נתניהו: נקדם את חוק הגיוס של גנץ מהכנסת הקודמת; גנץ: "החוק לא רלוונטי"

לשכת של ראש הממשלה הודיעה היום (רביעי) כי בנימין נתניהו החליט לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת - והוגש על ידי שר הביטחון דאז, בני גנץ. זאת, לטענת הלשכה "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה".

בהודעת הלשכה נמסר כי "החוק הוכן על ידי מערכת הביטחון אחרי עבודת מטה יסודית והוגש על ידי שר הביטחון דאז בני גנץ. ראש הממשלה נתניהו הנחה להביא מחר לוועדת שרים לחקיקה את החלת דין הרציפות על הצעת חוק זו". כמו כן הודגש כי "ראש הממשלה קורא לכל הסיעות שתמכו בהצעה בכנסת הקודמת להצטרף להצעה".

בהמשך לכך, ועדת שרים לחקיקה תתכנס מחר בשעה 10:00 כדי לאשר את ההצעה לפטור מגיוס לצה"ל.

בכירים במפלגות החרדיות קיבלו עדכון מראש על המהלך של נתניהו לקדם את חוק הגיוס של גנץ מהכנסת הקודמת, ואפשרו זאת לנתניהו. החרדים התנגדו אז בחריפות לקידום החוק, שעלה בתקופת ממשלת בנט-לפיד, ולכן ההערכה היא שנתניהו הודיע על המהלך כדי לקנות זמן נוסף מול בג"ץ וכן כדי לשמור על שלמות הקואליציה ולהימנע מבחירות.

לוואלה נודע שאת היוזמה לקדם את ההצעה של גנץ מהכנסת הקודמת העלה יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, סירבה לתמוך משפטית בשורה של הצעות שעליהן הסכימו החרדים ונתניהו.

לפי גורמים במפלגות החרדיות, "הושגו כאן שתי מטרות - גם לעקוף את בהרב מיארה וללכת עם החקיקה ישר לכנסת בגלל החלת דין רציפות מהכנסת הקודמת וגם לסנדל את גנץ שהוא עצמו יזם את החקיקה הזאת".

בני גנץ הודיע שלא יתמוך בחוק שקידם לפני ה-7 באוקטובר: "ראש הממשלה, מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים שקורעים את העם בעת מלחמה. מתווה השירות הישראלי שעליו סוכם בממשלה הקודמת הוכן במערכת הביטחון כחוק גישור וכבסיס לפיתוח מתווה שירות ישראלי, כדי להביא לשירות של כל חלקי העם. חוק הגישור הזמני שהוגש ואותו אתה מבקש להעביר עכשיו - לא היה מספק אז, ואינו רלבנטי היום במציאות שאחרי ה-7.10".

לדבריו, "תם זמן הדיבורים - זה הזמן למעשים. מצפים מכל ראשי המפלגות החרדיות, הרבנים ומנהיגי הדור לתמוך בקולם בשירות לציבור החרדי, כפי שטוען ראש הממשלה בהודעתו".

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הודיע בחשבון ה-X שלו שיתנגד להצעה: "כולם חייבים להבין שהנסיבות השתנו מקצה לקצה. מדינת ישראל נמצאת תחת אש מצפון, מדרום ממזרח ומאיראן. כל המצב הזה מחייב חוק גיוס חובה לכולם. כל צעיר וצעירה בני 18 - יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או צ'רקסי חייבים להתייצב לשירות צבאי או אזרחי".

‏ח"כ אורית פרקש הכהן, מהמחנה הממלכתי, תקפה גם כן: "לא טריק פוליטי 'מבריק' של ראש הממשלה ולא כלום. להיפך. רק ראש ממשלה חסר מוסר כמו שלנו יכול, דקה אחרי יום זיכרון כל כך קשה, לקדם 'תרגיל' כל כך עלוב ושקוף, על חשבון אזרחי ישראל. פשוט. מה שהיה נכון לפני השבעה באוקטובר, לא נכון היום".

המתקפה מגיעה גם מתוך מפלגת הליכוד: "עם כל הכבוד להצעת רה"מ, לקדם את חוק הגיוס של גנץ שעבר בקריאה ראשונה, אנחנו אחרי תופת אוקטובר ולא יכולים להסתפק עוד ביעדי גיוס במספרים כה נמוכים בחברה החרדית", כתבה בחשבון ה-X שלה ח"כ טלי גוטליב, "צמרת צה"ל שהייתה מעורבת בניסוח החוק זו אותה צמרת שפעלה שנים להקטנת כוח האדם בצה"ל לכדי צבא קטן וחכם. אנחנו חייבים צבא אדיר חזק וחכם. כולנו ניכנס תחת האלונקה".

לדבריה, "מלחמת הקיום המורכבת בה אנו נתונים מחייבת את גיוסם של החרדים כולם ואגב גם של אזרחים רבים שמשתמטים משירות צבאי. מי שעוזב לימודי תורה ויוצא לעבוד בוודאי יכול לקיים את המצווה החשובה ביותר והיא לשמור ולהגן על נחלת אבותינו".

מאחים לנשק נמסר: "נתניהו מציג תרגיל פוליטי זול על גב חיילי צה"ל והכל כדי להרוויח עוד קצת זמן, בשם הפוליטיקה - גם ביטחון המדינה לא רלוונטי. לצבא חסרים 10,000 חיילים, 3 אוגדות, ראש הממשלה יודע את זה ושוב בוחר בפוליטיקה על חשבוננו. במציאות של אחרי ה-7 באוקטובר הציבור יקבל רק מצב שבו כולם שווים בפני החוק בחובת גיוס לכל ישראלי. נגמרו הקומבינות הזולות שלכם על גב המילואימניקים הנושאים בנטל".

גם בתנועה לאיכות השלטון תקפו: "מדובר בתרגיל פוליטי נכלולי שלא יביא לגיוס אף תלמיד ישיבה. זו הצעת חוק שמנציחה את הפערים בחובות בגיוס בין המגזר המשרת למגזר המשתמט. היא מאפשרת המשך דחיית שירות ממושכת ושירות מקוצר. קומבינה של פוליטיקאים שלא מבינים שאחרי השבעה באוקטובר - כולם חייבים להתגייס".

חוק הגיוס שהוגש על ידי גנץ אושר בקריאה ראשונה בינואר 2022 על ידי מליאת הכנסת, בממשלת בנט-לפיד, ברוב של 51 תומכים מול 48 שהצביעו נגד. לפי החוק, גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ירד ל-21 למשך שנתיים, לאחר מכן יעלה ל-22 למשך שנה ובהמשך יתקבע על 23. הורדת גיל הגיוס נועדה לתמרץ את החרדים להשתלב בשוק התעסוקה בגיל מוקדם יותר, במקום להישאר בישיבה עד גיל 24 - גיל הפטור הנוכחי.

כמו כן, החוק מציע לקבוע יעדי גיוס שנתיים של חרדים כדי להגדיל באופן הדרגתי את מספר המתגייסים. לפי ההצעה, יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה באופן שיבטא את ממוצע שיעור גידול האוכלוסייה החרדית בתוספת אחוז. לאחר מכן, הם יגדלו רק בהתאם לממוצע שיעור גידול האוכלוסייה. החוק מציע להפחית את התמיכה הכספית בישיבות אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס.

חברי הכנסת החרדים מש"ס ויהדות התורה התנגדו אז להצעת החוק, אף שהוא משמר את מעמדם של תלמידי הישיבות. ח"כ אורי מקלב אמר אז כי "הצבא אינו ערך, הערך הוא לימוד התורה ואת הערך הזה אתם מבקשים לבטל בכוח". הוא פנה בהמשך לחברי הכנסת של רע"ם שחלקם הצביעו בעד החוק למרות מסורת של שנים שהח"כים הערבים לא משתתפים בהצבעות על ענייני צה"ל.

גם ח"כ משה גפני, תקף אז: "אחד החוקים המבזים ביותר של העם היהודי זה החוק שמוגש היום למליאת הכנסת. אני מוכן שלומדי התורה ילכו לצבא. אבל נראה את הנוער שהוא איננו נוער דתי, נראה אותו מגיע ללמוד תורה. ואז התברר לי ולביזיונכם, לפני 20 שנה ילד, נער, בחינוך החילוני הממלכתי, למד גמרא, למד תנ"ך, למד יהדות".

"דיברו איתי פה חברים, חברים במפלגות אנטי דתיות: אני למדתי גמרא לפני 20 שנה, 30 שנה. הבן שלי לא לומד, לא יודע. אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר, שאנחנו מתנדבים ללמוד תורה? אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר, שאתם משתמטים מלימוד תורה? שאתם משתמטים מלימוד של יהדות? איך אתם לא מתביישים? ביזיון", אמר גפני.

לאחר אישור החוק, קראו חברי הכנסת החרדים לעבר ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט: "תתביישו לכם!".

יאיא פינק, מייסד מטה המילואימניקים לגיוס שווה מסר: "עוד בלוף של נתניהו. במקום להתעלות לגודל הרגע ולקדם שוויון בנטל בזמן מלחמה, נתניהו מקדם טריק פוליטי שכל מטרתו למרוח את בג"צ, לשרוד פוליטית ולהחזיר את כולנו ל-6 באוקטובר. המילואימניקים לא יתנו לקומבינה הזאת לעבור".