משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) את דוח אי השוויון במערכת הבריאות וההתמודדות עמו לשנת 2022. מדובר על דוח המציג נתונים ומדדי בריאות במגוון נושאים, בהם, כוח אדם רפואי, תשתיות ושירותים בריאותיים. הדוח מכיל מיקוד מיוחד בתוכנית התערבות בחברה הערבית, ומיפוי פעילויות לצמצום פערים הנעשית על ידי קופות החולים.
על פי הדו"ח, הממוצע הארצי של תוחלת החיים בשנים 2022-2020 הייתה 82.7, כאשר במרכז תוחלת החיים גבוהה יותר עם 84. באזור יהודה ושומרון 83.9 ובקרב הדרום והצפון, תוחלת החיים עומד על 81.3.
בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, תוחלת החיים הגבוהה ביותר בקרב יהודים ואחרים הייתה במחוזות מרכז וירושלים - 84.3 ו-84.1 בהתאמה, והנמוכה ביותר במחוזות הדרום והצפון עם 81.9 ו-82.2 בהתאמה.
בקרב ערבים, תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה במחוזות צפון וירושלים עם 80.1 ו-79.3 והנמוכה ביותר במחוזות תל אביב והמרכז עם 74.5 ו-78.1. לטענת מחברי הדו"ח, הפערים בתחולת החיים בין קבוצות האוכלוסייה יכולים לנבוע ממגוון גורמים כגון אורח חיים, מודעות ונגישות לשירותי בריאות, ועוד.
הבדלים נוספים שדווחו היו לגבי תמותת תינוקות וכמות רופאים. בעשור האחרון (2022-2012) שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 לידות בישראל, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים, ירד במעל ל-20%. הוא נמוך מממוצע OECD.
יחד עם זאת, בשנת 2022 שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 לידות בישראל בקרב ערבים גבוה, ועומד על 5.1 בהשוואה לאזרחים היהודים, שעומדים על 2.1. על פי הנתונים לאורך עשור ניתן לראות כי הפער אמנם הצטמצם, אך עדיין מתים יותר תינוקות במגזר הערבי. לטענת מחברי הדו"ח, ייתכן כי פערים אלו נובעים ממאפיינים תרבותיים שונים, לרבות מודעות לבדיקות גנטיות, נגישות תשתיות בריאות האישה והילד ועוד.
לגבי כמות הרופאים נראה כי לכל 1000 נפשות ברמה הארצית יש 3.2 רופאים. במחוזות תל אביב המספר עומד על 4.97 רופאים, 3.71 בחיפה ובמרכז 3.70. בירושלים הנתון עומד על 2.81, בצפון 2.38 בדרום 1.92.ביהודה ושומרון המספר עומד רק על 1.52 רופאים ל-1000 איש.
כמו כן, ניתוח תחומי רפואה מרכזיים בבתי החולים מצביע על שיעורים נמוכים במחוזות הדרום ויהודה ושומרון של מומחים בכירורגיה: 0.2 ו-0.13. שיעור מומחים ברפואה פנימית באזורים אלה עומד על 0.29 ו-0.19 בהתאמה. במחוזות תל אביב וחיפה היו השיעורים הגבוהים ביותר של מומחים בכירורגיה ועמדו על 0.63 ו-0.48. ברפואה פנימית הממוצע עמד על 0.77 ו-0.58.
שיעור המומחים ביילוד ובגניקולוגיה הנמוך ביותר היה במחוזות דרום ויהודה ושומרון, והגבוה ביותר במחוזות תל אביב וחיפה.
במטרה לתת פתרון לטווח הארוך למחסור ברופאים ולהגדיל את מספר הרופאים בישראל, הקים שר הבריאות אוריאל בוסו, וועדה לטיפול במחסור בכוח אדם רפואי, בראשה עומד מנכ"ל משרד הבריאות.
אחת מהתוכניות הנרקמות הן להקים גוף תכנון לאומי של כוח אדם רפואי שיקבע את מספר המומחים הנדרש בכל תחום ועל פעולות להשגת יעדים אלו.
בנוסף, במטרה לחזק את הרפואה בפריפריה, מפעיל משרד הבריאות מספר תכניות מרכזיות, ובהן, תכנית "אילנות", תכנית "כוכבים לרפואה", במטרה לגייס מתמחים לרפואה לאזורי הפריפריה. בעקבות המלחמה נערכו התאמות בתוכניות, וניתן דגש רב למחלקות טיפול נמרץ, נוירולוגיה ומחלקות שיקום.
נתון משמח מראה כי שיעור הביקורים במחלקות לרפואה דחופה ירד ב-6% עד שנת 2022, בהשוואה לעשור הקודם. ייתכן ומגמה זו נובעת משיפור המענים בקהילה - מוקדי רפואה דחופה שאינם בתי חולים, הארכת שעות הפעילות של מרפאות קופות חולים ואפשרויות של טיפול מרחוק.
שר הבריאות אוריאל בוסו, התייחס לדו"ח וממצאיו ואמר כי "פערים חברתיים וכלכליים הם גורם מפתח בנגישות לבריאות ופערים בבריאות מהווים פגיעה בחוסן לאומי. דוח אי-השוויון במערכת הבריאות במדינת ישראל מצביע על פער משמעותי בין מגזרים, בין אזורים גיאוגרפיים ובין יכולת השתכרות. עלינו לשנות את המציאות הזו ולהבין שצמצום אי-השוויון בבריאות הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה".
"משרד הבריאות בראשותי שם דגש מיוחד על נושא צמצום הפערים בין מרכז ופריפריה בכל התחומים. הקצנו משאבים גדולים לצמצום פערים במערך בריאות הנפש, בתחום השיקום וברפואת חירום. אנו פועלים להגדלה משמעותית של כוח אדם רפואי ואיכותי, ומקדמים צעדים להרחבת היצע השירותים הרפואיים עבור כלל התושבים, באמצעות רפורמת הסדרי הבחירה שמאפשרת לראשונה למטופלים מכל הארץ לבחור בעצמם היכן ייבדקו ויטופלו וכן צעדים נוספים".