בית המשפט העליון ביטל היום (ראשון) את החלטת משרד החינוך לקצר את יום הלימודים לילדים על הרצף האוטיסטי. השופטים קבעו כי יש להתחשב בקשיים המיוחדים שהילדים ובני משפחותיהם מתמודדים עמם - כמו גם לקחת בחשבון את העובדה שהחלטת משרד החינוך לקצר את יום הלימודים התקבלה כחודשיים וחצי לפני פתיחתה של השנה.
השופטת ברק ארז כתבה בהחלטה כי אין ביקורת על המדיניות - אלא על אופן קבלת ההחלטה. "מדובר בסוגייה מובהקת של הגנה על זכויות - זכויות החינוך של הילדים, והזכויות הנלוות של הוריהם", קבעה. "כך או כך בנסיבות העניין חברו להם כמה וכמה פגמים שבהצטברם יחד אינם מאפשרים להותיר את ההחלטה על כנה. ראשית, ההליך שבו התקבלה ההחלטה היה חסר - לאחר שלא קוימה חובת ההיוועצות, שמאז ומתמיד הוגדרה כחובה מהותית ביותר. שנית, אף תקופת ההיערכות שניתנה להורים אינה מספקת. וכל זאת, בהליך שבו, בניגוד לאמור בחוק, ההחלטה לא התקבלה כנדרש על ידי שר החינוך בהסכמת שר האוצר. הטיפול בילדיהם הוא לחם חוקם ולצד זאת הם צריכים לדאוג להנחת לחם על שולחנם בנסיבות של שעות עבודה שילכו ויצטמצמו אם יקוצר יום הלימודים".
השופט יצחק עמית נימק את החלטתו ואמר כי "יום הלימודים הארוך נחלק בין שני צוותים. קיצור יום הלימודים ב-45 דקות לא הביא לקיצור מספר שעות העבודה של כל צוות, אלא לחפיפה ב'שעת רוחב' בין שני הצוותים. העותרים טענו כי'שעה משוחררת לא תוחזר' ולאחר שיתקבע יום לימודים עד 16:00, לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור. מכאן החשש כי ההחלטה הגורפת לקיצור יום הלימודים, לא תישאר בגדר החלטה זמנית לשנה-שנתיים, וכי הזמני יהפוך לקבוע. דומה כי יש ממש בחשש זה, הגם שהוא כשלעצמו, אינו מצדיק התערבות בשיקול הדעת המקצועי של משרד החינוך".
הפסיקה של בג"ץ מפתיעה לאור העובדה שיום הלימודים כבר קוצר במקומות רבים בארץ בשנה האחרונה באופן לא רשמי ולא ברור איך משרד החינוך הולך ליישם את זה. השופטים ציינו כי הפגיעה בהחלטת משרד החינוך בלתי מידתית. "המשמעות של החלטה גורפת זו היא פגיעה בעשרות אלפי תלמידים שלומדים במסגרות שבהן אין מחסור בכוח אדם המחייב את קיצור יום הלימודים", נכתב.
השופטת דפנה ברק ארז נימקה: "מנקודת מבטי, נודעת משמעות רבה לעובדה שבמסגרות חינוך אחרות נמצאו פתרונות להתמודדות עם המחסור בכוח אדם, שאינם על דרך של 'הורדת הרף' החינוכי באופן רוחבי. כפי שהובהר במהלך הדיון - חסרונם של מורים במקצועות המדעיים אינו מביא להחלטה גורפת על קיצוץ בשעות ההוראה במקצועות אלה במוסדות החינוך בכל רחבי הארץ בדרך של יצירת שוויון כלפי מטה. הפתרון של 'גם לי גם לך לא יהיה' לא היה רצוי עוד במשפט שלמה, והוא אינו רצוי אף במקרה שבפנינו. בהקשר זה, אין לקבל את עמדתו של משרד החינוך שלפיה פתרונות שאותם ניתן ליישם במסגרות חינוך אחרות כדי להתמודד עם מחסור במורים אינם מתאימים לילדים על הרצף האוטיסטי. לא ניתן להתעלם מכך שהכלי המקפח של הפחתת שעות יושם אך ביחס לאוכלוסייה מוחלשת זו".
לפני כחודשיים משרד החינוך הודיע להורים לילדים על הרצף האוטיסטי על קיצור יום הלימודים בכיתות התקשורת בגנים ובבתי הספר החל מהשנה הקרובה, כך שיסתיים ב-16:00 במקום ב-16:45. במכתב שהוציא מנכ"ל המשרד אסף צלאל יחד עם הנהגת ההורים הארצית ומרכז השלטון המקומי, הסביר כי הסיבה להחלטה היא "מחסור ניכר בעובדי הוראה, עובדי טיפול ועובדי סיוע".
המשרד ביקש לדחות את העתירה על הסף, בטענה כי היא מבקשת מבית המשפט להתערב בשיקול דעתו של מנכ"ל משרד החינוך, וכי ביטולה עלול "לפגוע קשות ביכולת לגייס ולשמר עובדי הוראה". במשרד טענו כי קיצור שעות רק במסגרות שבהן יש צורך בכך אינו יעיל ועלול ליצור פערים. לדבריהם, בשנה האחרונה יותר מ-1,200 כיתות תקשורת פעלו באופן לא סדיר ומסגרות נסגרו לסירוגין בשל מצוקת כוח האדם. מצוקה זו, הם אומרים, עשויה הייתה להחריף בשנה הקרובה, בה צפויה עלייה של 21% במספר התלמידים עם אוטיזם - תוספת של 5,600 תלמידים - וכתוצאה מכך תוספת של 700 כיתות לתלמידים על הרצף. הם ציינו כי לאחר ההחלטה שהתקבלה צומצם מספר עובדי ההוראה החסרים, מ-1,324 ל-654.
מאלו"ט נמסר בתגובה לפסיקה כי: "אנו מברכים על החלטת הבג"צ שביטלה את החלטת משרד החינוך ושמחים שיום הלימודים ישאר כסדרו עד 16:45".
לדברי עו"ד הדר שקד-איצקוביץ', אחראית תחום חינוך באגף לקידום זכויות וקשרי ממש ל באלו"ט: "התרגשנו לקבל את החלטת בג"ץ ואנחנו מברכים עליה. מדובר בהחלטה מאוזנת אשר עושה צדק עם התלמידים והוריהם, ולמעלה מכך - מניחה יסודות חשובים באשר לזכויותיהם של תלמידים על רצף האוטיזם והחינוך המיוחד".
שקד-איצקוביץ' הוסיפה: "ההחלטה מכירה בהשפעה העקיפה של פגיעה באורך יום הלימודים על פרנסת ההורים ועל התא המשפחתי כולו. ההחלטה חשובה לא פחות מבחינה מנהלית, ומבהירה כי בפרט בקבלת החלטות הפוגעות בזכות, יש להקפיד כי אלו יתקבלו בסמכות ובהליך תקין".