משבר חוקתי חדש בפתח? מה צפוי בדיון של בג"ץ בגיוס תלמידי ישיבות חרדים

ההתנגשות בין "יהודית" ל"דמוקרטית", כפי שהוגדרה מדינת ישראל, תעלה מחר על שולחנם של שופטי בג"ץ שידון היום בשעה 9:00 בעתירות שהוגשו נגד הממשלה בנושא גיוס תלמידי הישיבות החרדים. מדובר באחד הדיונים המרתקים והחשובים ביותר שנערכים בזמן מלחמת חרבות ברזל.

הדיון יתקיים באולם ג', השמור לדיונים חשובים, בשל גודלו והיכולת שלו להכיל מספר רב של צופים. הרכב השופטים שידון מחר בעתירות הוא הרכב הסניוריטי, כלומר השופטים הוותיקים ביותר בבית המשפט העליון: עוזי פוגלמן - מ"מ נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית - מי שאמור להיות נשיא בית המשפט לפי שיטת הסניוריטי, ונעם סולברג מי שאמור להיות נשיא אחרי השופט עמית.

למעשה מדובר בשתי עתירות שונות שאוחדו לדיון אחד. בעתירה הראשונה שאותה הגישה תנועת "אחים לנשק", התנועה לאיכות השלטון ועותרים נוספים, נטען כי בשל העובדה שבחודש יוני פקע החוק שמאפשר לתלמידי הישיבות החרדיים לדחות את הגיוס, במסגרת ההסדר שנקרא "תורתו אמנותו", כלומר בשל כך שהם לומדים בישיבה, הממשלה חייבת לגייס את תלמידי הישיבות החרדים.

העתירה השנייה, שהוגשה על ידי פורום איילון לזכויות אדם, והתנועה הדמוקרטית האזרחית, תוקפת את תקצוב הישיבות החרדיות. העותרים טוענים שלפי נוהל התמיכות של הייעוץ המשפטי לממשלה אסור לממשלה לתקצב תלמידי ישיבות חרדים שלא דחו את הגיוס שלהם לפי החוק. מאחר שכיום אין חוק שמסדיר את דחיית הגיוס, העותרים טוענים שתקצוב הישיבות החרדיות נעשה שלא כדין.

את הממשלה מייצגת היועצת המשפטית לממשלה, ואחרי שמונה בקשות ארכה מבג"ץ, הצליחה בהרב מיארה להציג את עמדתה שלפיה אם עד חודש אפריל הממשלה לא תחוקק חוק גיוס חדש, שיסדיר את מצב העניינים, הממשלה תהיה חייבת לגייס את החרדים, וכן יהיה אסור לה לתקצב את הישיבות החרדיות.

בשנת 2017 פסק בג"ץ שעל הממשלה לחוקק חוק חדש וספציפי, שיסדיר את דחיית הגיוס של החרדים, ואת העובדה שתלמידי הישיבות החרדים לא מתגייסים. עד לפסק הדין, שר הביטחון הסתמך על הוראה בחוק שירות הביטחון, שלפיה הוא יכול לפטור את החרדים מגיוס, הוראה שלא שרדה את הביקורת של בג"ץ, שקבע כי על הממשלה לחוקק חוק שיסדיר את הנושא באופן מפורש.

לפי הנתונים שצה"ל העביר לבית המשפט באמצעות היועצת המשפטית לממשלה, מדובר ב-63 אלף תלמידי ישיבות, שקיבלו צווים לדחיית שירות בסוף יוני 2023.

לכאורה לוכדי העריקים של צה"ל יצטרכו להיכנס לישיבות החרדיות ולגייס את תלמידי הישיבות. עם זאת, חשוב לציין כי זה נראה תרחיש רחוק ודמיוני, וייתכן שבמקרה כזה בית המשפט יוציא צו שחייבים לגייס את תלמידי הישיבות רק במקרה שהעותרים יעמדו על כך. או אז אנו שוב נהיה על סף משבר חוקתי.

בכל הנוגע לתקצוב, לממשלה סלולה הדרך לשנות את מבחני התמיכות שהיא בעצמה כתבה. במקרה כזה היא שוב תהיה חשופה לעתירה לבג"ץ, שעשוי לקבוע שמדובר בשינוי לא שוויוני. בכל מקרה בג"ץ עשוי לפרסם צו שמקפיא את הכספים.

העתירות הוגשו ביוני, עם פקיעת החוק שמסדיר את דחיית גיוס תלמידי הישיבות. לאחר שמונה בקשות דחייה של היועצת המשפטית בהגשת עמדתה בשם הממשלה, בג"ץ הכתיב לוח זמנים קשיח.

אנו צפויים לראות מחר התנגשות בין אופייה היהודי של המדינה לבין אופייה הדמוקרטי, מוטב שבית המשפט לא יהיה הגננת של החברה הישראלית ושהממשלה תדע לייצר הסכמות נרחבות בין כלל אזרחי המדינה, לפני שבית המשפט יהיה חייב להתערב בנושא, בסוף מדובר בחוק.