מאות חניכים ממכינות ושנות שירות ברחבי הארץ מפגינים היום (רביעי) מול הכנסת בדרישה לבטל את הגיוס המוקדם של אלפי חניכי מכינות לעומת אחוזי גיוס מוקדם קטנים של ישיבות ההסדר, ולקדם שוויון מלא בנטל: "חולקים במדינה חולקים בנטל", נכתב על אחד השלטים.
משרד הביטחון הפיץ בשבוע שעבר להערות הציבור את תזכירי חוק הגיוס החדש - שמאריכים את משך השירות הסדיר לשלוש שנים ומרחיבים ומאריכים גם את שירות המילואים. החוק עורר זעם רב, בעיקר בשל הגדלת הנטל על משרתי המילואים, גיוס מוקדם של מלש"בים - לצד התעלמות מוחלטת מגיוס חרדים.
"בעיניי החוק הזה הוא ביזיון", שיתף את וואלה! ניתאי ים, לוחם מילואים בן 25 מהרצליה, שהשתחרר לפני שבועות אחדים משירות מילואים ארוך בעקבות המלחמה. "אין הפרה יותר בוטה של שוויון חברתי מהדבר הזה. כל המלחמה אנשים דאגו להגיד כמה דתיים נפגעים ונהרגים בלחימה, רצו להגיד את זה כדי להוכיח שיש שוויון, אבל בסוף לא מגייסים מוקדם יותר בחורי ישיבות אלא רק שינשינים".
"החוק הזה גורם לי להרגיש מנוצל", הוסיף ים. "זו פשוט תחושה ישירה כזאת של חוסר צדק ברמה הכי לא מסוננת שיש".
"ההודעה שמגייסים חלק מאיתנו תפסה אותנו בהפתעה", שיתף בשיחה עם וואלה! אור בן ארויה, בן 18 מגבעת ברנר. בן ארויה לוקח חלק במסגרת שנת שירות בתנועת הנוער "התנועה החדשה" ולאחרונה הודיעו למתנדבי המסגרת שחלקם ייאלצו להתגייס במסגרת החוק החדש.
"הוחלט שהארגוני שנת שירות יבחרו בעצמם את המתגייסים", סיפר בן ארויה. "אצלנו בתנועה בחרו שניים שהתנדבו לכך, אבל אז פתאום ארבעה נוספים קיבלו צווי גיוס מבלי שידעו מראש והתכוננו לכך. הכל התנהל מהרגע להרגע ובזלזול מוחלט לאחריות והמחויבות שלנו בשנת שירות".
הפער בין הדרישה לגיוס בני שנת שירות ומכינות לבין תלמידי ישיבות הסדר מעוררת זעם רב אצל בן ארויה. "זה חוסר שוויון וזה ממש מעצבן. החוק מתריח מהבחינה הזאת, שככה המדינה בקלות כזו מורידה אותנו מהמשימה החינוכית שלנו להיות עם בני נוער במלחמה- שהיא מאוד חשובה ובכזאת קלות דעת לא מגייסים בני ישיבות הסדר והמספרים לא שוויוניים".
בן ארויה מעיד על עצמו שעל אף הביקורת הנוקבת שלו בחוק ובצורת הביצוע שלו, הוא עדיין מחזיק במוטיבציה גדולה לשירות צבאי משמעותי. "אם יגידו לי שאני צריך להתגייס, אני אתגייס במוטיבציה מלאה. הלכנו להפגין בהפגנה ומחינו על ההחלטה הזאת אבל אם צה"ל יגיד לנו להתגייס אז נתגייס במוטיבציה מלאה".
נבו, מילואימניק מעוטף עזה, שיתף את תחושותיו הקשות על החוק המסתמן. "מבקשים מאיתנו לתת מעתה ואילך יותר, חודש וחצי נוסף בשנה, גיל הפטור הולך לעלות, ובזמן שמבקשים מהציבור לתת עוד וסוחטים אותו - יש ציבור שלם שאפילו את המינימום לא מבקשים ממנו. מתעלמים ממנו לגמרי", אמר בשיחה עם וואלה!. "הוא מקבל הנחות, הוא לא נתלש, לא משלם מחירים, לא עוצר את החיים. אנחנו ציבור שמשלם מחירים, וצריך להמשיך ולתת יותר.
"חוסר הצדק הזה הפך ליריקה בפרצוף", זעם נבו. "נכנסנו מתחת לאלונקה, אנחנו מצפים שהמדינה תדאג לקרוא לכל האנשים שיבואו ויתנו את המינימום - בכל מיני תפקידים. זה הזמן לעשות את זה. אי אפשר שהחרדים ימשיכו להיות אורחים במדינה הזו, צריך שכולם יתנו פה כתף".
שי, מילואימניק בגולני מעוטף עזה, אמר כי הפגיעה בחוק הגיוס הנוכחי כואבת לכלל המגזרים. "בשבעה לאוקטובר הוקפצתי למילואים, יש לי עוד תקופה ארוכה של מילואים בגבול הצפון", אמר. "זה מרגיש כמו יריקה לכלל ציבור המילואימניקים, לא משנה אם הם חילונים, דתיים לאומיים, מסורתיים".
"זה ביזיון שאנשים מחליטים על בסיס האמונה שלהם לא להשתתף במאמץ של להגן על גבולות המדינה ולהגן על כל הציבור לא משנה מה האמונה שלו", כעס שי. "בעניין של חיים ומוות לא צריך להיות עניין של דת או אמונה אלא של התייצבות מוחלטת מכלל חלקי העם".
דוד, מילואימניק בגבול הצפון וסטודנט לרפואה, אמר כי גם לימודיו חשובים, כמו לימודי תורה. "מזה כחמישה חודשים אני משרת במילואים, ותוך כדי לומד לימודי רפואה, על פי התורה, פיקוח נפש דוחה שבת. ועדיין הלימודים שלי שהם הצלת חיים של ממש נפגעים וקורים במקביל לשירותי במילואים. אני לא רואה הבדל בין לימודים שכאלה לבין לימוד תורה".
"אני חושב שה-7.10 מביא איתו הזדמנות אמיתית לכלל החברה הישראלית להיכנס תחת האלונקה ולתרום לחיים המשותפים שלנו בארץ הזו" סיכם דוד. "מאכזב שגם אחרי האירועים הכל כך קשים האלה המנהיגים שלנו מעדיפים שיקולים פוליטיים על פני הדבר הנכון למדינה - שוויון אמיתי!".