תשעה חודשים תמימים חלפו בין שני ההישגים הטריטוריאליים המשמעותיים האחרונים של צבא רוסיה באוקראינה, שבמהלכם נהרגו ונפצעו עוד עשרות אלפי חיילים והושמדו מאות. כיבושה של אבדייבקה ביום שבת האחרון הושג בהקזת דם אדירה של שני הצדדים, עד שזה שאינו יכול להרשות לעצמו להשתמש בכוח הלוחם שלו כבשר תותחים נאלץ לסגת כדי לחסוך בקורבנות נוספים.
שנתיים למלחמה באוקראינה - כל העדכונים
נפילת העיירה שבמחוז דונייצק לא שינתה באופן דרמטי את המצב בחזית, וכל מה שנותר מיישוב עם כ-30 אלף תושבים הוא עיי חורבות ומוות. אך אי-אפשר להתעלם מהתחושה הרווחת שעם תחילתה של השנה השלישית למלחמה, המומנטום משתנה לטובת כוחותיו של ולדימיר פוטין, ולאו דווקא בזכות ביצועי חייליו או כישלון מתקפת הנגד של אוקראינה בקיץ האחרון.
צבאו ממשיך לספוג מכות אדירות בשטח ולהתנהל ברשלנות, אך יש לו יתרון שלאוקראינים אין: יכולת לגייס כוח לוחם זול, להשליך אותו לשדה הקרב ולהשתמש בו כבשר תותחים. רבים מהלוחמים בקו החזית הראשון הם "מתנדבים" זרים ממדינות עניות, שאותם מפתה מוסקבה להתגייס לשורותיה תמורת כמה אלפי דולרים בחודש.
כל זאת, כשנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי פוסע בזהירות בכל הנוגע להרחבת הגיוס לצבא. מאות אלפי אוקראינים בגיל שירות ברחו מהמדינה מאז שפלשו הכוחות הרוסיים אליה ב-24 בפברואר 2022, ויחידות רבות סובלות ממחסור חמור בחיילים ככל שהמלחמה מתארכת.
הוויכוח על היקף הגיוס היה במוקד הקרע בין זלנסקי לרמטכ"ל המוערך שלו, ולרי זלוז'ני, ששאף לרענן את השורות עם כחצי מיליון חיילים נוספים. נשיא אוקראינה, שחשד שיש לו גם שאיפות פוליטיות, הדיח אותו מוקדם יותר השנה במהלך דרמטי שהתקבל במורת רוח בקרב הלוחמים בחזית.
הקושי למלא את השורות המתרוקנות היה בין הגורמים שהובילו לנסיגה החפוזה מאבדייבקה, שבמהלכה ככל הנראה נפלו בשבי עוד מאות חיילים. אך זו לא הייתה הבעיה המרכזית של הכוחות האוקראיניים. המחסור הכי משמעותי שהם חווים בימים אלו הוא בתחמושת, שהולכת ואוזלת לאור שחיקת התמיכה בקייב במערב, במיוחד בארצות הברית המקוטבת.
חבילת סיוע גדולה לאוקראינה שגיבש ממשל ביידן, בסך כ-60 מיליארד דולר, עברה בסנאט החודש, אך גורלה לוט בערפל בשל התנגדות תומכיו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בבית הנבחרים. טראמפ, שצפוי להתמודד בנובמבר לדו-קרב חוזר מול ג'ו ביידן, מתנגד להמשך אספקת הנשק לקייב. הוא אף הטיל ספק במחויבותה של וושינגטון להגיש עזרה לחברות נאט"ו שאינן עומדות בהוצאות הביטחוניות הדרושות, ונתן הצצה כיצד תיראה כהונתו השנייה בחדר הסגלגל.
טראמפ טוען שהמלחמה לא הייתה פורצת אילו היה נשאר בבית הלבן, אך הוא לא מציע פתרונות ממשיים כיצד לסיים את הסכסוך הגדול ביותר שידעה אירופה מאז מלחמת העולם השנייה - מבלי לדרוש את כניעתה של אוקראינה. הבית הלבן האשים את הרפובליקנים בקונגרס בנפילתה של אבדייבקה, והסוגייה האוקראינית, שבתחילתה הייתה לקונצנזוס בקרב הציבור האמריקני, תעמוד במרכז מערכת הבחירות בנובמבר.
עבור פוטין, הפילוג בארצות הברית ובמדינות אחרות באירופה סביב עתידה של אוקראינה הוא ההישג המשמעותי הגדול ביותר של 2023. הכאוס שזורעת רוסיה בארצות הברית מאז הבחירות ב-2016 מניב תוצאות, והנרטיב השקרי של הקרמלין צובר אחיזה באמריקה באמצעות אידיוטים שימושיים כדוגמת טאקר קרלסון.
בעוד שעיתונאים אמיתיים נמקים בבתי הכלא של רוסיה, כולל הכתב האמריקני איוון גרשקוביץ', קרלסון נתן לפוטין לפרוס את משנתו האימפריאליסטית ללא הפרעה ב"ריאיון" מהקרמלין.
רוסיה, למשנתו, היא הקורבן בכל המלחמה הזו כשהאשמה מונחת על כתפיה של נאט"ו והתפשטותה על חורבות הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה. אוקראינה היא מדינה מלאכותית, לשיטתו של פוטין, שהוקמה על ידי המערב כדי לנסות ולקרוע את האומה הרוסית.
בדבריו של נשיא רוסיה, שבחודש הבא ישייט לכהונה נוספת בבחירות ידועות מראש, היה טמון רמז לבאות - אוקראינה לא תהיה האחרונה אם המערב לא יתעשת ויציל אותה מציפורני הקרמלין.
שנתה השנייה של המלחמה באוקראינה מסתיימת כשמעמדו של פוטין נראה איתן מתמיד, אך היא לא הייתה רחוקה מהתפתחות אחרת לגמרי.
פוטין ניצל מהמרד חסר התקדים שהוביל בעל בריתו לשעבר יבגני פריגוז'ין, שהצעיד ביוני את לוחמי קבוצת ואגנר שלו לעבר מוסקבה במחאה על הכישלונות הרבים של הצבא באוקראינה, ומאז לא עצר לרגע בביסוס מחדש של שלטונו.
פריגוז'ין נהרג בהתרסקות מטוס מסתורית חודשיים לאחר מכן, שלפי המערב נגרמה בפעולת חבלה שתכנן הביון הרוסי נגד מי שהיה האיום הפנימי הגדול ביותר על שלטונו של פוטין הנמשך כבר רבע מאה.
ביום שישי שעבר, התפוגג גם יריבו הפוליטי הגדול ביותר על פוטין. אלכסיי נבלני, הדמות הסוחפת ביותר באופוזיציה הרוסית, מת בנסיבות מסתוריות במושבת העונשין שבה היה כלוא, שבועות לפני הבחירות לנשיאות.
מדינות המערב צקצקו גינויים, הפנו אצבע מאשימה כלפי פוטין והבטיחו עוד ועוד סנקציות - על אף יעילותן המוגבלת: הכלכלה הרוסית הוכיחה את חסינותה ורשמה צמיחה של יותר מ-3% בשנה החולפת.
העונש המשמעותי ביותר שניתן להשית על רוסיה הוא חידוש הזרמת הנשק לאוקראינה, כולל טילים ארוכי-טווח המסוגלים לפגוע בעומק שטחי הכיבוש הרוסיים. קייב הוכיחה כבר שעם אמצעים מוגבלים, כמו סירות נפץ בלתי-מאוישות, היא מסוגלת להכאיב לצי הרוסי ולבסס מחדש אחיזה בים השחור. היא עוד מצפה להגעתם של מטוסי F-16, אף שמומחים מעריכים כי הם לא ישנו דרמטית את פני המלחמה.
לנטישת אוקראינה על ידי וושינגטון יהיו השלכות מרחיקות לכת על ביטחונה של אירופה, וגם על ארצות הברית עצמה. היא תעודד רודנים אחרים - כמו נשיא סין שי ג'ינפינג הזומם לפלוש לטייוואן - ותערער את קיומה של נאט"ו, הברית הצבאית החזקה ביותר בהיסטוריה ששאבה את כוחה לאורך קיומה מעיקרון ההגנה ההדדית, מבלי שהוצבו לו תנאים וסייגים כאלו ואחרים.
השנה השלישית למלחמה באוקראינה תושפע באופן דרמטי מהאירועים הפוליטיים בוושינגטון ומהצלחתם של הפוליטיקאים האמריקנים להתעלות מעל הוויכוחים המפלגתיים הקבועים. כל זאת כשגם באירופה, שתהיה המפסידה העיקרית מניצחון של פוטין באוקראינה, גוברים קולות הלוחצים על פשרה (שמשמעותה הפסד לקייב) בעיקר מכיוונן של מפלגות הימין והשמאל הקיצוני ההולכות ומתחזקות.
ועדיין, ארצות הברית היא זו שמכתיבה את הטעון. ולפי הלך הרוח הנוכחי, וככל שהבחירות בנובמבר יתקרבו, קשה לראות את בית הנבחרים מעביר את חבילת הסיוע של ביידן מבלי להערים קשיים נוספים ולקשור אותה לרפורמות מרחיקות לכת במדיניות ההגירה.
המפסידים העיקריים יהיו בראש ובראשונה האוקראינים, שעומדים באומץ רב מול המכונה האכזרית של פוטין, אך לא רק הם. כל אזרחי העולם החופשי יסבלו אם המדינה האוקראינית תימחק, ובלי שישימו לב הם עשויים למצוא את עצמם בעיצומו של סכסוך גלובלי חדש.