כותרת הספר שממנו לקוח מאמר זה היא "מר הפקרה", אבל לדאבון ליבנו, שנשרף מרוב צער, המילה הפקרה רחוקה מלבטא את גודל האסון שהמיט עלינו בנימין נתניהו. מפקיר הוא מי שהזניח, שלא הצליח להתעלות לגודל השעה, שנהג בחוסר אחריות. זה לא המקרה של בנימין נתניהו. ראש הממשלה הוא הוא האשם בכך שענף שלם ממשפחתנו נכרת. בתנו תמר קדם סימן טוב, בעלה ג'ון, התאומות ארבל ושחר בנות ה־5.5, עומר בן השנתיים וחצי, סבתם קרול; אהובי ליבנו, משפחה שלמה שנכחדה.
נכון, רוצחיה הממשיים של משפחתנו האהובה היו מחבלי חמאס, ששרפו את קיבוץ ניר עוז על יושביו. אולם את חומר הבעירה ואת הגפרור העניק להם נתניהו - אמן השיסוי והליבוי. אלו לא מטאפורות. זהו תיאור של המציאות נכוחה. ביד אחת פיטם נתניהו את המפלצת החמאסית באמצעות כסף קטארי, וביד השניה פעל בשיטתיות להחליש את מוסדות המדינה והגופים שאמונים על תפקודה: צה"ל, שב"כ, מערכת המשפט, התקשורת. נתניהו רופף את חומות ההגנה של החברה הישראלית, המשיך במלאכת ההרס עד שפורר אותן, ואז הזמין את האויב להיכנס בשעריה. זהו מעשה בגידה במלוא מובן המילה. נתניהו נהג כך כי זה השתלם לו, פוליטית ואישית. חשוב לנו להדגיש: החורבן שהביא נתניהו על ישראל לא היה גזירת גורל. הוא גם לא תוצר של הימור שגוי או מדיניות שהשתבשה. נתניהו פעל כפי שפעל בכוונת מכוון. לכן אנחנו אומרים בקול צלול וברור: זה האיש שרצח את ילדינו ואת נכדינו. נתניהו, משמיד ישראל.
הכאב שלנו אינסופי, ועוד לא הומצאה אמת המידה שתמחיש את עומק הצער שמלווה אותנו. אולם מבעד למסך האבל, אנחנו מביטים מדי יום בטרגדיה הנוראה, הנמתחת, שנתניהו ממשיך לכפות עלינו, ומתקשים להאמין. זהו אותו סוכן כאוס הממשיך לקרב את קיצנו כמעט באין מפריע ובשליחות אותם מניעים - הישרדות פוליטית, הימלטות ממשפט, ומקסום טובות הנאה אישיות.
את החטופים, או לפחות חלק ניכר מהם, יכול היה להחזיר בשבועות הראשונים שלאחר המתקפה. זה לא התאים לו. בעסקאות שעל הפרק, שיכולות להשיב הביתה מעטים מתוכם, הוא מתנקש לאור יום. לא מזיז לו שמספר החיים מבין הנמקים בשבי מצטמצם ממתווה למתווה, לא מזיזות לו הנשים שנאנסות במנהרות חמאס. את חיילינו הוא שולח להתבוסס בבוץ העזתי, לכבוש שטחים שנכבשו, נעזבו, נתפסו מחדש בידי חמאס וחוזר חלילה. מניין החללים מטפס מדי יום והשכול אופף את הארץ. נתניהו שופך את דמנו, באופן המילולי ביותר.
האיש ששרף וחירב את חיינו נחוש להשאיר אדמה חרוכה, ואנחנו מוכרחים לעמוד מולו בגופנו כדי להציל מה שניתן. איתך, נתניהו, הפסדנו הכל. רצחת לנו את האהבה. רק בלעדיך נוכל לשקם, רק בלעדיך תהיה למקום הזה תקווה.
הכותבת שכלה את בתה, חתנה ושלושת נכדיה ב-7 באוקטובר. המאמר לקוח מתוך הספר "מר הפקרה - מורשתו של נוטש החטופים" ביוזמת פורום משפחות להצלת החטופים