בימים שלאחר חילוצו משבי חמאס אנדריי קוזלוב החל לספר למשפחתו על שמונת החודשים בהם הוחזק ברצועת עזה. על חלק מהדברים שעבר, הוא אומר, לא יוכל לדבר כנראה לעולם. בריאיון לוואלה, הוריו מיכאל ויבגניה שיתפו על התנאים הקשים וההתעללות שעבר בנם.
"אנדריי משתף ומדבר הרבה. הוא חוזר ואומר שהתעללו בו נפשית מאוד, לא רק פיזית", אמרו לאחר שחרור מבית החולים שיבא בתל השומר. "לקחו מהם כל אופציה לבחירה, כל חופש שהיה להם. הם קיבלו עונשים מוזרים על כל דבר שעשו. לא משנה מה, מבחינת השובים אי-אפשר היה להתנהג 'נכון' ולהיות בסדר. הוא אמר לנו 'התעללו בנו, אמרו שאף אחד לא רוצה אותנו, שישראל לא רוצה להחזיר אותנו ושכחה מאיתנו. שאימא שלי בטיול ביוון ולא אכפת לה. שהמשפחות התקדמו הלאה וצה"ל רוצה להרוג אותם'".
"הוא עבר בעיקר הרבה לוחמה פסיכולוגית. ניסו לדכא אותו, להגיד לו שלא נלחמים עליו, לאף אחד לא אכפת ממך וכולם עזבו אותך. הנה, תראו למה לוקח לצבא כל כך הרבה זמן לשחרר אתכם, הוא לא נלחם עליכם הוא רוצה שתמותו זה יעזור להם כי אז יפתור את הבעיה שלהם", הוסיפו ותיארו.
לצד זאת, "הייתה גם התעללות פיזית. הם קיבלו כל מיני עונשים. פעם אחת כיסו אותו בשש שמיכות בשיא החום למשך זמן רב כעונש שלא ביקש אישור לצאת מהשירותים ולא אפשרו לו לזוז. על כל דבר היה צריך לבקש אישור". בחודשיים הראשונים, סיפר, התנאים היו קשים יותר. "קשרו להם בחודשיים האלה את הידיים והרגליים מאחור. עדיין יש לו סימנים מהקשירות על הידיים. אחרי זה העבירו להם את הידיים לקשירה מלפנים והוא הרגיש שהוא זכה למעט חופש. אלו הדברים הקטנים שהחזיקו אותו בחיים".
לדבריהם, האוכל שקיבלו היה דל, הן מבחינת כמות והן מבחינת מגוון, בעיקר באותם חודשיים. במהלך ימי השבי הועברו בין כמה דירות שונות. "לא היה להם יותר מדי. הוא היה חי על שישה תמרים ביום. לפעמים הייתה חצי פיתה וקצת לאבנה אבל אוכל של ממש לא היה", אמרו, והוסיפו כי "אחד הדברים הנוראיים ששמענו ממנו זה שיש דברים שלא יוכל לספר אף פעם כי הוא לא רוצה לדבר עליהם גם עם ההורים".
ביום שבת, כשהגיעה הבשורה על שחרורם של אנדריי בן ה-27, אלמוג מאיר ג'אן, שלומי זיו ונועה ארגמני במבצע משותף של כוחות הביטחון, ההורים שהו ברוסיה. "את הידיעה קיבלתי כשלא הייתי בארץ. מאותו רגע החיים קיבלו צבעים בחזרה", אמרה האם. "אני כל הזמן צוחקת, מתחבקת עם כולם, מקבלת תמיכה ללא הפסקה מאנשים שמזהים אותי ברחוב. אני האימא המאושרת בעולם. מלאת כוחות".
"הדבר הראשון שאנדריי אמר לי היה 'אימא אני ניצלתי. אימא ניצלתי, ניצלתי פעמיים. לא רציתי להיפרד מכם ב-7 באוקטובר, בגלל שידעתי שאחזור. הוא חזר ואמר שידע שיחזור", אמרה. "הוא אמר שהוא התאמן שם כל הזמן כדי שיהיו לו כוחות ולא ייכנס לדיכאון. הופתעתי לראות אותו עם הרבה כוחות ואנרגיה, חשבתי שאחרי שמונה חודשים יהיה אחרת. ראיתי בן אדם חזק עם אנרגיות ומאוד שמחתי כי פחדתי לקבל מישהו אחר. האמונה החזיקה אותו".
"אנחנו בעיקר רוצים להגיד תודה על כל התמיכה ואהבה והעזרה של עם ישראל", ביקשו למסור. "החיבוק והמלחמה, שלא נטשו אותנו ולא את החטופים ושכולם היו משפחה אחת תחת מעטה עוטף".