בית המשפט העליון הודיע הערב (חמישי) כי הוא מקפיא מקפיא את כספי התמיכות לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס החל מה-1 לאפריל. זאת, לאחר בקשת נתניהו לקבל ארכה של 30 ימים לגיבוש ההסכמות בנוגע למתווה הגיוס.
בית המשפט העליון הוציא צו ביניים האוסר על הממשלה לבצע העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים, עבור תלמידי מוסדות תורניים שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי ולא התייצבו לגיוס החל מה-1 באפריל 2024. עוד מסר בג"ץ כי אותם מוסדות ימשיכו לקבל כסף עבור תלמידים שאינם באים בגדרי הצו. העתירות נגד החלטת בית המשפט ייקבעו לדיון במהלך חודש מאי, וישמעו לפני הכרב של תשעה שופטים.
יו"ר ש"ס אריה דרעי הגיב להחלטת בג"ץ ומסר כי מדובר ב"אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים". "דווקא בימים בהם עם ישראל זקוק לרחמי שמיים בדרום ובצפון, בג"צ מוביל גישה פוגענית כלפי לומדי התורה שעליהם עומד העולם", מסר דרעי, "ש"ס תמשיך להיאבק על זכותם של תלמידי הישיבות לשקוד על התורה ותבחן את צעדיה".
מוקדם יותר היום, הגיב ראש הממשלה לבית המשפט העליון ומסר כי ישנה "התקדמות ניכרת בנושא הגיוס", כמו גם ביקש ארכה של 30 יום לגיבוש ההסכמות. "סוגיית השוויון בנטל היא נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה", מסר נתניהו בפתח מכתבו, הממשלה התחייבה ביוני אשתקד להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים. אלא שהזמן שעמד לרשותנו בפועל היה שלושה חודשים בלבד".
נתניהו מסר כי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר חייבה את הממשלה לגייס משאבים, זמן ותשומת לב לניהול המלחמה. "על אף זאת עשינו מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגיה חשובה זו", מסר נתניהו. עוד הוסיף במכתב וציין כי העיקרון המנחה של הממשלה הוא לנסות להגיע להסדר שיתבסס על הסכמה, ומסר כי "כבר הוכח בעבר שגיוס ללא הסדר מוסכם השיג דווקא תוצאה הפוכה".
נתניהו סיכם את מכתבו וביקש מבית המשפט שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום. זאת, לטענתו, על מנת "שיתאפשר לנו לגבש סופית את ההסכמות, להשלים את עבודת המטה המקצועית, ולהסדיר את המסלולים והמסגרות הנדרשים".
לקריאת המכתב המלא
קודם לכן, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה ארכה נוספת מבג"ץ בהמתנה להתייחסות משרד ראש הממשלה. היועצת ביקשה הערכה עד השעה 16:00. כשהדדליין המקורי להגשת התשובה היה אתמול בחצות.
היועמ"שית בתשובה נפרדת
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שיגרה תשובה נפרדת מראש הממשלה לבג"ץ, שבה טענה כי בהיעדר חוק גיוס, על המדינה להיערך לגייס חרדים החל מה-1 לאפריל ולהפסיק לתקצב את הישיבות.
בתשובתה, כתבה בהרב מיארה: "בהיעדר החלטת ממשלה, לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין. משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח פרק ג'1 לחוק
פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת ג'1 לחוק".
כמו כן, הוסיפה: "לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, החל מיום ,1.4.24 לאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדרה של מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין
אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין".
עם זאת, הבהירה בהרב מיארה כי "יש מקום לאפשר תקופת היערכות קצרה בלבד, כהוראת מעבר, שבמהלכה ניתן יהיה להמשיך במתן התמיכות, וזאת, בשים לב לצורך בהיערכות המוסדות הנתמכים והתלמידים הלומדים בהם למצב הדברים החדש".
לתגובת היועמ"שית הוגשה גם תמצית עמדת ראש הממשלה נתניהו, שבה כאמור ביקש 30 יום ארכה. פרט מעניין נוסף לגבי תשובתה, היא מסמך שצורף - שמראה שהסעיפים שבהם התייחסה היועמ"שית להפסקת תקצוב הישיבות אינם על דעת הממשלה.
כמו כן, לתשובת היועמ"שית צורפה גם תגובת ראש הממשלה נתניהו שתקף אותה, וכתב כי עמדתה - לפיה על הצבא לגייס את החרדים אינה מקובלת עליו. בעמדתו, נתניהו מתנגח ביועמ"שית וטוען שהיא הוסיפה עמדה חדשה לבית המשפט, כזאת שלא הוגשה עם קבלת העתירות, ולפיה על צה"ל להתחיל לגייס חרדים.
"במסגרת תשובת המדינה הנוכחית, ישנה תוספת שלא נכללה בתגובה המקדמית ולפי ניסוחה משתמע, כי מעבר לכך שעל רשויות הגיוס לפעול על פי דין 'בהקשר להליכי הגיוס' שעל כך אין חולק. הרי שפעולה זו, כביכול, מחייבת את רשויות הגיוס לקריאה גורפת להתייצבות פרטנית של כל קבוצת הייחוס - עמדה זו אינה מקובלת על ראש הממשלה".
לדבריו, "היעדר בסיס נורמטיבי "להימנעות גורפת מגיוס" אין משמעותו "הוראה גורפת לגיוס". מדובר בסתירה של ממש ושינוי מהותי מהעמדה שהובאה לבית המשפט הנכבד במסגרת התגובה המקדמית.