
ויש לה בטן מלאה גם על ההתנהלות של המערכת הביטחונית, שלמרות הדחיפות הגוברת לא נערכת נכון לאיום הכטב"מים. "נכון, חשוב שנמשיך לשמור על הבטיחות, אבל המערכת הביטחונית, בחלק מהדברים, חזרה לעבוד כאילו אנחנו בשגרה. ביורוקרטיה, ויכוח בין גופים. צריך להתחיל לשנות את השיטה מבפנים. הייתי משפרת את המיגון במדינה, וגם מייצרת נוהל לכל הבסיסים של תרגולת יותר מיידית ותכופה להתגוננות, כי הם בלב האיום. ראינו בדיוק מה קורה בהם".
בישראל פועלות כיום מספר חברות קטנות, שמפתחות ומתפעלות מערכות מתקדמות להגנה מפני כטב"מים ורחפנים. אחת מהן, שבולטת לחיוב, היא R2-Wireless. בישראל, החברה משתפת פעולה עם מערכת הביטחון במגוון מתארים, וגם חברת מקורות נמנית עם לקוחותיה. בחו"ל, החברה פועלת באירופה, בדרום אמריקה ובאסיה. חלק ממערכות החברה פרוסות להגנה על בסיסים צבאיים, ערים ומתקנים אזרחיים רגישים. לאחרונה חתמה חוזה משמעותי גם עם צבא גרמניה.
מנכ"ל החברה הוא און פניג, ששירת כמפקד פלוגת סיור ביחידת מורן. בעל תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת רייכמן ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת שיקאגו בארה"ב. לאחר מספר תפקידי ניהול כספים בתאגידי ענק כמו סימנס וסיסקו, ניהל את חברת ריוגלס שיצאה מחברת סולל-סימנס.
"אנחנו מפתחים טכנולוגיה לזיהוי איומים קורנים בים, באוויר וביבשה", סיפר פניג לוואלה,"הכוונה לפעילות אלקטרו-מגנטית, כולל ספציפית כטב"מים ורחפנים. כך, למשל, אנחנו יודעים לאתר שידור של כלי כמו רחפן או כטב"ם בזמן אמת, לזהות ולאכן את מיקומו - ולהעביר למיירט".
הטכנולוגיות שמציעה החברה, מוסיף פניג, מאפשרות " לאתר חולייה של כוח רדואן שעולה על רכס, ואנשיה אוחזים ביד מכשירי קשר או מכשיר סלולרי. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהגנה על תשתיות קריטיות או כוחות מתמרנים. אנחנו נעשה את זה בדרכים מתוחכמות - נניח, נטיס רחפן שסורק את הקרקע ומאתר עבורנו כוח שאורב לצה"ל או מטען שמופעל מרחוק. יש לנו מערכת מבצעית שיכולה להגן על עיר, סייענו לזהות הברחות סמים בגבול המצרי ואנחנו נענים ליוזמות פרטיות של רבש"צים בצפון".
פניג, בדומה לד"ר ענתבי, מדבר לאורך הריאיון על חשיבות תהליך הלמידה המהיר של האיום, והיכולת להתאים את המערכות אליו ואף לצפות אותו מראש. "הרוסים, למשל, משדרים מכלי הטיס מידע שגוי כדי שלא יהיה אפשר להפריע לו. אתה חושב שפיצחת את ההצפנה של הכלי, אבל המיקום שלו מפוברק - ואז אתה לא יכול לשנות את מסלולו או להשתלט עליו. שדה הקרב באוקראינה ובלבנון מוכיח את זה. מערכות שפותחות הצפנה כבר לא רלוונטיות. אנחנו לא פורצים הצפנות, אלא מאפיינים כלים ואנומליות ברמה גבוהה מאוד".
והאיום הבא בשדה הקרב של הכטב"מים, הוא מוסיף, כבר בפתח: "לא עוד התמודדות עם כלים מוכרים, אלא כאלה שמיוצרים במדפסות תלת מימד, מאולתרים, תוצרת בית. זה בדיוק מה שעושים האוקראינים לרוסים. פתרון בתחום הגנת השמיים חייב להיות רב-שלבי ורב-שכבתי. אין מערכת אחת, אלא משתמשים בכמה מערכות: מבוססות רדיו, מבוססות מכ"ם, אופטיקה וסנסורים מסוגים שונים. זה מענה רב-שכבתי. מנגד, המודל שבו צה"ל מכניס טכנולוגיות קצה לצבא הוא מודל שבור. הוא לא עובד".
המטרה, מדגיש פניג, "חייבת להיות יצירת אקו-סיסטם שלם. האוקראינים הביאו יכולות לא רעות נגד האיום הרוסי. הגישה שלהם אומרת: 'האירוע הזה גדול עליי. אין אגו. אנחנו מחפשים כל פתרון'. אבל צה"ל עובד הפוך - בעיקר עם חברות גדולות, בזמן שיש לנו את שדה הניסויים הטוב בעולם בלחימה מול כמה זירות. אנחנו תמיד חכמים אחרי מעשה".
בתחילת המלחמה יצאה מערכת הביטחון המלחמה להצטיידות רחבה. אלא שחלקה לא הושלם בכמויות מסחריות שיכלו לספק מענה רחב, חלקה פשוט לא מתאים לאיום, והתוצאות ניכרות היום. לצד התחושה שאין תורת לחימה מסודרת לכל היחידות, הצבא מתקשה לסנכרן את כלל המערכות לתמונה אחת בכלל הגזרות. ועוד לא הגענו לדבר על איו"ש ועל ההגנה על הכוחות בתמרון בעומק לבנון.
"צה"ל חייב לעבות מערכות וסנסורים מכל הסוגים להגנת שמי המדינה, והכל חייב להתחבר ביחד", אומר פניג, "חזרנו לאחרונה מתרגיל בנאט"ו, שבו התאמנו בהתמודדות עם איומים מהסוג הזה. באו חברות גדולות וקטנות מכל העולם, כולל מישראל. מה הם עשו? לא נתנו לחברות להפעיל את הטכנולוגיה שלהן בתנאי מעבדה ולהראות שהיא עובדת, אלא חילקו אותנו לחמש קבוצות. הביאו חיילים שיפעילו את המערכות בעצמם, ומולם הזניקו שלל איומים, כולל איומים עתידיים וכוחות מיוחדים. זיהינו כל מה שטס שם. היה מדהים לראות את זה. המסקנה: זה חייב להיות משולב. אבל בישראל לא מתנהלים ככה".
תגובת דובר צה"ל:
"חיל האוויר החל את ההתארגנות לאיום הכטב"מים לפני כעשור. מתחילת המלחמה נורו לעבר מדינות ישראל אלפי כטב"מים, מרביתם יורטו וזאת הודות למאמץ ועבודה מסביב לשעון של אלפי משרתות ומשרתים שעושים לילות כימים להגן על שמי המדינה. חיל האוויר ימשיך לפעול בהגנה ובהתקפה להגן על מדינת ישראל, כפי שעשה בשנה האחרונה נגד יותר מ-25 אלף שיגורים לעבר מדינת ישראל".