אתגר: תארו את התנהלות ישראל בתחום מדיניות החוץ במילה או שתיים. יוזמה? לא לאחרונה. בניית קשרים? מצטערת. חזון? טעות. קידום בריתות? שלילי. מה כן? נזיפות. ליתר דיוק - נזיפות חמורות. במי אנחנו גוערים? באו"ם (לעיתים קרובות בצדק), בחברות דירוג האשראי, בארגונים יהודיים בעלי עמדות עצמאיות, באמריקה הרשעה, במי לא.
קחו למשל את ארמניה. לפני כמה ימים היא הכירה במדינה פלסטינית, תוך הסבר שהיא דוגלת בפתרון שתי המדינות ובשחרור החטופים. חיש קל ישראל זימנה את שגריר ארמניה לשיחת נזיפה חמורה, עוד אחד בשורת הננזפים.
יש כמה קווי דמיון בינינו ובין הארמנים. כמו "יהודי", ובשונה מרוב העמים האחרים, הכינוי "ארמני" מתייחס הן ללאום והן לדת. כמונו, שפתם והכתב שלהם משמשים רק אותם, וגם להם יש פזורה גדולה.
ובדומה לנו, גם הארמנים עברו, איך לומר זאת, דילול אוכלוסייה בידי מעצמה. סביב מלחמת העולם הראשונה, מאות אלפי ארמנים - ולפי חלק מההערכות, מיליון וחצי - מתו מיתות משונות, למשל בצמא במדבר. אומרים שכשיועציו של היטלר תהו אם העולם יאפשר את "הפתרון הסופי" שייעד לנו, הוא ענה שיש תקדים; העולם שתק כשהארמנים חוסלו.
מדוע השתמשתי בביטוי משונה כדי לתאר חיסול מגמתי? כי אמנם השואה היא חלק מרכזי בהווייתה של ישראל, אך בשונה מעשרות מדינות במערב, היא סירבה להגדיר את האירועים "רצח עם" (Genocide). טורקיה כועסת כשמייחסים זאת לאימפריה העות'מאנית שקדמה לה, והיחסים עם טורקיה חשובים (או לפחות היו). במשך עשרות שנים, עמדה בפני ישראל בחירה בין אינטרסים ועמדה ערכית. ראוי לחשוב שמדינה עם עבר כשל ישראל חייבת להכיר בפגיעה מכוונת בעם אחר. לחלופין, ראוי לחשוב שמדינה חפצת חיים צריכה לבחור באינטרסים. ישראל בחרה באינטרסים.
בינואר, כשטורקיה הצטרפה לדרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין בהאג, שר החוץ צייץ על אודות "המדינה שביצעה את שואת הארמנים". אינני יודעת אם הציוץ היה התבטאות חד-פעמית או שהוא מבטא שינוי במדיניות. גם אם כן, הצעד לא נעשה לגופו של עניין אלא למטרת ניגוח פוליטי.
בעניין אחר, דווח על מחאה ארמנית כי אזרבייג'ן השתמשה בנשק ישראלי במלחמתה עם ארמניה במובלעת נגורנו-קראבך, שבמהלכה מאה אלף ארמנים ברחו. אזרבייג'ן היא מדינה מוסלמית שיעית על גבול איראן. היא מוכרת לנו נפט, והיחסים איתה חשובים מאוד. תעשיית נשק מתקדמת חיונית לנו, וכדי לתחזק אותה עלינו לייצא. והנה עוד תרומה לאינטרסים של ישראל.
ידוע על התנכלות לאישים ומוסדות נוצריים בישראל בכלל ובירושלים בפרט, ועל מיעוט הצעדים נגד המעורבים. הרובע הארמני מצוי בדרך לכותל ולהר ציון, והארמנים - הקהילה קיימת מהמאה הרביעית - סובלים יותר משאר הקבוצות הנוצריות.
כאמור, הארמנים מפוזרים במדינות בעולם, לרבות במזרח התיכון. אולי לעמדות ולאינטרסים של המיעוטים הארמנים בתפוצות יש קשר להחלטה שהולידה את הנזיפה החמורה? ואולי יש לה שיקולים אחרים, למשל יחסיה עם איראן, או העובדה שרוסיה מוכרת לה נשק? כל אחד והאינטרסים שלו.
ידועות תקריות אנטישמיות בארמניה, ואפשר לדון בצעד הארמני לגופו. אסתפק בקביעה שבמקום מדיניות צדקנית של "נו נו נו" כלפי כל מי שלא מתיישר לפי עמדותיה, טוב תעשה ישראל אם מדי פעם בפעם גם תשאל את עצמה האם, ועד כמה, היא מתחשבת באינטרסים של אלו שהיא מצפה שיתייצבו לצידה.
הכותבת היא שגרירה בדימוס