צריכים קלינאית תקשורת? תמשיכו לחכות גם יותר משנה: "אף אחד לא נותן דין וחשבון"

כל הורה יודע ומבין עד כמה חשובה ההתפתחות של ילדיו. הם עוקבים אחריהם מרגע הלידה בכל התקדמות שהם עושים ואם הם רואים כי משהו לא כשורה, אז גם הדאגות והחששות מתחילות לעלות בהתאם.

כל רגע כזה של עיכוב באבחנה או בעזרה, בסופו של דבר עולה ביוקר גם בפן הכלכלי וגם בפן הנפשי. עם זאת, נראה שהמדינה לא פועלת כדי לפתור את בעיית ההמתנה הארוכה שיכולה גם להימשך כשנה בהתפתחות הילד. בדיקת "וואלה" מעלה כי בניגוד להתחייבויות משרד הבריאות בחוזר פנימי, המשרד מתעכב כבר במשך שנתיים לפרסם את זמני ההמתנה של התורים בקופות החולים לציבור כשהפעם האחרונה שנתונים כאלה פורסמו לפני כמעט שנתיים בחודש מאי 2022.

כחלק מהתחייבותיו בנוגע לרפורמה להתפתחות הילד (מגיל 0 עד 9 ובמקרים אחרים עד גיל 18) בשנת 2020, משרד הבריאות התחייב לפרסם בכל חודש את זמני ההמתנה בקופות החולים בארץ לפי קטגוריות ברורות: אחד ממקצועות הבריאות הכוללים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת) ורופא מומחה ופסיכולוג התפתחותי. בנוסף, הוא צריך לפרסם את קופת החולים המדוברת, זמן ההמתנה מפתיחת תיק ועד לאבחון ולטיפול, זאת כחלק מהליך של שקיפות, לימוד וטיפול. כמו כן, אם קופות החולים לא ידווחו על זמני ההמתנה בהתפתחות הילד, סכום התמיכה בקופות יקוזז ב-10%.

בפועל, הנתונים לא מפורסמים עד כה ומשיחות שנעשו לקופות החולים, למרכזים השונים ולבתי החולים, המצב בשטח רק התדרדר. הנתונים הלא עדכניים עד למאי 2022 מראים כבר אז נתונים קשים על עיכוב של כשבעה חודשים מרגע פתיחת התיק בקופת החולים "כללית" ועד הטיפול בקלינאות תקשורת, עיכוב של חמישה וחצי חודשים בריפוי בעיסוק ועיכוב של חצי שנה לטיפול של פסיכולוג התפתחותי. גם בקופת החולים "מאוחדת", ימתין ילד הזקוק לקלינאית תקשורת או פסיכולוג התפתחותי כחמישה חודשים ולגבי קופת חולים מכבי עדיין מצוין שם שהם לא העבירו נתונים.

מרגע החשש של ההורה, עד ליצירת הקשר הראשוני עם המאבחן הפסיכולוג והטיפולים עצמם עלולים לעבור בין חצי שנה לשנה וחצי לפחות במקרה הטוב ותלוי צורך. אם פעם, טיפולים אצל מטפלים פרטיים במקצועות הבריאות היו עוזרים, היום גם שם ההורים והילדים ייאלצו להמתין עוד חודשים רבים. הורים הזהירו וצלצלו בכל הפעמונים בתקופתו של שר הבריאות לשעבר יולי אדלשטיין, כי הרפורמה שאושרה בשנת 2020 לא תעבוד משום ש-80 מיליון שקלים תוספת למקצועות הבריאות זה טיפה בים, אך שוב לא הקשיבו ואת התוצאות לכך כולנו רואים.

"הרפורמה קרסה, אף אחד לא נותן דין וחשבון והילדים וההורים נשארים בבעיה קשה", סיפרה רוני (שם בדוי), אם לילדה בת 4 וחצי שצריכה להתחיל טיפולים בקלינאית תקשורת. בתה של רוני זקוקה לטיפולים של קלינאית בשל שיבושים בעיצורי מילים והיא רוצה לעזור לה. רוני גילתה כמו הורים רבים את הדרך הארוכה שצריך לעבור עד להגעת הטיפול המיוחל.

"חיכיתי במשך כמעט חודשיים למענה. כל פעם התקשרתי למרפאה לראות מה קורה עם הטפסים שלי. בקושי ענו לי. עד שכבר הצלחתי להשיג אותם, הם בישרו לי כי ישלחו לי תור וזה רק כדי לאבחן את הבת שלי", היא מספרת לוואלה!. "אני יודעת שיש בעיה של תורים, אז רק אחרי שהתלוננתי - כעבור חודשיים ושבועיים, קיבלתי את התור המיוחל. ואז אמרו לי: 'אוקיי הבת שלך צריכה קלינאית תקשורת, תחכי שנה לתור לטיפול".

לדבריה, קופות החולים שולחות את ההורים גם לסקטור הפרטי כי כביכול הקופות מעניקות החזרים כחלק "מהפתרון" של זמני ההמתנה הארוכים במרפאות התפתחות הילד, אך גם שם כבר אין באמת תורים.
"אפשר ללכת לפרטי, אבל אני מדברת עם המון קלינאיות ואין להם תורים חצי שנה קדימה. הן אומרות לנו להשאיר להן פרטים ושהן יחזרו אלינו כמו שירות לקוחות. חלקן גם אומרות כי הן לא מקבלות ילדים חדשים ואז מה נותר לנו לעשות? גם אם נגיד אמצא קלינאית פרטית, אני צריכה מספר טיפולים בשבוע? מדובר כאן בהוצאה של אלפי שקלים בחודש על הילדה שלי, אלו כספים שאין לי", היא אומרת בעצב.

לאחר שלוש שנים שבהן השלימו את ההמלצות גם כן באיחור, משרד ראש הממשלה פרסם את מסקנות הדו"ח לסגירת הפערים במקצועות הבריאות. הדו"ח נכתב יחד עם משרדי הבריאות, הרווחה, האוצר, החינוך והעלייה והקליטה. כולם ניסו לענות כיצד לצמצם את הפערים הגדולים הקיימים, הכוונות היו טובות אמנם, אבל הביצוע והתוצאות רחוקות מיישום. לפי הנתונים האחרונים שפורסמו בשנת 2021, חסרים 1,770 מטפלים בפיזיותרפיה, 2,146 בקלינאות תקשורת ו-2,626 בריפוי בעיסוק. יש רק לשער כי בעקבות המלחמה והמצב הקשה שהיה בתחום עוד לפני, מספרים אלו רק הלכו וגדלו.

עוד עולה על פי הדו"ח כי כלל ההצעות לא באמת מגובות באמת בתקציבים המיועדים לכך ואמירות כלליות כמו להעלות את השכר של המטפלים במרפאות הציבוריות (80-60 שקלים לשעה) מול הפרטיים (400-350 שקלים לשעה), לא באמת תורמות כמו גם לפתוח עוד מקומות לימוד בלי שום תוכנית או לוחות זמנים ברורים.

היעדים של הרפורמה היו מאוד ברורים כשביניהם נקבע כי בתוך שלושה חודשים מהחלת הרפורמה יופחת מספר הילדים הממתינים לטיפול או לאבחון בהתפתחות הילד בפחות מחצי שנה, לאחר חצי שנה אף ילד לא ימתין יותר מחצי שנה לטיפול ובתוך שנה, כך קיוו, תהיה הפחתה משמעותית של 50% במספר הממתינים יותר משלושה חודשים לטיפול ולאחר שנה ושלושה חודשים, 95% מהילדים יקבלו מענה כלשהו בין אם אבחון או טיפול בתוך טווח של שלושה חודשים. התוצאות בפועל? רחוקות מאוד מהיעדים.

גם בכנסת התפנו לדון בכך בוועדה לפניות הציבור לפני כחודשיים, בראשות ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) שאף העיר: "אשמח לדעת האם בתקציב הבא נראה סעיפים רלוונטיים ליציאה מהמשבר בטווח הארוך של התפתחות הילד". הוא עדכן את הנוכחים כי כיום חסרים יותר מ-2 מיליארד שקלים כדי להיות מערכת בריאות ממלכתית מלאה. גם נציגת משרד הבריאות, דינה צ'רנוי, הודתה ואמרה כי הרפורמה לא הצליחה.

מנגד, במשרד הבריאות הבטיחו שהם רוצים להגדיל תמריצים ב-35 מיליון שקלים ולצמצם את ההחזרים להורים כדי שהקופות יספקו את השירותים ולא המטפלים הפרטיים. עו"ד יעל רלוי מאלו"ט טענה אז כי המטרה של הרפורמה להתפתחות הילד הייתה לצמצם את מספר הילדים שממתינים בתור יותר משלושה חודשים ל-5% בלבד, אך בפועל קופות החולים מספקות כיום 8% בלבד מהטיפולים בילדים על הרצף האוטיסטי.

לרעות מנסבך יש ארבעה ילדים, בהם ילדה על הרצף בת חמש וחצי וילד בן 4 עם לקות בשפה. מנסבך היא גם מורה לחינוך מיוחד, שסיפרה על החוויה האישית שלה מול הקופות ומרכזי התפתחות הילד. "הבת שלי אובחנה עם אוטיזם לפני שלוש שנים, הבן שלי היה עם התפרצויות זעם בגיל שנתיים וחצי. ביקשתי רופא התפתחות לילד וקופ"ח לא אישרה לי כי אחות אוטיסטית כנראה זה לא מספיק", היא מתארת. "במשך 8 חודשים הייתי צריכה לריב עם הקופה עד שקיבלתי תור לאבחון. לבת שלי ביקשתי תור כשהייתה בת 10 חודשים, בפועל קיבלתי תור בגיל שנה ו-8. חודשים והאבחנה הגיעה לאחר שנה בגיל שנתיים ו-8 חודשים".

זה לא נגמר כאן. "הילד שלי במעקבים והוא מטופל ויש חשד שהוא על הרצף האוטיסטי ואני ברשימת המתנה לפסיכולוג. כרגע התור שלי יגיע אולי בעוד שנה וחצי", היא אמרה בצער. "התחננתי לקלינאית תקשורת שתקבל את הילד השני שלי באופן פרטי, היא התאהבה בילד שלי. היא אמרה לי שאין לה מקום, אבל היא תקבל. במשך חודשיים, הגעתי כל פעם כשהיה לה ביטול ורק אחרי חודשיים וחצי קיבלתי ממנה תור קבוע. גם את ההחזרים מקופות החולים לא מקבלים באופן אוטומטי וצריכים לריב עליהם, זה לא פיתרון. הקופות מערימות קשיים. צריכים לפתוח יותר מקומות לעסוק בתחום ואולי נהיה במקום טוב יותר וגם השכר במערכת הציבורית הוא מתחת לאדמה אז איך יישארו אנשים טובים?".

אל דבריה הצטרפה גם הילה ניסן, קלינאית תקשורת ואם לשני ילדים שטופלו בהתפתחות הילד ומנהלת קבוצת הפייסבוק הגדולה "למען התפתחות ילדינו" העוזרת להורים "המבולבלים" למצות את זכויותיהם ואמרה: "מדינת ישראל מפריטה את התפתחות ילדיה ומתנערת מהאוכלוסיה שלא יכולה לשאת בעול הטיפולים הפרטיים (על אף ההחזר - א"ח). יש כאן ילדים רבים שממתינים יותר משנה לאבחון וטיפול ציבורי, ילדים שלא יקבלו בשנת הלימודים הבאה את התמיכה שלה הם זקוקים. ילדים שהטיפול יכול לשנות את מציאות חייהם. זוהי מציאות שבה מדינתנו מפקירה את עתידה".

עו"ד ציפי נגל אדלשטיין, מנכ"לית "אותי" - עמותה ישראלית לאוטיזם, הוסיפה: "המחסור החמור בכוח האדם במקצועות הבריאות משפיע על הענף כולו. בין אם מדובר בתורים ארוכים להתפתחות הילד או למטפלים בגני התקשורת. טיפולי הבריאות המקדמים ומקצועות הבריאות דרמטיים בחייו של ילד מעוכב התפתחות או עם אוטיזם וההשלכות של חוסר טיפול או טיפול חלקי הן קריטיות על המשך חייו של הילד, בני משפחתו וכל סביבתו. ילדים רבים עם אוטיזם אינם מקבלים טיפולים, ולעיתים הם ממתינים לטיפול יותר ממשך חייהם. בכך, הם מחמיצים את חלון ההזדמנויות הטיפולי שנוצר בדיוק בגיל הקריטי לקידומם ולהתפתחותם".

לטענתה של עו"ד נגל אדלשטיין, מאז אירועי 7 באוקטובר - המצב רק החמיר. "הדו"ח שפורסם מעיד על החלטות ממשלה שלא יושמו בנושא. אילו היו יותר תקנים בשירות הציבורי ב-6 באוקטובר, היו היום, גם במהלך המלחמה, מענים ציבוריים הולמים יותר".

גם עידו פיק, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח שעוקב ובוחן אחרי יישום מסקנות הדו"ח יחד עם עמותת "אותי", הדגיש: "אירועי שבעה באוקטובר 2023 והמלחמה הנמשכת בעקבותיהם, הביאו לצורך מוגבר בטיפולים במקצועות הבריאות, לצד טיפולים בבריאות הנפש, והעצימו את החשיבות בתוספת מטפלות ומטפלים במגזר הציבורי על מנת לתת מענה לצורך ולפערים במערכת. אי יישום החלטת הממשלה לצמצום פערי כוח האדם במקצועות הבריאות הוא סימפטום לחוסר היכולת החמור של הממשלה להוציא לפועל את החלטותיה. הדרך לשיקום המדינה מתחילה בתיקון הכשלים בתפקוד הממשלה בשימור ופיתוח ההון האנושי בדרגי המקצוע בשירות הציבורי".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לעניין פרסום הנתונים, הרי שאכן חל עיכוב בפרסום נוכח מספר סיבות לרבות העיסוק במצב החירום, אך בכוונת המשרד לוודא כי הנתונים יפורסמו בהקדם ובאופן שוטף. המשרד מעביר לקופות החולים עד 80 מיליון שקלים בכל שנה במסגרת מבחן תמיכה, שמטרתו הרחבת אספקת השירותים הניתנים בתחום התפתחות הילד. במכלול השיקולים, ובהם, חשיבות הרחבת השירותים הציבוריים במסגרת הסדרי קופות החולים עם ספקי שירותים על פני מתן החזר על טיפול פרטי, לא היה צורך להפעיל את סעיף האפשרות לקיזוז בכספי התמיכה שניתנים לקופות החולים בתחום התפתחות הילד".

משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה: "כללית מדווחת למשרד הבריאות באופן סדיר וכנדרש. רק לפני כמה ימים העברנו את הדיווח האחרון. אנו ממשיכים לפעול כדי לשפר ולהרחיב ככל הניתן את היצע המטפלים ולשפר את הזמינות".

ממכבי שירותי בריאות נמסר בתגובה: "מכבי מעבירה למשרד הבריאות באופן שוטף את כלל הנתונים כפי שמתבקשת, ולראיה לא בוצע מולה הליך קיזוז כספים מהתמיכות. נציין שלאור הבדלים בשיטות המדידה של זמינות התורים בין הקופות השונות, משרד הבריאות מינה ועדה לבחינת אופן המדידה בשנת 2022 והוועדה טרם פרסמה מסקנותיה".

מקופת חולים מאוחדת נמסר בתגובה: "מאוחדת בקשר שוטף עם משרד הבריאות בכל הנוגע לדיווח זמני ההמתנה, ובעקבות שינוי מתודולוגיה באופן המדידה בתקופה האחרונה קיים עיכוב בשיקוף הנתונים. מבחן התמיכה בהתפתחות הילד מתוקצב מלכתחילה בחוסר לעומת הגדלת היקפי הפעילות והגידול בעלויות המטפלים, וכל קיזוז של סכום זה או אחר ממבחן התמיכה רק יפגע בשירות שכל כך חיוני לילדים".

מלאומית שירותי בריאות נמסר בתגובה: "לאומית מעבירה את זמני ההמתנה בין פנייה לאבחון וטיפול בהתאם לבקשת המשרד. פרסום או פרסום פומבי של הממצאים זו כבר פררוגטיבה של הריבון".