"התחושות שלנו קשות, אנחנו מרגישים נבגדים ומבוזים, זלזלו בכבוד של הבן שלי", כך אומר הערב (חמישי) איציק אדרי, אביו של אביעד אדרי, שנרצח בביתו שבכפר עזה בטבח בשבת השחורה ב-7 באוקטובר. אביעד נקבר שישה ימים לאחר מכן, אולם אחרי חמישה חודשים הם גילו שהוא נקבר ללא איברים מרכזיים, כאשר הערב פורסם כי הוא נקבר ללא ראש. "שמתם לו ראש מפלסטיק", אמרו בני המשפחה בכתבה מטלטלת שפורסמה הערב בכאן חדשות.
"הבת שלנו התעקשה לדעת איך אחיה נרצח, היא רצתה לראות את התמונות ואז התברר שהוא נקבר בלי ראש", אומר האבא איציק. "שלא יספרו סיפורים, הם ידעו את זה, ופגעו באמון שיש לנו במדינה" הוסיף איציק.
אביעד אדרי היה אחד הדיירים בשכונת הצעירים בכֿפר עזה. הקיבוץ ספג מכה קשה באירועי הטרור של 7 באוקטובר כאשר מתוך 950 תושביו, 63 נרצחו, 19 נחטפו, בהם ארבעה שעודם בשבי, ושניים נהרגו על ידי כוחות צה"ל במהלך ניסיון חילוץ עצמי. בין התושבים, כ-250 ילדים, שנתונים כעת, חצי שנה לאחר הטבח האכזרי, למציאות בה טרם ברור מתי ישובו לביתם.
"מקיבוץ פורח ומשגשג, עם רשימת המתנה להיקלט אצלנו, הפכנו לפליטים, שכולים, פגועים וחסרים בחלק מהקהילה שעדיין שבוי בעזה", אמרה לוואלה מנהלת הקהילה אפרת שרעבי, שהבהירה: "היכולת שלנו להשתקם תלויה במידה רבה בהחזרת כל חברינו הביתה. הכוח של הקהילה שלנו הוא הביחד. אנו עובדים היום קשה מאוד על איסוף השברים, תוך סימון חץ ברור לכיוון המטרה: חוזרים הביתה, לכפר עזה. אך הדרך לשם מפותלת מאוד", טענה.
עוד סיפרה אפרת על אובדן האמון והביטחון, וחשיבות החזרתם החטופים גם בהקשר זה. "ב-7 באוקטובר אירע דבר מחריד ששום דבר לא הכין אותנו אליו. עמו, בא השבר ואובדן הביטחון שלנו במדינה. האמון והברית שבין מדינה לאזרחיה הופרו. כדי שנוכל לחזור ונצליח להשתקם, המדינה צריכה להבטיח את הביטחון בצורה ברורה ומובהקת ולבנות את האמון מחדש. החזרת כל החטופים הביתה, הוא הצעד הראשון וההכרחי בדרך חזרה".
בחודש ינואר האחרון חזרו תושבי הקיבוץ לראשונה לביתם מאז האסון הכבד שפקד את היישוב ב-7 באוקטובר. "סליחה שלא הגעתי באותו יום", אמרה באירוע ימית, אחותה של דורון שטיינברכר, השבויה עדיין ברצועת עזה. לצידה דיברו בני משפחה של חטופים נוספים מהיישוב, שהתעקשו כי שיקומו נעוץ בחזרתם של ארבעת בני המקום שעדיין בשבי.
חן אלמוג גולדשטיין, שנחטפה לעזה ושוחררה, שיתפה גם היא באובדן הכבד: "ב-7 באוקטובר איבדתי את בעלי, שנרצח בממ"ד כשניסה להגן עלינו. בתי ים נרצחה כמה דקות אחריו". היא תיארה את התחושות הקשות של החטופים בעזה: "קשה מאוד שם מעבר לגדר. זה שדה קרב, מסוכן שם מאוד. אנחנו עזבנו אותם והם עדיין שם. חלק מהחטופים היו פצועים פיזית ונפשית. הם לא מטופלים כמו שצריך, אני מאוד דואגת להם. חייבים להחזיר אותם מיד".