דרמה של הרגע האחרון: ישיבת הממשלה על חוק הגיוס נדחתה למועד לא ידוע

דרמה של הרגע האחרון: ישיבת הממשלה על חוק הגיוס שהייתה אמורה להתקיים היום (שלישי) נדחתה, ועדיין לא נקבע לה מועד חדש. דחיית הישיבה מציבה את הממשלה בבעיה, שכן מחר המדינה צריכה להשיב לבג"ץ בענין הפטור מגיוס, וללא החלטת ממשלה היועמ"שית לא תבקש הארכה.

לפי גורמים בממשלה, הסיבה לדחיית הישיבה היא ההתנגדות המשפטית של היועמ"שית שדורשת כי החלטת הממשלה תכלול יעדים מספריים של מכסות ולא עקרונות כלליים בלבד כדי להגן על ההחלטה בבג"ץ, מה שמעורר את התנגדות החרדים.

מתווה החוק עורר ביקורת בקרב גורמי מקצוע, גם באוצר, גם בצבא, וגם בקרב הייעוץ המשפטי לממשלה, שאנשיו העבירו הסתייגויות על נוסח ההצעה, כאשר נכון לנוסח הטיוטה הנוכחית, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תתקשה להגן עליה הן בשל פגיעה בעיקרון השוויון, והן בשל הנטל הכבד שכבר מוטל על המשרתים בעקבות המלחמה.

אז מה מתכנן נתניהו, איך הצבא נערך לשינוי אפשרי בשוויון בנטל, מהי עמדת החרדים, ומהן ההערכות הקודרות של האוצר במידה שהחוק יעבור לפי נוסח הטיוטה? וואלה! עושה סדר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לסיעות החרדיות, עוד בהסכמים הקואליציוניים בהקמת הממשלה, כי הסדרת הפטור מגיוס תהיה אחד היעדים הראשוניים של ממשלת הימין על-מלא, אך יותר משנה ושלושה חודשים לאחר מכן - חוק גיוס אין. נתניהו דחה וגילגל את תפוח האדמה הלוהט של הגיוס במשך חודשים, והקואליציה התמקדה קודם כל במהפכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין, אל תוך ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, ועד הלום.

המטרה המרכזית של נתניהו כרגע היא להמשיך לדחות ולגלגל את הכדור של הפטור מגיוס - מבלי שבג"צ יתערב ומבלי שהחרדים יאיימו לפרוש מהקואליציה. לכן, במזכירות הממשלה עמלים גם בשעות אלה על הצעה שתאריך את הפטור הלא חוקי מגיוס חרדים - אך בכל זאת תקבע לוחות זמנים ועקרונות לקידום החקיקה - שמקובלים על החרדים. בשורה התחתונה, נתניהו מנסה לדחות את המשבר בעוד שלושה חודשים.

ואולם, התנאי שהציב שר הביטחון יואב גלנט מסבך עבור נתניהו את העניינים. גלנט הודיע בתחילת החודש כי יסכים לקדם חוק גיוס רק בתנאי שהוא נהנה מהסכמת כל חלקי הקואליציה - לא רק החרדים, אלא גם המחנה הממלכתי של בני גנץ. אך השיחות שהתקיימו בין הצדדים בשבועות האחרונים לא ייצרו את ההסכמות הנדרשות - ונתניהו החליט להתקדם בלי גלנט ובלי גנץ באופן חד צדדי. עם זאת, אם וכאשר חוק הגיוס יגיע לכנסת, לקואליציה עשויה להיות בעיה בגיוס רוב, שכן בליכוד יש עוד שרים וח"כים שצפויים להתנגד לחוק שמנציח את הפטור הגורף לחרדים.

גנץ לעומת זאת, הבהיר אתמול כי לא יתמוך במתווה הגיוס במתכונתו הנוכחית אך השתמע מדבריו כי העברת המתווה בממשלה לא יהיה קו אדום - אלא רק אישור החוק בכנסת בעוד שלושה חודשים. גנץ דורש לקיים שיחות על מתווה השירות הישראלי של המחנה הממלכתי, אך הוא לא מתקרב לתנאים והדרישות של המנהיגים החרדים, ובליכוד סבורים שאין לו אינטרס פוליטי להגיע לפשרות בנושא בשל נפיצות נושא הגיוס בבייס האלקטורלי שלו. העובדה שגנץ לא מאיים בפרישה מממשלת החירום כעת מאותתת שהוא מעדיף להישאר בקבינט המלחמה עוד כמה שבועות וחודשים, בעיקר בשל רצונו להיות מעורב במתווים להשבת החטופים.

מפקדי צה"ל הבהירו בחודשים האחרונים לשר הביטחון יואב גלנט, כי הצבא זקוק ללוחמים בהיקף של עוד אוגדה אחת לפחות (כעשרים אלף חיילים), וזאת על מנת שיוכל לעמוד בהיקף המשימות בשגרה ובמלחמה בכמה זירות.

כמו כן, הדגישו בכירי הצבא שקיימת מידה רבה של דחיפות לגיוס לוחמים בהתאם לאיומים המתגברים בכלל הגזרות, ועל בסיס הערכות המודיעין לאלו שיכולים להתפתח בזירה הצפונית.

לכן, מדיניות המטה הכללי של צה"ל היא לגייס את כל מי שחייב ובר גיוס בחברה הישראלית, מבלי להיכנס לסעיפי חוק הגיוס שבמהותו הוא חוק פוליטי.

חוק שירות ביטחון הוא חוק חצי צבאי כי מהותו היא לאפשר לצה"ל לתפקד ולמלא את משימותיו השונות. בפועל אומר החוק לכמה זמן מתגייסים גברים ונשים. חוק הגיוס במהותו הוא פוליטי, ונועד לפטור את החרדים מגיוס ושירות בצה"ל.

בהתאם למדיניות צה"ל לגייס את כולם, הבהיר המטה הכללי של צה"ל לשר הביטחון כי נדרשות התאמות בגיוס חרדים נרחב. למשל: להתאים מבחנים לחרדים, להקים בסיסי הכשרה חדשים שיעמדו בעומס הקליטה העצום, להתאים בסיסים לשירות חרדי, לעמוד בכשרות המתבקשת, תכנון בסיסים לגברים בלבד כדי לעמוד בצביון החיים שלהם, בדומה לגדוד נצח יהודה (נח"ל חרדי).

העיקרון המנחה את הסיעות החרדיות הוא כי מי "שתורתו אומנותו", קרי יושב ולומד תורה בישיבה - ימשיך לעשות זאת ולא יצטרך להתגייס, לפחות עד גיל 26 ואולי אף מאוחר יותר. ש"ס ויהדות התורה הסכימו להכניס בהצעת החוק מכסות ויעדי גיוס לטובת חרדים שאינם תלמידים בישיבות והם יתגייסו לצה"ל. במקרה שהחרדים לא יעמדו ביעדים, יהיו סנקציות כלכליות על מוסדות החינוך.

שתי הסיעות החרדיות מתנגדות בינתיים לסנקציות פליליות. הן דורשות כי תקציב הישיבות ימשיך להינתן ללא שינוי בעבור כל מי שלומד תורה, אף על פי שאינו מתגייס לצה"ל. מדובר במלגה שנעה סביב 700-800 שקלים עבור אברך, או 400-500 שקלים עבור תלמיד ישיבה.

באוצר גורסים כי המשך המצב הקיים של אי-גיוס שמוביל לאי-שילוב בשוק העבודה בשל אופן מתן הפטור המחייב חרדים להישאר בישיבה על גיל מאוחר, יהיה בעל השלכות חמורות: "משמעות כלכלית הרסנית", נכתב אתמול בעמדת אגף תקציבים שפורסמה בנושא.

לפי הערכת אגף תקציבים, "ההשפעה הכלכלית של הצעות משרד הביטחון (הארכת שירות החובה והמילואים) בעשור הקרוב מוערכת בכ-104 מיליארד שקל". אגף תקציבים קורא לגיוס של החרדים, למעט קבוצה קטנה של לומדים, הכוללת מסגרת מספרית מגודרת , והיתר יהיו חייבים בגיוס על בסיס המנגנונים הרגילים הקיימים בחוק.

האגף מציע החלת סנקציות כלכליות על מי שלא יתגייס - ורצוי לשקול גם כלים משלימים נוספים כגון הטמעת סנקציות כלכליות על הפרט שאינו משרת. כלים מסוג זה צפויים להגביר את מספר המתגייסים, וזאת מבלי לייצר משמעויות כלכליות שליליות. החלת סנקציות כלכליות עבור הפרט צפויות להיות אפקטיביות במידה מוגברת, שכן שיעור ההעברות הממשלתיות מתוך ההכנסה הפנויה של משקי הבית החרדיים גבוה ביחס לאוכלוסיות מקבילות".

אלמלא יחול שינוי בנושא זה, ההשפעה השלילית תחול על כל המשק, "מצב זה מייצר קשיים נוספים לחוסנו של המשק והחברה הישראליים, בשל החפיפה הגבוהה בין האוכלוסייה המשרתת בצה"ל לאוכלוסייה העובדת. החוקים הביטחוניים המוצעים צפויים להכביד את הנטל הכלכלי הקיים על האוכלוסייה העובדת ועל המשק בכללותו באופן ניכר".

אם יימשך המצב כפי שהוא, בשנת 2065 צפויה פגיעה בתוצר שתעמוד על כ-13% המשקפת ירידה בשיעור מקביל ברמת החיים של כלל אזרחי המדינה. בנוסף, יהיה צורך בהעלאת המיסים הישירים ב-16% על מנת לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת ללא הגדלת הגירעון.