הדילמה שקורעת את עיריית ירושלים: האם להחזיר מחבלים משוחררים לספסל הלימודים?

31 אסירים ביטחוניים בגילאי 11 עד 18, שהשתחררו במסגרת עסקת החטופים, צפויים לחזור לספסל הלימודים ב-10 בינואר, מתוכם כ-20 למערכת החינוך הציבורית בירושלים. בעירייה חלוקים על השאלה אם להחזיר אותם לספסל הלימודים ככלל התלמידים. במקרים כאלו בעבר, כשהיה מדובר באסירים שלא עברו שיקום מלא בכלא, התייחסו באופן פרטני לכל מקרה. עם זאת, עכשיו כשמדובר בעסקה עם עשרות משוחררים מול חמאס - הדעות חלוקות.

לכל העדכונים על המלחמה

במרכז המחלוקת עומדת בין היתר גם החשש מהשפעה של השחרור "בחסות החמאס" על שאר התלמידים בסביבתם - עמדה שמהודהדת גם אצל הדרגים המקצועיים בעירייה, שמתנגדים לחזרה מוחלטת. מולם, יש בעירייה את אלו שתומכים בהחזרת האסירים לספסל הלימודים - ובאופן מפתיע, דווקא למוסדות החינוך שנמצאים בפיקוח הדוק של העירייה. זאת, מתוך מחשבה שדווקא במהלך הזה יצליחו למנוע הישנות של מקרי טרור אכזריים נוספים בעקבות חזרתם.

שלשום נפגשו בכירי העירייה במשרד עם מינהל חינוך ירושלים (מנח"י) לקביעת המדיניות, אך הדיון הסתיים ללא החלטות. בימים אלו במנח"י מזמנים לשיחה את ההורים של כל אחד מהמחבלים המשוחררים, כדי לנסות ולמצוא לכל תלמיד את המסגרת מתאימה - בין היתר על פי חומרת המעשה שנעשה, אך גם לפי הפערים הלימודיים שכל אסיר משוחרר צבר בשנים בהן היה בכלא.

בין המתנגדים הבולטים למהלך הוא חבר מועצת העיר אריה קינג, שהזהיר מפני המהלך ואמר לוואלה!: "מחבלים צעירים מסוכנים יותר ממחבלים מבוגרים וזקנים. אסור להכניס את המסוכנים שבמחבלים לבתי ספר שבהם הם יהפכו ל'גיבורי על' ומושא להערצה על ידי חבריהם לכיתה". עוד קרא קינג להקים בית ספר בתחומי תחנת משטרה או בית כלא "עופר", כדי שהמשוחררים ילמדו שם.

לצידו גם מאור צמח, פעיל ירושלמי ויו"ר ארגון "לך ירושלים" מתנגד למהלך: "'המלחמה' נגד מערכת החינוך המסיתה במזרח ירושלים מחייבת את קובעי המדיניות לצאת ממרחב הנוחות ולקבל החלטות משנות מציאות. את בתי הספר של אונר"א בירושלים יש לסגור לאלתר, בית ספר שיצאו מהם מחבלים יש להלאים, לא לאפשר למחבלים הקטינים שהשתחררו בעסקת חילופי השבויים לחזור למסגרות הלימוד הנורמטיביות".

מעיריית ירושלים נמסר: "ההחלטה בדבר אי החזרתם של התלמידים עד 10 ינואר 2024, סוף תקופת חופשת החורף, היא של משרד החינוך. בעקבות ההחלטה, עיריית ירושלים ומשרד החינוך יבצעו בתקופה הזו, הערכה ומיפוי של הצרכים הפדגוגיים והרגשיים של התלמידים, במטרה לאפשר להם מענה חינוכי פרטני, אשר ימנע הישנות מעשים כאלו בעתיד".