זו לא הפעם הראשונה שבה מאיים איתמר בן גביר, השר לביטחון פנים, לפטר את מפכ"ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי. אלא שהפעם הוא מתכוון, כך נראה, ללכת עד הסוף. אלא שלמרות הכשרתו כעורך דין וניסיונו הרב בתחום, בן גביר לא התכונן כנראה לאירוע באופן מקצועי, ולא בדק היטב מתי והאם מותר לו לשלוח מפכ"ל הביתה.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, אליה פנה שבתאי מייד כשהבין שהשר מתכוון לזמן אותו לשימוע, קובעת שאין עילה מספקת למהלך. "זימון מפכ"ל לשימוע היא החלטה מינהלית כבדת משקל", כתבה בהרב מיארה במכתב לשר בן גביר. "בהתאם, נדרשת הנחת תשתית עובדתית מספקת המצדיקה את הצעד החריג. זאת, ביתר שאת, שעה שכהונת המפכ"ל שאת הארכתה יזמת אך לפני חודשים ספורים, צפויה להסתיים בתוך פחות מחודשיים, ושעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה". ומוסיפה: "שאין תשתית מספיקה להביא לפיטוריו של מפכ"ל על ידי השר הממונה עליו".
קצת רקע: מפכ"ל המשטרה ממונה על-ידי הממשלה לשלוש שנים, ונדרשת סיבה כבדת משקל להדיחו, כמו ביצוע עבירה פלילית. "מכיוון שהמפכ"ל ממונה על ידי הממשלה ולא על ידי השר", אומר הלל פרטוק, דובר המשטרה לשעבר, "הסמכות עליו היא של הממשלה, ומייצגה היא היועמ"שית. בן גביר לא פעל לפי הנוהל הנדרש. השימוע צריך להיות להיות על ידי היועמ"שית לבקשת השר, וזה לא קרה. הטיעון לשימוע צריך להיות תוצאות חקירה של חשד לעבירה - וזה לא המצב. המניע של אי מינוי קצינים - לא מספק לשימוע. זאת הסיבה שהיועצת המשפטית לממשלה דחתה על הסף את כוונתו של השר לפטר את המפכ"ל".
מערכת היחסים שבין השר למפכ"ל שונה מכל מערכות היחסים האחרות שקיימות במגזר הציבורי, ומזקקת לתוכה את את כל כובד המשקל של הפרדת רשויות בעבודה הקשורה לאכיפת החוק ומניעת פשיעה, ובסימון גבולות הסמכות של הפוליטיקה.
"מפכ"ל המשטרה אינו מנכ"ל משרד ממשלתי וגם לא רמטכ"ל, הוסיף פרטוק. "במשרד ממשלתי רגיל, השר מתווה מדיניות ולעתים מנחה את המנכ"ל כיצד להוציא אותה לפועל. במשרד הביטחון, לרמטכ"ל ישנה עצמאות ניהולית ומבצעית על הצבא עד לרמה שהחלטותיו משפיעות על הביטחון הלאומי ועל מדיניות החוץ. למפכ"ל, לעומת זאת, יש עצמאות מבצעית ומינהלית מלאה בגלל החשש המובנה מהתערבות פוליטית בעבודת המשטרה. לשר אין סמכות להורות לו כיצד לפעול, מתי וכמה. הוא יכול לבקש, הוא יכול להציע, הוא יכול גם ללחוץ, אבל ההחלטה הבלעדית היא תמיד של המפכ"ל".