וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא רק חיות והשופטים: גם ממשלת הימין על מלא חתומה על המהפכה החוקתית השנייה

עודכן לאחרונה: 2.1.2024 / 9:42

ממשלת ה-64 לא ביקשה לאזן בין הרשויות, אלא להשתלט על מינוי שופטים ולהרוס את ביהמ"ש. במשך 9 חודשים היא רצה בכוחניות לתוך משבר חוקתי נוראי, תוך דחיית כל הפשרות שעכשיו חבריה מטיפים לה. אבל גם בקואליציה מבינים שהרפורמה מתה, ושהדרמה החוקתית לא מעניינת את הציבור

בווידאו: הממשלה נגד בג"ץ: הדיון על ביטול עילת הסבירות/דוברות הרשות השופטת

אמש, בשעה 18:45, מדינת ישראל נבעטה לערב אחד בחזרה למציאות של ה-6 באוקטובר. בעוד עשרות אלפי לוחמים בחזית, 133 חטופים ונעדרים בעזה, ויותר מ-130 אלף פליטים ומפונים מהצפון והדרום מפוזרים ברחבי הארץ - פסק הדין הדרמטי של בג"ץ, שפסל את החוק לביטול עילת הסבירות, החזיר לחיים, לכמה שעות, את השסע העמוק והכואב שפילג את המדינה בשנה האחרונה; זה שהחליש אותה, פורר אותה וחשף אותה למתקפת שמחת תורה הארורה, שגבתה את חייהם של יותר מ-1,200 ישראלים.

כאילו לא היה ה-7 באוקטובר, בכירי ממשלת הימין על מלא הגיבו לפסק הדין באותה מתקפה מתוזמרת על שופטי בג"ץ המוכרת כל כך מן העבר - חסרי אחריות/ללא סמכות/אפס ממלכתיות/אנטי דמוקרטיים/אדישים/מנותקים מהעם - בתוספת מסר חדש, מיוחד לימי המלחמה - מחלישים את רוח הלחימה ופוגעים במאמץ המלחמתי.

בימים האחרונים, בניסיונות לשבש ולדחות את פרסום פסק הדין, בקואליציה נזכרו פתאום בשבחי האחדות, והטילו על נשיאת העליון אסתר חיות את המשא הכבד של קריעת קרע בעם, בבלבול מרהיב בין סיבה למסובב, או שמא השלכה, כאילו שהם לא אלה שקרעו את הקרע הזה בעם מלכתחילה. מעניין איפה היתה המחויבות הפטריוטיות הזו לצבא ולוחמיו בסוף יולי האחרון, כשראש הממשלה סירב לפגוש את הרמטכ"ל לפני ההצבעה על החוק לביטול עילת הסבירות, ושרי הממשלה שלו סירבו לשמוע סקירות ביטחוניות מבכירי המטכ"ל שבאו להתריע על הסיכונים של חקיקה צדדית.

ישיבת ממשלה, הקריה, תל אביב. 31 בדצמבר 2023. מרים אלסטר, פלאש 90
בניסיונות לשבש ולדחות את פרסום פסק הדין, בקואליציה נזכרו פתאום בשבחי האחדות. ישיבת ממשלה, הקריה, תל אביב/פלאש 90, מרים אלסטר

גם הטרוניות לגבי התזמון של פרסום פסק הדין, ובכן, הוא היה ידוע לכולם חודשים מראש, בהתאם למועד הפרישה של חיות. אם לממשלה היה אכפת כל כך מהאחדות בעם בשעת מלחמה - היא היתה יכולה לחשוב על דחייה מלכתחילה, ולא רק ברגע האחרון אחרי הדלפה שסימנה לה הפסד צורב.

באותה רוח, בג"ץ אכן קבע אתמול אבן דרך בהיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל וביטל לראשונה חוק יסוד שחוקקה הכנסת, אירוע שמרוויח ביושר את התואר המהפכה החוקתית השנייה. אבל מי שחתום עליה, לצד הנשיאה חיות וההרכב המלא של 15 שופטי העליון שישב בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות, היא ממשלת הימין על מלא בעצמה; מהעומד בראשה, דרך שותפיו הקיצוניים, עד אדריכלי המהפכה/רפורמה המשפטית, וכל 64 האצבעות שדהרו איתה קדימה, גם כשראו מה הנזק הלאומי שהיא מחוללת.

עוד בוואלה!

1,500 קברים לפחות נחפרו - ונתניהו עסוק במלאכת שיקום המותג על שמו

לכתבה המלאה

השבוע תצוין שנה להכרזה של שר המשפטים הטרי יריב לוין על "רפורמת המשילות", שהבטיחה להשיב את האיזון בין שלוש רשויות השלטון. במלואת שנה, המאזן אכן השתנה, רק הפוך: בית המשפט העליון קבע שבפני ממשלה קיצונית ומושחתת שמנצלת לרעה את כוחה בכנסת אפשר להציב תמרור עצור. רוב מוחץ של השופטים - 12/15 - גרס שיש להם סמכות לבטל חוקי יסוד, 8 תמכו בביטול חוק הסבירות, וכך, השארית האחרונה מהרפורמה האגרסיבית המקורית של לוין, נקברה עד תום. על ההישג הזה חתומים גם מאות אלפי המפגינים שהציפו מדי שבוע את קפלן וצמתים נוספים ברחבי הארץ, שלולא המלחמה היו יוצאים אתמול לחגיגות ניצחון הדמוקרטיה עם שלטים בכיכובה של חיות.

לולא המלחמה גם ממשלת נתניהו-לוין-בן גביר-סמוטריץ' היתה כנראה כבר נערכת לתגובה חריפה ומהדהדת. נתניהו היה מכנס בבהילות את ראשי הקואליציה, או לכל הפחות מכריח אותם להוציא הודעה משותפת שכופרת בסמכות בגצ להתערב בחקיקה. נכון לעכשיו, הוא אפילו לא צייץ שום דבר בשמו בתגובה. בעולם של לפני ה-7 באוקטובר, הפסיקה היתה מובילה למשבר חוקתי שכמותו ישראל לא ידעה: אפשר להעריך בזהירות ששר המשפטים לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן היו מגבשים הצעות חוק קיצוניות ועקומות כדי לעקוף או לבטל את הפסיקה, ולדמיין בקלות את מלחמת האחים שהיתה משתוללת ברשתות ובהפגנות ברחובות.

נתניהו, בן גביר, סמוטריץ'. shutterstock, פלאש 90
לולא המלחמה הממשלה היתה כבר נערכת לתגובה חריפה ומהדהדת. נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר/פלאש 90, shutterstock

"פסק הדין לא ירפה את ידנו", לוין הכריז, אבל בשם המערכה הנמשכת סייג שזה הזמן לנהוג "באיפוק ואחריות", ממש שמה השני של הממשלה הזו. שרים אחרים התחייבו בציוציהם לתקן אחרי המלחמה, כאילו שאין כמה דברים חשובים יותר לשקם ולתקן במדינה לפני שנוגעים שוב במערכת המשפט, וכאילו לא מחכות להם בעיות גדולות יותר כמו הדרישה שיתפטרו ויקחו אחריות על המחדל.

התגובות המתלהמות הצפויות הן בעיקרן הוצאת קיטור לצרכי לייקים בבייס העמוק בלבד; גם בקואליציה מבינים שהרפורמה בתצורתה המקורית מתה ושהדרמה החוקתית הגדולה לא באמת מעניינת הבוקר את רוב הציבור שדואג הרבה יותר לחטופיו ויקיריו הנלחמים בעזה. גם אם נקום לשצף הצעות חוק פרטיות מח"כים בספסלים האחוריים של ליכוד - שם קוד: טלי גוטליב - ההסכם הקואליציוני עם גנץ קובע שלא תקודם חקיקה שלא לצרכי המלחמה, כך שהן נועדו לצרכי כותרת בלבד.

בכל מקרה, אחרי הברייקס של בג"צ, אם וכאשר יגיע זמן התיקון החוקתי אחרי המלחמה, הוא יחייב הסכמה רחבה ולא יוכל להיות שוב מהלך חד צדדי של ממשלה מכהנת. המתווה די ברור: חוק יסוד חקיקה, שיסדיר אחת ולתמיד את היחסים בין הרשויות, הנקודה שבה כל רפורמה/מהפכה משפטית עתידית חייבת להתחיל. ייתכן שאם לוין היה מתחיל בה, כל האירוע היה נגמר אחרת.

אבל ממשלת הימין על מלא לא רצתה לאזן את הרשויות, אלא להרוס את בית המשפט, לשלוט במינוי השופטים ולחלץ נאשמים מפלילים. במשך תשעה חודשים, נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' רצו בכוחניות לתוך משבר חוקתי, כלכלי, ביטחוני נוראי, תוך דחיית כל הפשרות ברוח האחדות שעכשיו הם מטיפים לה. וכך, במו ידיהם, הניחו ובנו את יסודות המהפכה החוקתית השניה. סיבה ומסובב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully