אין דרך אחרת להביט על המציאות. ראש הממשלה ושרי הקבינט, מפקדי צה"ל וראשי שב"כ - נכשלו. האסון הנורא ביותר, שאנחנו עוד בעיצומו, רשום על שמם והוא באחריותם.
כלום לא יעזור. הם לא היו יכולים, ועדיין אינם יכולים, לנהל את המערכה הזו ואת עסקת החטופים, כשאשמה חריפה וכבדה כל כך מונחת על כתפיהם. זה לא אפשרי, גם לא עבור אלה שעושים את תפקידם ממניעים חיוביים, כמו רצון לנצח ורצון להחזיר לעצמם ולנו את הצבע ללחיים. החיילים והקצינים בדרגי הלחימה השונים עושים את תפקידם - בסדיר, בקבע ובמילואים, נלחמים עבורנו. אבל מעליהם - אין יד מכוונת, אין, מנהיגות, אין אחריות, אין אסטרטגיה ומטרות ברורות.
בשבוע האחרון חבטו בנו כמה אירועים קשים, שזעזעו את כל תושבי מדינת ישראל. הראשון היה הסרטון שבו נראו בנותינו, חיילות צעירות, פצועות חבולות ומדממות, עומדות בגבורה בהשפלה נוראה מול עשרות מחבלים שאנסו ורצחו את חברותיהן מול עיניהן. במשך שעות ארוכות שום חייל או כלי מלחמה אחר לא הופיעו לעזרתן. הצבא נעלם, לא היה קיים. אם היינו זקוקים לעדות נוספת לכישלון ב-7 באוקטובר, קיבלנו אותה ובגדול.
האירוע השני התפרסם בשבת האחרונה, כשאדם שהציג את עצמו כחייל מילואים בעזה קרא למרד נגד הרמטכ"ל ושר הביטחון. אם זה היה מעשה בודד של מופרע, מילא; אבל הסרטון קיבל חיזוק והופץ בידי עיתונאים דוגמת ינון מגל וכן בידי בנו של ראש הממשלה, ששתיקתו בנוגע למקרה צורמת במיוחד.
ואז, כאילו לא היה די בכל זה, בצהרי יום ראשון - אחרי שמונה חודשי לחימה - הגיע אירוע שלישי, בדמות עשרות רקטות לעבר גוש דן והשרון.
אין שום דרך לגשר על תהום הענק שבין מצב העם לבין ראשי המדינה. מספיק להביט באימהותיהן של החטופות מנחל עוז, חיילות בנות 19 בלבד; לשמוע את חברי הקיבוצים, ואת תושבי שדרות ואופקים, ולדמוע איתם; לראות ולפגוש את עקורי הצפון; לדעת שנשים, זקנים וצעירים נמצאים בשבי חמאס, ולהבין שאין יכולת להביא לשחרורם המיידי ובכל מחיר - הראש מסתחרר. מחדלי הממשלה והצבא מעוררים תדהמה. כל האחראים צריכים ללכת הביתה ומייד. חייבים ללכת לבחירות ולשנות את הכללים בתוך 30 ימים, כמו בבריטניה ובמדינות אחרות, ובינתיים צריכות להתקבל החלטות קשות:
- להפסיק את הלחימה, בתנאי שכל החטופים יחזרו הביתה - חיים ומתים.
- להביא להסכם בצפון, הכולל הקמת רצועת ביטחון וקיום החלטת האו"ם מ-2006.
- לצאת מעזה עם רצועת ביטחון ליישובי העוטף.
- להצטרף ליוזמה האמריקנית עם ערב הסעודית - החלטה שתשנה את מצבה האסטרטגי של המדינה.
אם חפצי חיים אנחנו, אין ברירה אחרת. צמרת המדינה ומערכת הביטחון חייבים לסיים את תפקידם לאלתר.
הכותב הוא איש עסקים ויועץ פוליטי, כיהן כמנכ"ל משרד רה"מ בכהונתו השנייה של ראש הממשלה יצחק רבין