כחצי שנה חלפה מאז שח"כ אוריאל בוסו מונה לאחד מהתפקידים הבכירים והחשובים בישראל - שר הבריאות. זה קרה כשבוע לאחר אירועי הזוועות של 7 באוקטובר בזמן שכל מדינת ישראל נמצאה בטלטלה. ח"כ בוסו נבחר לתפקיד על ידי יו"ר ש"ס אריה דרעי במקומו של השר היוצא משה ארבל.
הוא נמצא בכל מקום, מבצע ביקורי פתע בבתי החולים ובמרפאות, שומע את התלונות וגם את התשבוחות, מתכונן לתרחישי החירום של מלחמה בצפון, אירוע העלטה בישראל וגם המלחמה מול איראן. בריאיון בלעדי לוואלה הוא מספר כי אם חשב שמערכת הבריאות היא חיונית למדינת ישראל, היום הוא יודע שהיא קיומית. וגם יש לו תשובה מוחצת לגבי אשפוזי המחבלים בבתי החולים.
הזעם והביקורות התעוררו מחדש לפני כשבועיים, כאשר הרצל חג'אג', אביה של סגן שיר חג'אג' שנרצחה בפיגוע לפני 7 שנים, מחה בפני הצוות הרפואי בהדסה הר הצופים על הטיפול בעציר ביטחוני. לאחר הסערה, אותו עציר הוחזר למתקן הביטחוני בשדה תימן, אך בשל התדרדרות במצבו חזר בשנית לבית החולים אסותא באשדוד. בוסו טוען כי לאשפוז המחבלים יש משמעות קריטית. "אף אחד לא צריך להגיד לי שמחבל הוא בן מוות. הוא לא בן אנוש מבחינתי. הוא הדבר הגרוע ביותר שיש", מסביר השר. "מצד שני, ואני לא נכנס לחוק הישראלי, הבינלאומי והאתיקה הרפואית שהרופאים חייבים לטפל במטופל, אבל אני נלחמתי ממש בשיניים עם הרבה כסף שהמחבלים לא יגיעו למערכת הבריאות שלנו. פתחנו בית חולים קטן בשדה תימן יחד עם הצבא וביחד עם רופאים ממערכת הבריאות שנמצאים שם ומטפלים".
לדברי בוסו, המחבלים סיפקו מידע קריטי שהוביל לתוצאות במלחמה בעזה. "ברגע שהשב"כ, צה"ל והמוסד אומר לך שחייב לטפל או לאזן מחבל מסוים כי זה חלק מצורכי החקירה ויש ידיעת זהב, אני לא יכול לסרב לכך. אני יודע שחיי מאות לוחמים ניצלו גם בזכות מידע ממחבלים שטופלו בבתי חולים", סיפר לוואלה. "בניגוד לכל השמועות, אין אצלנו אשפוזים של קוסמטיקה, אורתופדיה או טיפולים הומניטריים כאלה ואחרים מעזה, מסוריה או לבנון. אם בעקבות הטיפול הרפואי שאותו מחבל מקבל, אנחנו נצליח להביא חטוף או לגלות מנהרה ולהציל חיילים בשטח, אני אומר בצורה ברורה - נעשה זאת".
בוסו סיפר כי באחד מהמפגשים בבתי החולים, פגש רופא בכיר ותיק שמטפל במחבלים בבתי החולים, שסיפר לו כי בזמן שהוא מטפל בהם הוא הציל חיים של ישראלים רבים יותר ממה שטיפל בכל שנות חייו כרופא. "צריכים להבין את המשמעות. איזה מידע מציל חיים נולד מטיפול במחבלים יום יום. אנחנו לא מפנקים אותם", מבהיר שר הבריאות שמוקיר תודה גם לאחים ולאחיות שמטפלים במחבלים לצד ההפגנות שמקשות עליהם מאוד. "האחים והאחיות והרופאים עושים את הכול במסירות רבה. אני אישית, מבלי לפרט מה הפעולות שנעשו, ובאחריות אני אומר שמערכת הבריאות מצילה חיים יום יום כחלק מהשילוב בין החקירות לטיפול בבתי החולים. הלוואי בזכות מידע של אחד מאלה מבני העוולה, נוכל עוד מידע ועושים את זה יום יום. את הסיפורים שאני יודע עליהם מאותם המחבלים שהגיעו למערכת הציבורית וטופלו, אם הציבור היה יודע כמה חיים ניצלו, הם היו מעניקים לרופאים והמטפלים במחבלים זרי פרחים ולא עושים את ההפגנות הלא הוגנות האלה".
בוסו התייחס למתקן הרפואי שהוקם בשדה תימן. "זה לא בית חולים", הוא מסביר. "מטפלים נקודתית במחבלים ומחזירים אותם לשדה תימן. מערכת הבריאות מצילה חיים וזו שליחות. המחבלים מגיעים לבתי החולים במצבים קריטיים בלבד. יש אלפי מחבלים. המחבל מגיע לבית חולים לצורך חקירה ובעקבות כך ניצלים חיי חיילים יום יום".
כאמור, בוסו נכנס לתפקיד לאחר אירועי 7 באוקטובר. מערכת הבריאות התמודדה עם אלפי פצועים ביממה אחת ועמדה אולי בפני אחד האתגרים הגדולים שידעה. "זוהי זכות גדולה לעמוד בראשות מערכת הבריאות. יש כאן הון אנושי נהדר. אנשים שנותנים את הלב והנשמה. האחים והאחיות, הרופאים הרופאות, עובדי הסיעוד, מנהלי בתי החולים, אנשי בריאות הנפש, גריאטריה כולם הוכיחו ומוכיחים יום יום בייחוד מאז 7 באוקטובר שמערכת הבריאות בישראל על אף הקשיים הרבים היא מצוינת והיא חלק ממערך הביטחון בישראל. אני למדתי ועדיין לומד המון, עושה את זה מעט מאוד שינה ועבודת רגליים רבה", מספר בוסו.
האם נראה את החטופים בקרוב בבית?
"אני מחכה לטלפון שיצלצל בכל רגע ויבשר את הבשורה", התרגש. "יש לנו מתחמי שבים מוכנים רק לרגע הזה ומחכים כבר להשתמש בזה. אי אפשר לשכוח את הרגעים האלה, אלו היו אחד מהרגעים המרגשים בחיי שהגעתי לבית החולים וראיתי את החטופים שחזרו מעזה. אני מתפלל שכבר בליל הסדר החטופים יישבו לידינו בשולחן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. גם בתקיפה האיראנית היה כאן נס גדול, ובעזרת כוחות צה"ל ורבים אחרים שעשו עבודה מדהימה".
השר מספר כי הוא נמצא בקשר עם משפחות של חטופים וחיילי צה"ל, המחשב במשרד שלו ובמסכי הטלוויזיה מראים בגדול את התמונות והשמות של החטופים. הוא גם נזכר בשיחת הטלפון שבישרה שהחטופים פרננדו מרמן ולואיס הר בדרך הביתה מעזה. "הרבה דברים נכנסים ללב ולנפש וזה משפיע. צריך להיות חזק, אבל לכל אחד יש את זמני השבירה שלו. קיבלתי את הטלפון שתי דקות אחרי הפריצה. היה מתח גדול במשך שעה שהפעולה תצליח כי שבריר של שניות וזה גם היה יכול להיות אסון גדול. הייתה שם אש גדולה ותופת. החיילים הגנו על החטופים באופן מעורר השתאות. יש רגעים שהלב שלך לא עומד בזה. אני מסתובב בבתי החולים ויושב עם חיילים צעירים שמספרים לי סיפורי גבורה עם אור בעיניים קטועי ידיים ורגליים, ילד בן 20 ואתה שואל מאיפה האומץ הזה והגאווה של ההורים. אין מה לעשות עם עם כזה אנחנו ננצח וזה הולך איתנו. האחדות היא מחייבת. אנחנו מחויבים לחיילים ולאזרחי ישראל בגוף ובנפש".
מאיראן ועד לבריאות הנפש
האתגר הבא מגיע ממזרח. לצד האיומים מאיראן, בוסו הכין את הקרקע. "המערכת מתייחסת לכל איום ברצינות הרבה והיא צועדת למקום הנכון. היא תמיד נמצאת שם מתחת לאלונקה יחד עם קופות החולים, אבל המטרה שלנו היא לשפר עוד יותר את השירות לאזרח לצד מצב החירום הארוך שאנו נמצאים בו", מבהיר שר הבריאות. "אנחנו נערכים לכמה תרחישים וצריכים לדאוג שבתי החולים ימשיכו לתפקד. יש לנו גם כמעט 40 אלף מאושפזי בית בישראל שחייבים חשמל כמו גם מונשמים. צריך לדאוג לגנרטורים ואנחנו עושים את זה יחד עם קופות החולים והרשויות במקביל. צריך להמשיך לבנות את מרכזי השיקום ולדאוג לשיקום יומיומי. דאגנו לפתוח את המרכז השיקומי בהדסה הר הצופים ואנחנו מקדמים במהירות את הבנייה בבית החולים פוריה בצפון".
בוסו יודע שיש דברים לתקן. "אני לא חושבים שצריך לחכות ל-MRI חצי שנה וגם לא לתורים ארוכים לפט סיטי (אבחון וזיהוי גידולים - א"ח) וצריך לצמצם זאת משמעותית. גם בתורים בבריאות הנפש. אנחנו עושים סינון במערכות ויודעים לקדם יותר את האנשים שבאמת זקוקים לכך. השר גם התגאה כי במפגש של כלל שרי הבריאות ממדינות ה-OECD בצרפת, שרים רבים שיבחו את מערכת הבריאות הישראלית שהתמודדה בשעות קשות ביותר וממשיכה להתמודד. "לא אשכח ששר הבריאות הגרמני אמר לי שהם נמצאים 15 שנה אחרי מדינת ישראל בנושא הדיגיטציה ועדיין לומדים מאיתנו", הוא אמר.
אתגר נוסף משמעותי שמערכת הבריאות מתמודדת איתו הוא המשבר במערך בריאות הנפש, שעוד לפני המלחמה הייתה במצוקה. "גם צה"ל הבין שנושא בריאות הנפש גדול עליו מלהחזיק אותו לבד. אנחנו מקיימים דיונים משותפים להמשך וחיזוק המערך", סיפר בוסו. "מערכת בריאות הנפש הייתה קיימת שנים בחסר, הבאנו 1.4 מילארד שקלים, אבל צריך לעשות עם הכסף הרבה דברים. לפתוח עוד בתים מאזנים, מרכזי חוסן רבים ולהביא כוח אדם. אנחנו עושים הרבה פעולות כדי לצמצם את הפערים. עד 7 באוקטובר היו 900 מיטות שיקום היום אנחנו עומדים על כמעט 1,500 מיטות. המערכת נמצאת באתגר מאוד גדול, אבל אנחנו לא משאירים אף אדם שלא יקבל שירות ראוי מאחור".
שורה של משברים לטיפול
בוסו מודע לביקורות והדו"חות שמראים שבישראל ישנם 2.1 מיטות ל-1,000 אזרחים בעוד ממוצע ה-OECD עומד על 2.4. גם דו"ח האי-שוויון וגם הדו"ח לסגירת הפערים במקצועות הבריאות, שבמסגרתו כפי שעלה מבדיקת וואלה, ילדים עדיין ממשיכים לחכות יותר משנה לקלינאית תקשורת למשל, הראו את הבעיות הגדולות במערכת הבריאות. השר בוסו מצהיר כי הוא רוצה ועושה הכול לחזק את המערכת הציבורית, אבל כצפוי גם זה ייקח זמן.
"זאת המטרה שלנו שילד מתל אביב וילד מהדרום או מהצפון יחוו את אותם השירותים ויצטמצמו הפערים. איך עושים את זה? אם עד עתה 75% מהפסיכולוגים היו יכולים לעבוד בין 25%-50% משרה, עכשיו אני מגדיל את האפשרות לעבודה ב-80%. יש מחסור גדול במקצועות הבריאות, אנחנו יודעים ומודעים לכך ולכן המטרה שלנו היא להגיע ל-2,000 סטודנטים בשנה ב-5 השנים הקרובות. אנחנו מגדילים את השדות הקליניים גם בקהילה ובמרפאות קופות החולים. לגבי שכר, נעשים הרבה פעולות במקצועות הבריאות מול האוניברסיטאות והפקולטות ומכללות מסוימות, צריך להגדיל בכמות ובאיכות את הסטודנטים וזה נושא שחוצה כל מגזר. יש מטפלים פרא-רפואיים בישראל, אבל לא במערכת הציבורית. התוספת לקופות שיוכלו לשלם כמעט כפול שכר זה יגיע גם למערכת הציבורית", כך בוסו.
בוסו סיפר גם על התוכנית לאיחוד וחיזוק בית החולים זיו בצפת עם בית החולים פוריה כמרכז רפואי גדול אחד. "יבואו רופאים ואנשי מקצועי רבים מהמרכז, ויהיה להם ניסיון טיפולי בשני בתי החולים. המהלך הזה יחזק את המרכז, את אזור הצפון ויצמצם את הפערים הגדולים. תוחלת החיים היא שונה לגמרי בין מרכז לפריפריה, אי אפשר להשלים עם זה. גם באילת אין מיון ילדים מישהו יכול להשלים עם זה? אני לא ואנחנו ניתן לכך מענה. יש הרבה דברים שאנחנו מתקדמים, וגם בחלק מהפרמטרים ב-OECD אנחנו נמצאים במקום גבוה. התיקון ייקח זמן, רה"מ, שר האוצר, ו-הממשלה מבינים שחיזוק משרד הבריאות הוא חיזוק חוסנה של מדינת ישראל".
בעיה נוספת שעדיין לא נפתרה היא סוגיית המתמחים והעובדה שעדיין ישנם מתמחים שעושים משמרות בנות 26 שעות. "בחלק מהמקומות זה ירד ל-21 שעות, בעיקר בפריפריה, כדי לעודד יותר רופאים שיילכו לשם וזה עובד. אבל זה נפל בתקופה שיש לנו חוסר בכוח אדם בגלל המלחמה ובחלק מהמקומות זה גם פוגע ואנחנו מנסים לאזן", הסביר שר הבריאות.
ואם לא די בכך, גל התפטרויות נרשם במכון לרפואה משפטית, היחיד שקיים בישראל. לפני חודש הונחה אבן הפינה למכון לאומי חדש במתחם בית החולים שמיר אסף הרופא והאתגר של בוסו לדבריו הוא להביא רופאים פתולוגיים. "זה אתגר גדול ואנחנו עובדים על הסכמי שכר", סיפר שר הבריאות. "הרופאים עושים כוננויות רבות והעבודה לא מתגמלת וצריך לתגמל אותם בצרוה נכונה יותר. לא סתם זכה מנהל המכון, ד"ר חן קוגל, בפרס ישראל. אנחנו נגדיל את כוח האדם".
רפורמת אביזרי השיקום לאנשים עם מוגבלויות וקשישים סיעודיים, האם זה יעבוד?
"אני מודע לחששות. הופתעתי לדעת שרק 30% מהזכאים לשיקום וניידות לא מימשו את זכאותם. הספקים שלנו הם קופות החולים. אנחנו הרגולטור ומדובר בפעימה ראשונה שנלמד אותה. כל מערכת השיקום הופכת להיות הגוף המפקח. אני מאמין ובטוח שהרבה יותר אנשים יוכלו לממש את הזכאות ובעקבות ההערות של ארגוני הנכים הכנסנו שינויים. אנחנו עוקבים אחרי הדברים".
מה הלאה?
"אני מודה לרב אריה דרעי כיו"ר ש"ס שהוא איש חברתי ועל האמון שנתן בי ויחד עם מועצת חכמי התורה לעמוד במשרד גדול ומשמעותי בישראל וזוהי שליחות עצומה. אני תמיד רוצה להצליח אני רואה בזה שליחות. כל יום אני עושה דברים קטנים שבסוף משנים הרבה מאוד דברים ובעיקר אנשים ולעזור ולהשפיע על אזרחי ישראל. למשל את אישור סל התרופות. פגשתי אישה שחולה והייתה מוגבלת מאוד ועכשיו התרופה שלה ברשימה והיא מרגישה יותר טוב, אין דבר מרגש יותר מזה".
בחצי השנה האחרונה, מתי רואים את המשפחה?
"18 שנה אני איש ציבור. המשפחה שלי הקריבה המון לאבא. קוראים לי אבא של שבת כי בשבת אני נמצא לחלוטין עם המשפחה והמשפחה תומכת ללא ספק. אני ממוקד במשימה שלי. לא הרבה אנשים זכו לזכויות ולעבודה שאני נמצא בה כעת לגעת בחיי האדם והבריאות של כל מדינת ישראל וזה מאוד משמעותי עבורי".