מדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (שני) עולה כי רק כשליש מתקציב משרד הביטחון שיועד לרפורמת "נפש אחת" הגיע לנכי צה"ל, ורק כ-14% מהתקציב שהוקצה ללוחמים עם פוסט טראומה הגיע לייעודו. הדו"ח, שהוכן לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בדק את שביעות רצונם של נכי צה"ל מאגף שיקום ומימוש רפורמת נפש אחת על ידי הפצת שאלוני שביעות רצון למשוקמים. על פי התשובות לשאלון, נכי צה"ל נתנו לאגף ציון 53 בלבד מתוך 100.
במאי 2021, לאחר המקרה המצער של איציק סעידיאן, החליטה המדינה על "רפורמת נפש אחת" - שמטרתה להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום שניתנים לנכי צה"ל ומערכת הביטחון. תקציב הרפורמה לשנים 2021-2022 היה 1.5 מיליארד שקלים, מתוכם 300 מיליון ש"ח עבור תקציב חד-פעמי.
מדוח המבקר עולה כי הביצוע התקציבי המצטבר של תקציב הרפורמה בשנים אלה הסתכם בכ-443 מיליון שקלים, ששיעורם הוא כ-30% מסך התקציב שאושר. שיעור הביצוע התקציבי המצטבר מתוך התקציב השוטף של הרפורמה, ללא התקציב החד-פעמי (שעמד על כ-1.2 מיליארד ש"ח), עמד על כ-38%. הביצוע התקציבי בתחומי המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה היה נמוך, ועמד על כ-66 מיליון שקלים מתוך 461 מיליון - כלומר 14% בלבד מהתקציב - זאת נוכח שיעורי מיצוי נמוכים של הזכויות על ידי נכי צה"ל.
דוח המבקר בדק גם את העמידה בלוחות הזמנים למימוש הרפורמה, שתוכננה לביצוע עד יולי 2022. מהדוח עולה כי יותר משנתיים לאחר החלטת הממשלה, הרפורמה כפי שתוכננה לא הושלמה בשלושה תחומי ליבה:
עיגון ההטבות בחקיקה - כל ההטבות למעט בנוגע לרכב ולדיור עדיין לא הגיעו לכדי נוסח סופי, ותהליך תיקון חוק הנכים לא הסתיים.
מענה למתמודדים עם פוסט-טראומה - לא הושלמו משימות הנוגעות להרכב הוועדה הרפואית, להכרה במחלות נלוות שבהן לקו נפגעי פוסט-טראומה ולעדכון ספר המבחנים - משימות שהשלמתן עשויה להקל משמעותית על שלב ההכרה בנפגעי פוסט-טראומה.
מערכות התקשוב - לא הושלמה הקמת מערכת תקשוב חדשה לאגף השיקום.
אי-השלמת המשימות בתחומים אלה פוגעת ביכולת אגף השיקום להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה"ל.
ב-2022, כשנה לאחר תחילת יישום רפורמת "נפש אחת", חלה עלייה של כ-50% בהיקף הבקשות להכרה בנכות. בשנה זו טיפל אגף השיקום בכ-60 אלף נכים שדרגת נכותם 20% ומעלה, ובכלל זה בכ-15,300 בעלי פגיעת ראש או פגיעה נפשית או הפרעת דחק פוסט-טראומטית. נכון למאי 2023, כ-7,800 נכי צה"ל מוכרים בגין PTSD.
למרות העלייה בביקוש, מיצוי הזכויות של הנכים נמוך מאוד. כך למשל, כ-7% בלבד מאוכלוסיית נכי צה"ל בעלי פגיעת ראש או פגיעה נפשית או PTSD מימשו את זכאותם לטיפול נפשי לילדי נכים ולבני משפחה, וכ-6% בלבד מאוכלוסייה זו מימשו את זכאותם לשירותי חונכות לילדי הנכים. בנוסף, כדי לענות על הצרכים, במחצית השנייה של השנים 2021-2011 אושרה תוספת תקני כוח אדם לאגף השיקום. נכון למאי 23, אוישו רק 63 תקנים מתוך 95 שאושרו (66%).
מבקר המדינה הפיץ שאלוני שביעות רצון מהיחס ומהשירות של אגף השיקום בקרב כ-6,000 נכי צה"ל. מהתשובות עולה כי 28% מהמשיבים השיבו שאינם מרוצים כלל או מרוצים במידה מועטה. בנוסף, מהתשובות לשאלון עולה כי שיעור גבוה (74%-80%) של משיבים אינם מודעים לסל ההטבות האישי או מודעים רק לחלק ממנו, ושיעור דומה של משיבים (74%-79%) אינם מודעים לסל ההטבות לבני המשפחה או לחלק ממנו. מצב זה של חוסר מודעות עלול למנוע קבלת טיפולים נפשיים ואחרים מנכי צה"ל ומבני משפחותיהם.
תגובת משרד הביטחון: "מאז השקת הרפורמה, וביתר שאת בשלושת החודשים האחרונים, עובדות ועובדי אגף השיקום עושים לילות כימים על מנת להעניק לנכי צה"ל החדשים והוותיקים את הטיפול והשירות הטובים ביותר. לראיה, השיפור הניכר בשביעות רצון נכי צה"ל מהמענה הניתן באגף כפי שמצביעות תוצאות סקר שביעות הרצון הממשלתי. ביחס לסקר המוצג בדו"ח המבקר, אנו סבורים שרפורמה בסדר הגודל הזה, נכון שתיבחן לאורך זמן. בימים אלו פועל משרד הביטחון מול משרד האוצר על מנת להשיג לאגף את הכלים הנדרשים לעמידה במשימה חשובה זו, בדגש על תוספת משמעותית של תקני כוח אדם".
עו"ד עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל: "שנים אנו זועקים על הצורך ברפורמה ובשנים האחרונות ליישום המיידי שלה, ונתקלים בגלגלי הבירוקרטיה של הליכי החקיקה, תוך הפקרת הפצועים ללא מתן סיוע מיידי לליקויים הקיימים. עכשיו מראים לנו איך נראית מדינה במלחמה שמתנהגת כמו מדינה בשגרה מנומנמת. הנחשול האדיר של פצועי צה"ל שמגיע לפתחנו מצריך היערכות בזק על מנת לתקן את כשלי העומק באופן יסודי - הן בתשתיות אגף השיקום והן בחקיקת בזק. על הממשלה לקיים את החובה המוסרית והערכית שלה לפצועים ולהעביר החלטת ממשלה כבר בישיבה הקרובה, ליישום הרפורמה באופן מיידי עוד לפני העברתה בחקיקה - זה צו השעה".