חודשיים אחרי שנחטפה ממסיבת הטבע ברעים, בני משפחתה של ענבר היימן, בת 27 מחיפה, קיבלו הערב (שבת) בשורה איומה: ענבר נרצח בשבי חמאס. "אנו משתתפים בצערה הכבד של המשפחה", נמסר ממטה משפחות החטופים, שם הוסיפו כי היימן היתה "בחורה מחוננת, מלאת אהבה והכלה עם נתינה אין סופית. בחורה יצירתית ומלאה בשמחת חיים". כרגע לא תיערך לה הלוויה, אך משפחתה תשב שבעה בבית המשפחה בפתח תקווה.
היימן, שהיתה אמנית גרפיטי וסטודנטית שנה רביעית לתקשורת חזותית, נסעה בשבת השחורה עם חברות למסיבת הטבע ברעים והעניקה סיוע למי שחשו לא בטוב. לאחר חדירת המחבלים לשטח ישראל, היא נמלטה עם שני צעירים נוספים ממחבלי חמאס. לפי עדויות חבריה, המרדף נמשך כשלוש שעות, ובסיומו אחד המחבלים איים על ענבר בסכין והיא נחטפה לרצועת עזה על גבי אופנוע שבו השתמשו פעילי ארגון הטרור.
מאז הפכה היימן לאחת מהחטופות המוכרות ביותר מבין הישראלים המוחזקים בשבי חמאס. שמה התפרסם, בין השאר, בעקבות חוסר הרגישות והאטימות שגילה בעל הדירה שלה, שהתעלם מהטרגדיה של המשפחה ואיים לפנות את חפציה של ענבר אם לא ישולמו לו דמי השכירות. כששותפה לדירה עדכן את הבעלים כי ענבר נחטפה בידי חמאס, דרש ממנו בעל הדירה: "תחפש מחליפים. אתה לא עושה לי טובה שאתה גר שם. שיהיה לך ברור: יש לך מחויבות על שכר הדירה של 2,500 שקל. אתה יכול לדבר עם ההורים שלה על פינוי החדר. יש ערבים שלכם". בהמשך, בשיחה עם וואלה, הכחיש בעל הדירה את הטענות נגדו.
בחודשים האחרונים ליוותה כתבת וואלה! טל שלו את נועם אלון, בן זוגה של ענבר, שלא ידע את נפשו מרוב דאגה, נאבק רבות כדי לקדם את החזרתה ארצה והיה פעיל במחאת משפחות החטופים. נועם וענבר היו אמורים לנסוע לחופשה רומנטית בסיני זמן קצר לאחר מסיבת הטבע. "אני מנסה לדמיין את זה, ולא מסוגל לחשוב מה היא עוברת", אמר לוואלה! בתחילת נובמבר האחרון, "הדבר שהכי מפחיד אותי הוא שהיא לבד, פצועה, רעבה. אם הייתי יכול, הייתי מעדיף להיות שם איתה ביחד. אני בעיקר מקווה שיש איתה עוד אנשים".
בהמשך, לאחר שחרורם של חלק מהחטופים במסגרת הפסקת האש והעסקה עם חמאס, התמלא נועם תקווה מהולה בחרדה. "אני רק מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר", אמר לוואלה!, בראיון שמקבל בדיעבד משמעות מצמררת, "העדויות של האנשים שחזרו מראות עד כמה כל יום הוא קריטי. המשקל הנמוך, הנפש שנפגעה, המבט בעיניים. גם בלי לשמוע סיפורים מספיק לראות בתמונות מה הם עברו. אנשים לא חוזרים אותו דבר. אני רוצה לראות את ענבר בחיים, ואני מפחד שככל שעובר הזמן הסיכוי שלה הולך וקטן".
חבריה של היימן בסצנת האמנות החזותית והגרפיטי יזמו מאז החטיפה שלל קמפיינים ייחודיים על קירות וברשתות בהשראתה ובקריאה לשחרורה. אלון, גם הוא סטודנט לתקשורת חזותית במכללת ויצ"ו, שם הכיר והתאהב בענבר לפני כשנה וחצי, הודה בראיון לוואלה! שבתקופה האחרונה הוא מתקשה ליצור. "המחסור באנרגיות, העליות והירידות הנפשיות, קשים עבורי ברמה האישית. הרבה חרדה ולחץ ורעידות בגוף", אמר אז, "אין לנו שגרה, אין לנו סדר יום, אני משתדל להיות אקטיבי אבל לא מצליח להביא את עצמי ליצירה".
החברים נפרדים: "תמיד הלכת נגד הכללים ונגד כל הסיכויים"
עם היוודע הבשורה על רציחתה בשבי, חבריה של היימן נפרדו ממנה בכאב. אחת מהן, תמר שכטר-כהן, ספדה לה בפוסט בפייסבוק. "ענבר הייתה אמורה לחזור. גם אם זה מרגיש נגד כל הסיכויים, זאת ענבר, היא קובעת את הכללים לפי מה שמתאים לה". כהמחשה, שיתפה שכטר-כהן באנקדוטה משירותה הצבאית של ענבר: "כשאמרו לה שהיא לא מתאימה לפיקוד היא פשוט הוכיחה אחרת, יצאה לפיקוד והיתה מפקדת מצוינת. היא קבעה את הכללים. וזה רק סיפור אחד מבין רבים על הגדולה של ענבר. כשמדברים על חופשיות אני חושבת עליה, לא רק כי היא אהבה מסיבות ולהשתחרר, אלה כי כל ההחלטות שלה בחיים היו כאלו: היא קבעה לעצמה מה יהיה לה טוב, נגד כל הסיכויים ונגד כל הכללים".
הן הכירו כמעט עשור, מאז כיתה י"ב. "אחרי זה יצאנו לשנת שירות ביחד, ואחרי זה התגייסנו לקרקל ביחד ואפילו שובצנו לאותה כיתה במחלקה. ענבר נולדה ב-15 בינואר. אני יודעת כי לי יש יום הולדת יום אחרי, ובמשך הכמה שנים האלו חגגנו יום הולדת ביחד. הייתי בטוחה שענבר עוד מעט תחזור, ונוכל לחגוג השנה שוב ביחד, עשור מהפעם הראשונה שחגגנו ביחד. דמיינתי אותה חוזרת, ואני מביאה לה עוגה, והיא מברכת אותי, אפילו מעלה איזה פוסט 'מביך' בפייסבוק. כבר לא אחגוג יומולדת עם ענבר יותר, אבל תמיד אוסיף נר לעוגה לזכרה ביום הולדת שלי".
בפוסט התנצלה שכטר-כהן על התרופפות הקשר בינה לבין ענבר בשנים האחרונות. "ההודעה האחרונה ששלחתי לך היתה הזמנה לחתונה שלי, ואת כתבת לי כמה אני חלק מחייך שלא תשכחי, ושאת מאחלת לי את האהבה הכי עוצמתית שיש.כתבת שלצערך לא תוכלי להגיע, וגם אני התבאסתי שתפספסי את היום הזה, אבל היה לי ברור שאת תמיד מוזמנת. אני אוהבת אותך, ומקווה שאת חופשייה איפה שאת עכשיו".
גם טל גוטליב, ידידה של ענבר, ספד לה בפוסט בפייסבוק. "ברגע שהבינו שענבר לא יוצרת קשר, כתבתי לחברים מהצבא שהיא עוזרת לפנות פצועים, כי זאת ענבר. רציתי להאמין שענבר שם בשטח, משתלטת על האירוע, באמת עוזרת בפינוי פצועים, מכוונת תנועת כוחות צבאיים, מטפלת בנפגעי חרדה. ענבר אישה של ערך, שאכפת לה מחינוך ומאומנות, ויש לה את הדרך המיוחדת שלה לעשות כל דבר בעולם. בכל מקום שענבר היתה, בו זה היה ברור לעין - היד שלה כל כך ענברית כזאת".