ישראל סייעה בחשאי לאזרבייג'ן לכבוש מחדש את חבל נגורנו-קרבאך, תוך אספקת נשק רב עוצמה לבאקו לקראת המתקפה שלה בחודש שעבר שסיימה להכניע את הבדלנים - כך דווח היום (חמישי) בסוכנות הידיעות אי-פי.
על פי נתוני מעקב אחר טיסות ודיפלומטים ארמנים, שבועות ספורים לפני שאזרבייג'ן פתחה במבצע ב-19 בספטמבר, שהסתיים בתוך יממה, מטוסי מטען אזריים טסו שוב ושוב אל בסיס עובדה שבדרום אל שדה תעופה ליד נגורנו-קרבאך. זאת בזמן שממשלות מערביות קראו לשלום שיחות.
הטיסות גרמו לזעם בקרב בכירים בירבאן, שתקופה ארוכה חששה מהברית האסטרטגית בין ירושלים לבאקו, שהעניקה לישראל דריסת רגל באזור הקווקז, סמוך לגבולותיה של איראן.
ארמן אקופיאן, שגריר ארמניה בישראל, אמר לסוכנות הידיעות אי-פי כי בירבאן מודאגים מאוד מכך ש"נשק ישראלי יורה על אנשינו". לדבריו, בשבועות האחרונים הוא העביר את החששות הללו אל פוליטיקאים וחברי כנסת בישראל. "אני לא מבין מדוע ישראל לא נמצאת בעמדה לכל הפחות להביע דאגה מסוימת לגבי גורלם של אנשים שגורשו ממולדתם", אמר השגריר הארמני בישראל.
יותר ממאה אלף ארמנים נמלטו מהמובלעת ההררית בשבועיים שחלפו מאז נפילתו בידי הכוחות האזריים - כ-80% מתושביו הארמניים של החבל.
במהלך הבליץ האזרי, היא הפציצה את השטח הבדלני בארטילריה כבדה, ברקטות ובמל"טים, שלפי מומחים סופקו לה בעיקר על ידי ישראל וטורקיה, בעלות בריתה הקרובות. הכוחות הבדלניים נכנעו בחלוף יום אחד, ובכך הגיע לקצו הסכסוך הצבאי שנמשך מאז קריסת ברית המועצות.
יותר מ-200 ארמנים נהרגו במהלך המתקפה האזרית האחרונה, רובם המכריע לוחמים בדלנים, והאזרים דיווחו על כ-200 חיילים הרוגים. באקו התחייבה לכבד את זכויותיהם של הארמנים בקרבאך, אך רובם המכריע לא האמין לכך וברח לארמניה, שמצדה תיארה זאת כטיהור אתני.
משרד החוץ ומשרד הביטחון לא השיבו לפניות של אי-פי על השימוש בנשק ישראלי בסכסוך או על החששות של ארמניה, אף שיום לפני תחילת המבצע ביקר בבאקו מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר. ביולי, ביקר בה שר הביטחון יואב גלנט ושיבח את שיתוף הפעולה הצבאי של המדינות ואת "המאבק המשותף בטרור".
מוקדם יותר השנה הגיע לבירת אזרבייג'ן גם נשיא המדינה יצחק הרצוג בהזמנתו של הנשיא אילהם אלייב. "אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה הזה, שעוזר ותומך לביטחון", אמר שגריר אזרבייג'ן לישראל, מוחטאר ממדוב לאי-פי, כשדיבר באופן כללי על התמיכה הישראלית בצבא האזרי. "אנחנו לא מסתירים זאת".
מלבד הגישה לאזור הגבול עם איראן, אזרבייג'ן היא ספקית נפט מרכזית של ישראל ואחת הלקוחות הנאמנות של התעשיות הביטחוניות. "אין שאלה לגבי עמדתנו בנוגע לביטחונה של אזרבייג'ן", אמר שגריר ישראל לשעבר באזרבייג'ן ארקדי מילמן. "יש לנו שותפות אסטרטגית לבלום את איראן".
ישראל, על מרבצי הגז הגדולים שגילתה לחופי הים התיכון, עדיין מייבאת כ-40% מצרכי הנפט שלה מאזרבייג'ן. בשנות ה-90 פנו בירושלים למאגרים האזריים, ובנתה צינור נפט מטורקיה, בפרויקט שבודד את איראן שעד אז גרפה רווחים גדולים מהנפט שלה שזרם לשווקים הגלובליים דרך קזחסטן.
היחסים בין אזרבייג'ן לאיראן ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, אף ששתיהן מדינות מוסלמיות שיעיות. איראן טוענת כי באקו מארחת בסיס ישראלי שממנו מתבצעות פעולות נגדה, אך אזרבייג'ן וישראל מכחישות זאת.
"ברור לנו שלישראל יש אינטרס לשמור על נוכחות צבאית באזרבייג'ן ולהשתמש בשטחה כדי לעקוב אחרי איראן", אמר הדיפלומט הארמני טיגראן בליאן. לפי ההערכות, ישראל סיפקה לאזרבייג'ן כ-70% מאספקת הנשק שלה בין 2016 ל-2020, ובכך העניקה לה יתרון משמעותי מול ארמניה והכוחות הבדלניים המחזיקים בנשק איכותי פחות.
"הנשק הישראלי מילא תפקיד משמעותי מאוד במתן אפשרות לצבא אזרבייג'ן להשיג את מטרותיו", אמר פיטר וזמן, חוקר בכיר במכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, העוקב אחר מכירות נשק. לדבריו, טילים ארוכי טווח ומל"טים מתאבדים שסיפקה ישראל לאזרבייג'ן פיצו על חיל האוויר הקטן שלה, ונתנו לה יכולת לתקוף אפילו בעומק ארמניה עצמה. במקביל, מערכות טילי קרקע-אוויר "ברק 8" הגנו על המרחב האווירי האזרי מטילים ומל"טים ארמניים.
לפני המתקפה בחודש שעבר, משרד ההגנה האזרי הודיע כי הצבא ביצע ניסוי בטילי ברק-8. התעשייה האווירית, שפיתחה את המערכת, סירבה להתייחס לשימוש שעושה אזרבייג'ן בכלי הנשק שלה.
עם זאת, אזרבייג'ן התגאה בהצלחתם של המל"טים תוצרת כחול-לבן במלחמה הקודמת בנגורנו-קרבאך, ב-2020, שבסיומה היא הצליחה להחזיר לידיה חלקים מהשליטה בחבל ולהטות את הכף לטובתה.
ב-2016, אזרבייג'ן אמרה כי המל"טים המתאבדים הישראליים הם "סיוט עבור הצבא הארמני", וב-2021 נראה הנשיא אלייב מחייך לצד מל"ט מתאבד מדגם "הארופ", שנמצא גם בשירות צה"ל.