היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, פנתה היום (רביעי) לבג"ץ וטענה כי ללא חקיקת חוק גיוס לחברה החרדית עד אפריל, הממשלה תהיה חייבת לגייס את תלמידי הישיבות. בעמדתה, חזרה היועצת על כך שנכון לעכשיו, הממשלה טרם גיבשה חוק גיוס חדש ולפיכך ללא חקיקה שתסדיר את הנושא - לא יהיה מנוס אלא להורות על גיוס תלמידי הישבות החרדיים.
משרד הביטחון הפיץ החודש להערות הציבור תזכירים לחוק גיוס חדש - שמאריכים את משך השירות הסדיר לשלוש שנים ומרחיבים ומאריכים גם את שירות המילואים. מדובר בשתי הצעות חוק - תיקון לחוק שירות ביטחון ותיקון לחוק שירות המילואים - שנפתחו להערות הציבור בשבועיים הקרובים.
לפי תזכיר התיקון לחוק שירות ביטחון, "קיים צורך מבצעי חיוני להגדיל את היקף כוח האדם של חיילים בשירות סדיר בפרק הזמן המידי", ולכן משך שירות החובה יוארך ל-36 חודשים כברירת מחדל. שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון יוכל להחריג מערכים, יחידות, מקצועות ותפקידים שמשך השירות בהם יהיה קצר יותר, אך לא פחות מ-28 חודשים. עוד לפי תזכיר החוק, מי שישרת 28 חודשים, יקבל, החל מהחודש ה-29, תגמול נוסף.
לפי תזכיר התיקון לחוק שירות מילואים, "המגבלות הקבועות בחוק שירות המילואים כיום ביחס למשכי השירות האפשריים אינן הולמות עוד את הצורך הביטחוני הנדרש" על כן, החוק החדש יאפשר את קריאתם של אנשי המילואים לפרקי זמן ממושכים יותר בכלל, ולתקופות לחימה ו"תעסוקה מבצעית" בפרט. וכן, את העלאת גיל הפטור ממילואים - כך שתיווצר האפשרות להרחבת היקף המשרתים לפיזור עומסי השירות.
החוק מאריך את משך השירות המרבי בשירות מילואים בכל שנה קלנדרית, ומעלה את גיל הפטור משירות מילואים - זאת בהמשך לתיקונים שבוצעו בתחילת המלחמה בהוראות שעה.
המתווה עורר במהרה התנגדות בתוך מפלגת השלטון. חברי כנסת מהליכוד, עמיחי שיקלי ומשה סעדה, מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו הם מבקרים את תזכירי החוק שהופצו. במכתב הם מציעים לקדם את החקיקה כהוראת שעה לשנה בלבד כדי לגבש בתקופה זו חקיקה שתאפשר לציבורים נוספים לקחת חלק בשירות הצבאי.
"הצורך המידי מובן וברור, ואת תיקוני החקיקה חיוני לקדם כדי לוודא שצה"ל פועל במסגרת החוק, אולם החוק מציף באופן טבעי וצודק סוגיה רחבה יותר שמתגלגלת מעשור לעשור ללא פתרון והיא סוגיית השותפות בנטל הביטחוני", נכתב במכתב. "צרכי הביטחון הנוכחיים של מדינת ישראל מחייבים הרחבה של מעגל הנושאים בנטל. בשונה מעיתות שגרה לא ניתן עוד לקבל בשוויון נפש מצב בו קבוצות מסויימות בחברה עומסות על כתפיהן את נטל הביטחון על מחיריו הכבדים בעוד קבוצות אחרות בעם ישראל ממשיכות בשגרת חייהם.