שנת הלימודים נפתחה הבוקר (ראשון), אך השמחה מהולה בעצב לאחר היוודע מותם של שישה חטופים. לתיכון שער הנגב, שהוחרג משביתת ארגון המורים, הגיעו התלמידים יחד עם משפחות חטופים. "אני מכפר עזה ואיבדתי את אבא שלי. לא ניתן לשמוח עד הסוף, אך אין ברירה", סיפרה לוואלה גלי צדיקביץ', תלמידת כיתה י"ב שאיבדה את אביה עומר ב-7 באוקטובר.
עוד היא סיפרה: "אבא שלי היה מביא אותי לבית הספר כל שנה ביום הראשון. זה קשה. זו השנה האחרונה בבית הספר וצריך לנצל את מה שיש לנו. להצליח בשנה כזו זה לא פשוט, אבל אין ברירה".
תלמידה נוספת שמתחילה את שנתה האחרונה במערכת החינוך הגיעה הבוקר גם כן: "הרגשות מעורבים. בית הספר חווה אובדן גדול. העצב מלווה אותנו וזו מציאות שקשה לחיות לצידה", היא אמרה. "קשה לשלב את הזכרון עם השמחה. הבשורה של הלילה מרגישה כאילו המציאות לא אמיתית. הבשורה על גופות החטופים והפיגוע הבוקר - דבר לא שלם בלי הנופלים. צריך להשיב את החטופים הביתה עכשיו".
בין הנוכחים הייתה גם סימונה שטיינברכר, אמה של דורון שלמדה בתיכון ונחטפה מביתה בכפר עזה בבוקר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. "אנחנו ביום עצוב ונורא אחרי ההודעה אתמול. דורון למדה פה ובאנו היום כדי לזעוק את הזעקה שלנו. דור העתיד צריך לקום ולצעוק יחד איתנו ולזעוק את זעקת החטופים יחד איתנו. אי אפשר לקבל שכל יום מענים את החטופים והם סובלים שם. אנחנו צריכים עסקה עכשיו", אמרה סימונה לוואלה.
