כשרבי עקיבא אמר "סייג לחוכמה שתיקה", האם ראה בעיני רוחו את השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ועמיחי שיקלי, שביטאו את דעותיהם על העימות הטלוויזיוני בין ביידן לטראמפ? סמוטריץ' בירך את טראמפ על דבריו, בן גביר התבטא אף הוא ברוח דומה, ושיקלי הגדיל לעשות באפריל כשהכריז שהיה מצביע בעד טראמפ, שכן ביידן משדר חולשה. לטעמי, שיגור שתי נושאות מטוסים לאזורנו וגיבוש קואליציה בינלאומית נגד מתקפת טילים מאיראן דווקא משדרים עוצמה, אבל מילא.
אין ספק, הופעתו של ביידן בעימות הייתה חלשה מאוד. מיד החלו דיונים בשאלה אם עליו לפרוש ומי יחליף אותו, אך דומה שהשיח השתנה. בין השאר ההיסטוריון אלן ליכטמן, שידוע בתחזיותיו המדויקות לבחירות, הסביר שלמודל שלו יש 13 מדדים, והצלחה בעימותים אינה אחד מהם.
כך או כך, מול טראמפ יעמוד בנובמבר מועמד דמוקרטי, ביידן או אדם אחר, ושרים בממשלת ישראל מביעים העדפה. תשאלו: למה לא, בעצם? מה רע? ובכן:
* ראשית, זו חריגה מהנהוג בין מדינות. רק דמיינו את התגובה אילו שר אמריקני היה אומר בגלוי מי המועמד המועדף עליו בישראל.
* שנית, רוב יהודי ארה"ב מזדהים כדמוקרטים. בשנים האחרונות חלה התרחקות של הליברלים בהם מישראל. תמיכה במועמד רפובליקני מגבירה את הניכור, ועוד בתקופת מצוקה רוויית אנטישמיות. ראוי שישראל, שמרבה לפנות אליהם למטרותיה, תשכיל לא להכביד עליהם.
* אשר להאדרת טראמפ (נתניהו השווה אותו בין היתר לכורש מלך פרס, שהתיר את שיבת ציון!) - מצוין שהעביר את השגרירות לירושלים והכיר בריבונות ישראל על הגולן. ישפוט הקורא האם אלו שקולים לנזקי היציאה מהסכם הגרעין עם איראן.
זה המקום להזכיר שימים בודדים לאחר תחילת המלחמה, טראמפ אמר Let them play it out - שיילחמו, ונראה מה יצא. באותו ראיון אמר שאין שנאה כמו השנאה של הפלסטינים כלפי ישראל, וכנראה גם להפך - כלומר, הוא השווה בינינו ובין חמאס.
בעיקר, שרים יקרים, חשוב להבין - מוטב שמדינה שכה תלויה בארה"ב לא תבטא העדפה לצד אחד, כאילו הצד השני הוא כספומט ותו לא. בשונה מהמצב אצלנו, שבו הכנסת היא חותמת גומי של הקואליציה, ארה"ב נשענת על שלושה אדנים נפרדים: נשיא, סנאט (כעת הרוב דמוקרטי) ובית נבחרים (רוב רפובליקני). כל חוק, כולל סיוע חירום, חייב לעבור בנפרד בשני הבתים, והנשיא חותם על נוסח מוסכם. אחד מהשלושה מתנגד? לא יהיה חוק. גם אם אחרי הבחירות בנובמבר שני בתי הקונגרס והבית הלבן יהיו בידי אותה מפלגה, רוב הסיכויים שמאזן הכוחות ישתנה בבחירות הבאות בעוד שנתיים, כשכל בית הנבחרים ושליש מהסנאט יעמדו לבחירה. חיוני שתישמר התמיכה הדו-מפלגתית בישראל, ואסור שהיא תיתפס כנושא שנוגע לצד אחד, כפי שעלול לקרות כשאנחנו מצידנו בוחרים צד.
דברי השרים לא רק מבטאים כפיות טובה כלפי נשיא שהתגייס לצד ישראל באופן חסר תקדים במצוקתה, אלא העדפה למועמד שהוא לכל הפחות בלתי צפוי. במקום מה לחשוב מועיל לישראל וגילוי איפוק כשמוטב לשתוק, אנחנו עדים למפגן מרהיב של פגיעה בכללי התנהגות בין מדינות, זלזול באחינו היהודים, ובורות גמורה לגבי ארה"ב.
הכותבת היא שגרירה בדימוס. שירתה בין השאר כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון