בעוד הימין הקיצוני מתחזק ברוב מדינות אירופה, בבריטניה הכיוון הוא ההפוך: יציבות פוליטית וקונצנזוס. לאחר 14 שנה של שלטון שמרני, שכשל בהשגת משילות אפקטיבית ולא הצליח למגר את הדעיכה הכלכלית והעוני, הגיע המהפך. כצפוי, מפלגת השמרנים ספגה תבוסה מוחצת - הגדולה ביותר ב-100 השנים האחרונות: הלייבור זכתה ב-410 מושבים, והשמרנים ב-131 בלבד.
קיר סטארמר, ראש הממשלה הנכנס, מביא פרספקטיבה ייחודית לדאונינג 10. אשתו היהודייה ושני ילדיהם, המתחנכים על פי המסורת היהודית, מוסיפים מימד אישי למנהיגותו שעשוי להשפיע משמעותית על יחסי בריטניה-ישראל. במהלך מסע הבחירות, סטארמר ספג ביקורת על מחויבותו לשמירת המסורת היהודית, בפרט על נוהגו להפסיק לעבוד בשעה 18:00 בימי שישי כדי לבלות זמן עם משפחתו. מבקריו טענו כי זה יהפוך אותו ל"ראש ממשלה במשרה חלקית", אך סטארמר עמד על שלו, תוך כדי שהוא מדגיש את חשיבות המשפחה והמסורת בחייו.
מחויבות איתנה זו לעקרונותיו וערכי המשפחה שלו מצאה הד בקרב מצביעים רבים, ותרמה לניצחונו הגורף של הלייבור. היא גם מסמנת סטייה חדה מהעבר הקרוב של המפלגה תחת ג'רמי קורבין, שמנהיגותו הוכתמה באנטישמיות.
אחת מפעולותיו המשמעותיות ביותר של סטארמר כמנהיג הלייבור היתה ההתרחקות ממורשתו השנויה במחלוקת של קורבין. הוא נטל על עצמו את המשימה המאתגרת של טיהור המפלגה מיסודות אנטישמיים, עד כדי הרחקת קורבין עצמו. פעולה נחרצת זו לא רק סייעה לשקם את תדמית הלייבור, אלא גם הדגימה את מחויבותו של סטארמר למאבק באנטישמיות על כל צורותיה. הגדרתו העצמית של סטארמר כ"ציוני" ותמיכתו הנתפסת בישראל מייצגות שינוי משמעותי בעמדת הלייבור כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, ראש הממשלה החדש יצטרך לנווט בחוכמה, ולאזן בין השקפותיו האישיות לבין הרגשות האנטי-ישראליים שעדיין קיימים בחלקים מסוימים של מפלגתו.
לבחירות אלה השלכות משמעותיות על יחסי בריטניה-ישראל הן משמעותיות. לאחר שנים של חוסר ודאות ומתח תחת ההנהגה הקודמת של הלייבור, ייתכן שישראל תמצא אוזן קשבת יותר בדאונינג סטריט. עם זאת, סטארמר יצטרך לפעול בזהירות כדי לשמור על אחדות המפלגה תוך כדי קידום חזונו לגבי תפקידה של בריטניה במזרח התיכון.
החסם המרכזי לשיפור עמדת בריטניה כלפי ישראל קשור לבריטים החדשים, דהיינו, אוכלוסיית המהגרים ממוצא מוסלמי, שהם בבחינת כ-30 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בחלק מהערים הגדולות. בשנים האחרונות התארגנה שדולה בשם "The Muslim Vote", הדומה בתפקודה לשדולה הפרו-ישראלית איפא"ק בארצות הברית. שדולה זו מקדמת נבחרים מוסלמים ובוחנת את עמדות המועמדים בנוגע לפלסטינים. הם הצליחו להביא לבחירתם של מספר ראשי ערים מוסלמים בערים הגדולות, וחלקם נחשבים למוסלמים קיצונים בעלי עמדות אנטי-ישראליות. שדולה זו נוקטת בגישה לוחמנית, ועשויה לדרוש מראש הממשלה החדש לאמץ מדיניות ביקורתית כלפי ישראל.
ההערכות הן כי המוסלמים מהווים כ-6.5% מאוכלוסיית בריטניה, וכי יותר מ-80% מהמוסלמים נחשבים כמי שהצביעו ללייבור ב-2019. עם זאת, מחקר שנערך ממש לפני בחירות 2024 הצביע על כך שהתמיכה המוסלמית בלייבור ירדה ב-20%.
הניגוד לנתוני ההצבעה של היהודים לא יכול להיות חד יותר. ב-2019 שיעור היהודים הבריטים (כ-0.5% מהאוכלוסייה) שהצביעו למפלגת הלייבור בהנהגת ג'רמי קורבין היה זעום. כעת, מחקרים מצביעים על כך שמספר זה עשוי לטפס בחזרה ליותר מ-40%.
למרות האתגרים, תוצאות הבחירות מעבירות מסר ברור לגבי דחיית הקיצוניות ורצון בגישה מאוזנת יותר לסוגיות בינלאומיות מורכבות. ניצחון סטארמר מרמז על תמיכה במנהיג המשלב ערכים אישיים עם פרגמטיות. עלייתו מסמנת רגע היסטורי. הרקע שלו, מאבקו באנטישמיות וגישתו כלפי ישראל מציגים הזדמנויות ואתגרים, וכעת נותר לראות אם יצליח לאזן בין הגורמים המורכבים בעידן שלאחר הברקזיט.
הכותב הוא עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI) ומרכז את פעילויות המכון באירופה