לשכת ראש הממשלה הודיעה היום (רביעי) שתקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, והוגש על ידי שר הביטחון דאז, בני גנץ. כשאושר בתקופת ממשלת בנט-לפיד, החרדים התנגדו בחריפות לקידום החוק, ולכן ההערכה היא שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על המהלך כדי לקנות זמן נוסף מול בג"ץ, וכן כדי לשמור על שלמות הקואליציה ולהימנע מבחירות.
לפי אותו נוסח של החוק, גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ירד ל-21 למשך שנתיים, לאחר מכן יעלה ל-22 למשך שנה ובהמשך יתקבע על 23. הורדת גיל הגיוס נועדה לתמרץ את החרדים להשתלב בשוק התעסוקה בגיל מוקדם יותר, במקום להישאר בישיבה עד גיל 24 - גיל הפטור הנוכחי.
החוק הציע לקבוע יעדי גיוס שנתיים של חרדים כדי להגדיל באופן הדרגתי את מספר המתגייסים. לפי ההצעה, יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה באופן שיבטא את ממוצע שיעור גידול האוכלוסייה החרדית בתוספת אחוז. לאחר מכן הם יגדלו רק בהתאם לממוצע שיעור גידול האוכלוסייה. החוק מציע להפחית את התמיכה הכספית בישיבות אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס.
החוק אושר בקריאה ראשונה בינואר 2022, אז עבר ברוב של 51 מול 48 שהצביעו נגד. זאת, כשבועיים בלבד לאחר שהחוק נפל בהצבעה בשל היעדר רוב לקואליציה.
לאחר העברת החוק התרעמו עליו חברי הכנסת החרדים. ח"כ משה גפני מיהדות התורה אמר לאחר העברת החוק: "אחד החוקים המבזים ביותר של העם היהודי זה החוק שמוגש היום למליאת הכנסת. אני מוכן שלומדי התורה ילכו לצבא. אבל נראה את הנוער שהוא איננו נוער דתי, נראה אותו מגיע ללמוד תורה". עוד אמר אז: "אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר, שאתם משתמטים מלימוד תורה? שאתם משתמטים מלימוד של יהדות? איך אתם לא מתביישים? ביזיון".
גנץ התייחס לאישור החוק באותו זמן, ואמר כי הוא "צעד ראשון בדרך למתווה השירות הכולל שבכוונתי לקדם, שיענה על הצרכים הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל עשורים קדימה". שר החוץ דאז ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד מסר לאחר אישור החוק: "אין דבר כזה זכויות בלי חובות. לכולנו יש אחריות על גורלה של המדינה. הממשלה הזו והמפלגה הזו, יש עתיד, ממשיכים לקיים הבטחות. אנחנו עושים מהלכים שבמשך שנים על גבי שנים אף אחד לא העז לגעת בהם".