היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה נגד הממשלה: בתגובתה היום (חמישי) לבג"ץ נמסר כי הניסיון למנוע מייעוץ המשפטי לממשלה לוודא שהממשלה מטפלת בגיוס בני הישיבות ואינה מעבירה כספים שלא כדין, אינו כתקין.
בעקבות הפסקת התמיכה בבני הישיבות, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לפני כשבועיים כי יקדם את חוק הגיוס של יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ. לפי אותו נוסח של החוק, גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ירד ל-21 למשך שנתיים, לאחר מכן יעלה ל-22 למשך שנה ובהמשך יתקבע על 23. הורדת גיל הגיוס נועדה לתמרץ את החרדים להשתלב בשוק התעסוקה בגיל מוקדם יותר, במקום להישאר בישיבה עד גיל 24 - גיל הפטור הנוכחי.
החוק הציע לקבוע יעדי גיוס שנתיים של חרדים כדי להגדיל באופן הדרגתי את מספר המתגייסים. לפי ההצעה, יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה באופן שיבטא את ממוצע שיעור גידול האוכלוסייה החרדית בתוספת אחוז. לאחר מכן הם יגדלו רק בהתאם לממוצע שיעור גידול האוכלוסייה. החוק מציע להפחית את התמיכה הכספית בישיבות אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס.
בכירים במפלגות החרדיות קיבלו עדכון מראש על המהלך של נתניהו לקדם את חוק הגיוס של גנץ מהכנסת הקודמת, ואפשרו זאת לנתניהו. החרדים התנגדו אז בחריפות לקידום החוק, שעלה בתקופת ממשלת בנט-לפיד, ולכן ההערכה היא שנתניהו הודיע על המהלך כדי לקנות זמן נוסף מול בג"ץ וכן כדי לשמור על שלמות הקואליציה ולהימנע מבחירות.
לוואלה נודע שאת היוזמה לקדם את ההצעה של גנץ מהכנסת הקודמת העלה יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, סירבה לתמוך משפטית בשורה של הצעות שעליהן הסכימו החרדים ונתניהו.
לפי גורמים במפלגות החרדיות, "הושגו כאן שתי מטרות - גם לעקוף את בהרב מיארה וללכת עם החקיקה ישר לכנסת בגלל החלת דין רציפות מהכנסת הקודמת וגם לסנדל את גנץ שהוא עצמו יזם את החקיקה הזאת".