וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למרות הכרעת בג"ץ: מאות מסגרות קיבלו אישור לקצר יום לימודים לילדים על הרצף האוטיסטי

עודכן לאחרונה: 7.2.2024 / 17:06

חצי שנה לאחר שהשופטים ביטלו את הקיצור הגורף, נתונים שהגיעו לידי וואלה מעלים כי משרד החינוך אישר ל-15% מהגנים והכיתות ברחבי הארץ וקרוב ל-30% בת"א והמרכז לסיים מוקדם. המספר כנראה גבוה יותר בשל המלחמה. ההורים זועמים: "יש מחסור? תמצאו פתרון"

בווידאו: מיליארד שקל לחינוך המיוחד ופתיחת אזורי הרישום: קיש מסמן מטרות/לע"מ

15 אחוז מהמסגרות לילדים על הרצף האוטיסטי ברחבי הארץ וקרוב ל-30% באזור תל אביב והמרכז קיבלו אישור ממשרד החינוך לקצר את יום הלימודים - כך עולה מנתונים שהועברו בתגובה לבקשת חופש מידע משותפת לוואלה! ועמותת הצלחה. זאת, לאחר שבג"ץ בלם בפתיחת השנה את הקיצור שתכנן משרד החינוך להחיל על כל המסגרות, והבטחת המשרד לאשר בקשות במקרים חריגים בלבד.

בסך הכול, אושר ל-648 מסגרות לקצר את שעות הלמידה ב-45 דקות - לשעה 16:00. אלה מכילות 4,178 כיתות וגני תקשורת, בכולם הילדים מסיימים בחודשים האחרונים מוקדם מהנדרש. בצל המלחמה המתנהלת מאז 7 באוקטובר, מספר המסגרות שצמצמו את השעות בפועל ככל הנראה גבוה יותר.

טבלת מסגרות שביקשו לקצר את יום הלימודים לילדים על הרצף האוטיסטי. ללא, מערכת וואלה
טבלת מסגרות שביקשו לקצר את יום הלימודים לילדים על הרצף האוטיסטי/מערכת וואלה, ללא

חלוקה למחוזות מדגישה את הידוע מראש: מצוקת כוח האדם באזורים מסוימים גבוהה בהרבה מבאחרים. באזור המרכז, לפחות 28% מהמסגרות קיצרו את יום הלימודים, בתל אביב כ-27%, במחוז ירושלים 17% ובמחוז החרדי כ-15%. מחוז דרום מוריד את הממוצע עם 12%, והיתר מציגים אחוזים בודדים - במחוז צפון אושרו שבע בקשות בלבד, בחיפה ובחינוך ההתיישבותי שתיים כל אחד, ובעיר ירושלים עצמה אפס. כך, לפחות, לפי הנתונים שהעבירו למשרד החינוך.

גורמים המטפלים בסוגיה מסבירים כי הפער נובע מהיצע נמוך של אנשי הוראה ביישובי המרכז בהשוואה לשיעור גבוה של ילדים המאובחנים באוטיזם. הצוותים רואים את היצע המשרות הרחב באזור, מסתכלים שוב על תנאי העבודה והשכר הנמוך שלו הם זוכים בחינוך המיוחד - ולוטשים עיניים לעבר עבודות מתגמלות יותר. מנגד, אומרים הגורמים, באזור חיפה והצפון המקומות הפנויים בסגל המוסדות מאוישים במהירות, בין השאר בעקבות מספר גבוה של אנשי חינוך בחברה הערבית. לעיתים אותם אנשי חינוך אף עוברים לעבוד בדרום בצל היעדר המשרות באזורם, כך שגם שם המחסור פוחת.

sheen-shitof

גם בגוף וגם בפנים

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
יואב קיש במסיבת עיתונאים במהלכה הוצגה ועדת שפירא לבחינת החינוך המיוחד במערכת החינוך בישראל. 1 ביוני 2023. לשכת העיתונות הממשלתית
יואב קיש בהצגת ועדת שפירא לבחינת מצב החינוך המיוחד/לשכת העיתונות הממשלתית

הנתונים, מחד, מראים כי משרד החינוך כשל במילוי התחייבותו לאשר בקשות רק "במקרים חריגים מאוד" לאחר שמוצו האפשרויות לפתרונות חלופיים, כפי שהגדיר זאת מנכ"ל המשרד מאיר שמעוני במכתב שהעביר למנהלי המחוזות בחודש אוגוסט. שר החינוך יואב קיש מצידו התריע עוד אז כי "בוודאות לא נהיה מסוגלים לקיים בכל המסגרות לימודים עד 16:45, כך שלצערי מסגרות רבות ייאלצו להיסגר לפני כן".

ק', אם לילד על הרצף בכיתה ג' המתגוררת באזור המרכז, אינה מסופקת מניסיונות המשרד לפתור את הבעיה. "המפקחת של משרד החינוך טענה שכרגע יש בעיה של כוח אדם, שהיא מבינה שככה בג"ץ אמר, אבל במקרים מסוימים זה לא יתאפשר", סיפרה. "אמרו רק במקרים חריגים, אבל אצלנו נשאר אותו צוות ועדיין קיצרו. אין לזה תירוץ. יש מחסור של כוח אדם? תמצאו פתרון. תשלמו יותר, תפעילו צהרון, אל תשאירו את ההורים במצב של אין מה לעשות. בג"ץ קבע משהו, זה פשוט לעבור על החוק. אף אחד לא משגיח יותר מדי, אף אחד לא מתקומם, אז מרשים לעצמם. לא חושבים על ההשלכות".

וההשלכות לא פשוטות, עבור בנה וגם עבורה. "אני עובדת במשרה מלאה וצריכה לצאת עכשיו מוקדם יותר מהעבודה. כרגע המנהלים מקבלים את זה, אבל אני לא יודעת מה יהיה בהמשך. זה לא ילד רגיל, הוא לא יילך פתאום לבד הביתה. זה לא יעבור", היא מדגישה. "בקיצור הלימודים נוספת לו שעת בהייה במסכים במקום לימודים או זמן מפגש עם חברים שקריטי לילדים על הרצף. בשעות האלה, האחרונות של היום, הם הכי מפתחים כישורים חברתיים. אני מוצאת את עצמי לבד מול כל זה".

ילד אוטיסט עם מורה. ShutterStock
אילוסטרציה/ShutterStock

ואולם, בהשוואה ל"עונש" הקולקטיבי שביקש להשית על כלל הילדים, נראה שפסיקת בית המשפט העליון הוכיחה את עצמה. במקום 100% מסיימים מוקדם - 85% לומדים את כל השעות המגיעות להם. באגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם (אלו"ט) רואים זאת כהצלחה. "מספר המסגרות שמצליחות להעביר יום לימודים שלם הוא הניצחון שלנו", מתגאה עו"ד מיכאל זץ, מנהל חטיבת קהילה בעמותה.

"מבחינתנו הנתונים האלה מספרים את הסיפור - הבעיה לא רוחבית כמו שאמרו, ולא מצדיקה צמצום בכלל המסגרות", הוסיף. לדבריו, אישור ב"מקרים חריגים" מעולם לא היה אפשרות עבור משרד החינוך. "המשרד כנראה ניסה להשתמש בטרמינולוגיה של מקרה חריג כדי למנוע הצפה של בקשות. שבית הספר והרשות יראו שעשו מאמצים".

השופטת דפנה ברק ארז בכנס משפט בחיפה, 6 בדצמבר 2019. שלומי גבאי, אתר רשמי
שופטת העליון דפנה ברק ארז/אתר רשמי, שלומי גבאי

בשביל העמותה, זו הוכחה שצדקו במאבק העיקש שניהלו נגד משרד החינוך במהלך החופש הגדול. ההודעה על הקיצור התקבלה לראשונה בחודש יוני. חודש לאחר מכן הגישו עתירה בניסיון למנוע את הגזירה, ורגע לפני תחילת השנה הגיע הדיון המכריע בבג"ץ. השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ועופר גרוסקופף ביססו אז את ביטול הקיצור הגורף על פגמים שנפלו בקבלת ההחלטה, אך הוסיפו ומתחו ביקורת על חוסר ההתחשבות בקשיים שחווים ההורים והילדים. "הפתרון של 'גם לי גם לך לא יהיה' לא היה רצוי עוד במשפט שלמה, והוא אינו רצוי אף במקרה שבפנינו", ציינה ברק-ארז. "החשש כי ההחלטה הגורפת לקיצור יום הלימודים לא תישאר בגדר החלטה זמנית לשנה-שנתיים, וכי הזמני יהפוך לקבוע", נימק גרוסקופף, ויחד כתבו השופטים כי "המשמעות של החלטה גורפת זו היא פגיעה בעשרות אלפי תלמידים שלומדים במסגרות שבהן אין מחסור בכוח אדם המחייב את קיצור יום הלימודים".

הורים לילדים בחינוך המיוחד מפגינים מול משרד החינוך. אביחי חיים, שווים, אתר רשמי
הורים לילדים בחינוך המיוחד מפגינים מחוץ למשרד החינוך/אתר רשמי, אביחי חיים, שווים

לא חלף יום עד שעשרות מסגרות עדכנו את ההורים כי לא יוכלו לעמוד בקביעת בג"ץ. את המעורבים בתחום זה לא הפתיע. כבר בשנה שעברה קוצר יום הלימודים במקומות רבים באופן לא רשמי. באלו"ט הבינו שהקרב עומד להימשך, אך לא ידעו עדיין איזה קרב זה יהיה. כמו ליתר המדינה, פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר החריף משמעותית את המצב גם עבור ילדי החינוך המיוחד. להם, העקירה מהבתים וההשלכות הנלוות היו קשים אף יותר. "המדינה לא הייתה ערוכה ועד תחילת ינואר בכלל לא ידעו כמה ילדים עם צרכים מיוחדים פונו ואיפה הם נמצאים. בסופו של דבר, משרד החינוך הצליח למפות 80% מהילדים. השאר כנראה עזבו את בית המלון, שכרו דירה ולא נמצאים על הרדאר", אומר זץ.

במוקדם או בדרך כלל במאוחר השתבצו הילדים למוסדות חינוך. פה שילוב במסגרת חינוך מיוחד בתל אביב, שם בית ספר חדש בין המלח. אולם השפעות המלחמה ניכרו לא רק ביישובי המפונים. אנשי צוות ובני זוגם נקראו למילואים, או נדרשו להיות עם המשפחה בעקבות אובדן, ועזבו את המסגרות. התוצאה: קיצור ימי לימודים ללא אישור פורמלי במשרד החינוך בעקבות מחזור נקודתי בכוח אדם. רק בחודש-חודשיים האחרונים החלה החזרה האמיתית לשגרה. כעת, מקווים ההורים והילדים, יוכלו להתחיל לחזור לשגרה. עד 16:45, בבקשה.

אלעד מן, יועמ"ש עמותת הצלחה, מסר כי "לפרסום אופן היישום של החלטות קיצור יום הלימודים חשיבות רבה במישור הבקרה והמעקב ובחינת המדיניות שנקבעה על ידי משרד החינוך. ראוי שנתונים בעלי חשיבות רבה כזו יפורסמו על ידי המשרד באופן יזום ולא רק בתשובה לבקשות המוגשות לו".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בהתאם להחלטת בג"ץ, מערכת החינוך עושה ככל יכולתה להפעיל את המסגרות של התלמידים על הרצף האוטיסטי עד השעה 16:45. נעשים מאמצים לקיים ימי לימודים באופן מלא אך לאור המחסור בכח אדם אושרו בקשות לקיצור יום הלימודים ע"י מנהלי המחוזות ומנכ"ל המשרד בהתאם לנהלים. קיצור יום הלימודים נעשה כמוצא אחרון לאחר שנבדקו כל החלופות ולא נמצא כל פתרון אחר. אם תתקבל החלטה על קיצור יום הלימודים בשנת הלימודים הבאה, תשפ"ה, היא תתקבל לאחר בחינת העומס והתמודדות המסגרות בתשפ"ד ובהליך בחינה מסודר של החלופות תוך התייחסות מלאה להחלטת בג"ץ בנושא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully