ממשלת הודו אחראית לסדרת התנקשויות בפעילי טרור בשטח פקיסטן בשנים האחרונות - כך לפי גורמי מודיעין הודיים ופקיסטניים ששוחחו עם ה"גרדיאן" ומסמכי חקירות מפקיסטן.
גל החיסולים, לפי הדיווח, החל כחלק משינוי במדיניות החוץ של הודו, שאימצה קו נועז יותר בעקבות התקפה קטלנית בחבל קשמיר ב-2019. מי שעומד מאחוריו הוא שירות ביון החוץ של הודו, ששמו הרשמי הוא אגף המחקר והניתוח.
האגף, המוכר בראשי התיבות שלו Raw, כפוף ישירות ללשכתו של ראש הממשלה, נרנדרה מודי, המתמודד על כהונה שלישית בבחירות שיתקיימו בהמשך החודש.
הפרסום ב"גרדיאן" מצטרף להאשמות אחרות נגד הודו בדבר חיסולים שהיא מבצעת בשטחן הריבוני של מדינות אחרות. ארצות הברית וקנדה האשימו בשנה שעברה את הודו במעורבות בהתנקשויות ובניסיונות חיסול של פעילים בדלנים סיקים בשטחן.
אלו בפקיסטן, לעומת זאת, התמקדו בפעילי טרור אסלאמיסטיים. לפי "הגרדיאן", לפחות 20 איש נהרגו על ידי חמושים אלמונים בפקיסטן מאז 2020. הודו קבר נקשרה בעבר לאותם מעשי הרג, אך זאת הפעם הראשונה שבה גורמי מודיעין הודיים דנים באותה פעילות חשאית בפקיסטן השכנה ושניתנת גישה למסמכים המפרטים את המעורבות הישירה לכאורה של Raw בהתנקשויות.
בנוסף לכך, הטענות הללו מצביעות על כך שבדלנים סיקים מתנועת חליסטאן היו מטרות של אותה פעילות הודית חשאית, הן בפקיסטן והן במדינות המערב.
לפי גורם מודיעין הודי, ניו דלהי הורתה לאחרונה על השעיית החיסולים בפקיסטן בעקבות ההצהרות הפומביות של ארצות הברית וקנדה, ומתחילת השנה לא דווח על מעשי הרג חשודים בפקיסטן.
לפי החוקרים הפקיסטנים, החיסולים הללו בוצעו על ידי תאי מודיעין הודיים רדומים שרובם פעלו מאיחוד האמירויות הערביות. בשנה שעברה נרשמה עלייה במספר החיסולים, שנקשרה לפעילות המוגברת של אותם תאים, הנאשמים במתן מיליוני רופי לפושעים מקומיים או לתושבים עניים תמורתם ביצועם שרובם הועברו דרך דובאי. סוכנים האחראים על החיסולים נפגשו גם בנפאל, באיים המלדיביים ובמאוריציוס.
עוד דווח כי סוכנים הודים אף מגייסים פעילי ג'יהאד לביצוע ההתנקשויות, תוך שהוא גורם להם להאמין שהם רוצחים "כופרים".
לפי שני גורמי מודיעין הודיים, השינוי של הסוכנות להתמקדות במתנגדי משטר בחו"ל נבע בעקבות הפיגוע הקשה בפולוואמה שבחלק ההודי של קשמיר ב-2019, כשמחבל מתאבד פגע בשיירה צבאית והרג 40 אנשי ביטחון. ארגון הטרור ג'יש-א-מוחמד, שבסיסו בפקיסטן, קיבל אחריות.
הפיגוע אירע בעיצומו של קמפיין הבחירות של מודי, שהתמודד על כהונה שנייה וזכה בה לאחריו, ושתי המעצמות הגרעיניות היו קרובות למלחמה נוספת ביניהן.
"אחרי פולוואמה, הגישה השתנתה לפגיעה בגורמים מחוץ למדינה לפני שהם מסוגלים לפתוח בהתקפה או ליצור הפרעה כלשהי", אמר אחד מאנשי המודיעין ההודי. "לא יכולנו לעצור את ההתקפות כי בסופו של דבר המקלטים הבטוחים שלהם היו בפקיסטן, אז היינו צריכים להגיע למקור".
לדבריו, כדי לבצע פעולות כאלו, "יש צורך באישור מהדרגות הבכירות ביותר בממשלה". הוא ציין כי הודו שאבה השארה משירותי ביוון כמו המוסד והקג"ב, שנקשרו לחיסולים בטריטוריות זרות.
הוא גם אמר כי הרצח של העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית הוזכר ישירות על ידי גורמים רשמיים ב- Raw.
"זה היה כמה חודשים אחרי הרצח של ג'מאל חאשוקג'י, והיה דין בין בכירי צמרת המודיעין בלשכת ראש הממשלה לגבי מה ניתן ללמוד מהמקרה הזה. קצין בכיר אחד אמר במפגש כי אם הסעודים יכולים לעשות זאת, למה לא אנחנו?", נזכר.
"מה שהסעודים עשו היה יעיל מאוד. אתה לא נפטר רק מהאויב שלך אלא שולח מסר מאיים לאנשים הפועלים נגדך. כל סוכנות מודיעין עשתה זאת. המדינה שלנו לא יכולה להיות חזקה מבלי להפעיל כוח על האויבים שלנו".
גורמים בכירים משתי סוכנויות מודיעין פקיסטניות שונות אמרו כי הם חושדים שהודו הייתה מעורבת בעד 20 חיסולים בשטח המדינה מאז 2020. הם הצביעו על ראיות שעלו מחקירות סודיות שלא שבעה מהמקרים האלו - כולל עדויות, רישומי מעצרים, הצהרות פיננסיות, מסרונים ודרכונים. לפי החוקרים, אלו מראים בפירוט את מבצעי החיסול של מרגלים הודים בשטח פקיסטן.
ה"גרדיאן" ציין כי הוא ראה את המסמכים הללו, אך לא היה יכול לאמת את מהימנותם. המקורות המודיעיניים ששוחחו עם העיתון אמרו כי ההתנקשויות התגברו משמעותית בשנה שעברה, והגיע לכדי 15 חיסולים, רובם נעשו מטווח קרוב על ידי מתנקשים אלמונים.
בתגובה לתחקיר, משרד החוץ של הודו הכחיש את הטענות שאותן תיאר בתור "זדוניות ותעמולה אנטי-הודית". הוא הדגיש הכחשה קודמת של שר החוץ ההודי, סוברחמניאם ג'אישנקאר, שטען כי סיכולים ממוקדים במדינות אחרות "אינם המדיניות של ממשלת הודו".
סוכנת שהתחזתה לעיתונאית, מתנקש חסר השכלה
אחד המקרים שהוזכרו בכתבה היה של פעיל הטרור הקשמירי זאהור מיסטרי, שהיה מעורב בחטיפת טיסה של חברת איר אינדיה. לפי המסמכים, סוכנת בשירות הביון ההודי שילמה עבור מידע על תנועותיו ומיקומו במשך כמה חודשים. לאחר מכן היא פנתה אליו ישירות, תוך שהיא מתחזה לעיתונאית שרוצה לראיין פעיל טרור, במטרה לאמת את זהותו.
"האם אתה זהאיד? אני עיתונאית של ניו יורק פוסט", נכתב באחת ההודעות. זהאיד - הכינוי של זאהור- השיב: "לשם מה את שולחת לי הודעת?".
החיסול בוצע בסופו של דבר בקראצ'י במרץ 2022, על ידי אזרחים אפגנים, שקיבלו תשלום של מיליוני רופי תמורתו. הם ברחו מהגבול אבל המפעילים שלהם נתפסו בהמשך על ידי שירותי הביטחון הפקיסטניים.
"המדיניות הזו של סוכנים הודים שמארגנים חיסולים בפקיסטן לא גובשה בן לילה", אמר גורם פקיסטני. "אנחנו מאמינים שהם עבדו במשך כשנתיים כדי להקים את התאים הרדומים האלה באיחוד האמירויות, שבעיקר מארגנים את ההוצאות להורג. אחר כך התחלנו להיות עדים להרבה מעשי הרג".
שהיד לטיף, מפקד ג'ייש א-מוחמד ואחד החמושים המבוקשים ביותר בהודו, שרד כמה ניסיונות חיסול. בסופו של דבר, נטען במסמכים, היה זה פקיסטני חסר השכלה בן 20 שביצע את ההתנקשות באוקטובר, אחרי שגוייס על ידי Raw באיחוד האמירויות, שם עבד תמורת משכורת מינימלית במחסן אריזה של אמזון.
חוקרים פקיסטנים מצאו כי הוא קיבל 1.5 מיליון רופי פקיסטני מסוכן הודי כדי לאתר את לטיף, ומאוחר יותר הובטחו לו 15 מיליון רופי פקיסטני וחברת קייטרינג משלו באיחוד האמירויות אם יבצע את הרצח. הצעיר ירה למוות בלטיף במסגד בסיאלקוט, אך נעצר זמן קצר לאחר מכן יחד עם שותפיו.
הרשויות בפקיסטן סירבו להודות בפומבי ברוב החיסולים, שכן רוב המטרות היו טרוריסטים ידועים ומקורבים לארגונים שהוצאו מחוץ לחוק, ושאסלאמאבאד מכחישה בקביעות כי היא נותנת להם מקלט.
ברוב המקרים, המידע שניתן לציבור על מותם היה מועט, אך מאחורי הקלעים התנהלו חקירות ומעצרים, כפי שעולה מהמסמכים שהגיעו לגרדיאן.
בינואר, שר החוץ הפקיסטני, מוחמד קאזי, הזכיר באופן רשמי שניים מהמחוסלים והאשים את הודו בניהול קמפיין "מתוחכם ומרושע של "הוצאות להורג ללא משפט ואקסטריטוריאליות" בשטח המדינה.
טענותיה של פקיסטן התקבלו בספקנות, לאור העוינות הממושכת בין המדינות שכבר ניהלו ארבע מלחמות שונות ונוהגות להאשים זו את זו בהאשמות חסרות בסיס. הודו מאשימה את פקיסטן במשך עשרות שנים במימון ההתקוממות החמושה בשטח השנוי במחלוקת בקשמיר ובמתן מקלט לטרוריסטים.
בתחילת שנות ה-2000, הודו חוותה גל טרור קטלני, ששיאו היה פיגועים ברכבת במומבאי ב-2006, אז נהרגו יותר מ-160 איש, והמתקפה המשולבת בעיר שנתיים לאחר מכן, שבה נהרגו 172 איש. אלו בוצעו על ידי ארגוני טרור אסלאמיסטיים שפעלו מפקיסטן.
לפי אחד מגורמי המודיעין ההודיים, הפיגוע הקטלני בקשמיר ב-2019 הוביל לחשש שארגוני הטרור בפקיסטן מתכננים פיגועים דומים לזה של מומבאי ב-2008.
"הגישה הקודמת הייתה לסכל פיגועים", אמר. "אבל בעוד שהצלחנו להשיג התקדמות משמעותית בהורדת מספרי הטרור בקשמיר, הבעיה הייתה המפעילים בפקיסטן. לא יכולנו לחכות לעוד מומבאי או למתקפה על הפרלמנט כשאנחנו מודעים לכך שהמתכננים עדיין פועלים בפקיסטן".