אי אפשר לומר על נתניהו שאינו רוצה לנצח ולמוטט את שלטון חמאס. גם לא שאינו רוצה מאוד להשיב הביתה את כל החטופים. וכמובן, ברור לכל שחיי חיילי צה"ל יקרים לו. מי שטוען אחרת מונע משנאה אוטומטית, מפלגת ומיותרת.
אפשר לשער שהלחץ האמריקני על נתניהו להכנסת סיוע הומניטרי לעזה - כבד ביותר. לא פשוט לעמוד מול בעלת בריתנו הגדולה והחזקה, או לסרב לנשיא פרו-ישראלי כמו ביידן, המסייע לנו עם נשק ומשחתות, וחשוב מכך - מטיל וטו על החלטות בזויות ואנטי-ישראליות שהאו"ם מנסה להעביר.
עם זאת, לפעמים חייבים להתעקש - גם מול האמריקנים! - כי ההיענות לדרישותיהם עולה לנו בזמן יקר ובחיי חיילים. אינני איש צבא, אך ההיגיון אומר שאלמלא הסיוע ההומניטרי לעזה, יכולנו לסיים את מיטוט חמאס ולהשיב את כל החטופים בשבוע אחד, אולי אפילו ללא נפגעים בצד שלנו, במקום בעוד חודש-חודשיים, כפי שמסתמן שיקרה בקצב הלחימה הנוכחי.
על נתניהו להזכיר לאמריקנים שרצועת עזה היא כמו מדינה - שבראשה עומדת ממשלת חמאס-דאעש, ומתגוררים בה אזרחים שמחאו כפיים על כל נרצח ישראלי וירקו על חטופות בשבת השחורה (וזה בלי לציין מעשים גרועים אף יותר). אם אכן יש שם שוחרי שלום או "בלתי מעורבים", הרי הם מיעוט שבמיעוט.
לכן, נתניהו חייב להודיע לאמריקנים - ויפה שעה אחת קודם - שבמשך שבוע שלם לא ייכנס אפילו טנדר אחד לעזה. לא דלק, לא מזון, לא גז - ושינותקו החשמל והאינטרנט. רק מים יישארו, וגם זה עבור החטופים שלנו.
אבל מעבר לניתוק המוחלט של הסיוע ההומינטרי לעזה, המשימה של צה"ל תהיה להגביר באופן חסר תקדים את המתקפה על הרצועה. עזה תיפול, ורק אז נעצור. נבהיר שיש להם 24 שעות להחזיר לנו את כל החטופים, ואת ראשם של סינוואר וההנהגה הבכירה של חמאס, ואז המלחמה תסתיים. אז, ורק אז, יהיה אפשר לחדש את הסיוע לרצועה.
הבעיה היא שנתניהו לא יוכל לעשות זאת - לא בהתחשב בפחדנות הבסיסית שלו עצמו, ולא לנוכח ההרכב הנוכחי של קבינט המלחמה (לדעתי, רק גלנט היה תומך בהצעה שכזאת). אילו נתניהו היה שומע בעצת דרעי ומכניס את ליברמן לקבינט המלחמה, ליברמן היה מעניק לו את כיפת הברזל הדרושה מול ארה"ב. לו היה חבר בקבינט המלחמה, האמריקנים היו סבורים שליברמן הוא שלוחץ על נתניהו ודורש למנוע הסיוע לעזה. אבל השנאה והחשש של נתניהו מליברמן היו גדולים יותר מזה, וכנראה הקואליציה חשובה לו יותר.
ליברמן היה יכול לשמש ככיפת ברזל של נתניהו גם כדי להחזיר הביתה בבטחה את תושבי הצפון. לו ליברמן היה לצידו, נתניהו היה יכול להבהיר לחיזבאללה שישראל השתגעה, ושאנחנו הבריון השכונתי במזרח התיכון. בתרחיש כזה, לדעתי, נסראללה היה בורח אל מעבר לליטאני, ביודעו שאם מחבל אחד שלו יעיז לדרוך היכן שאסור - שוב תהפוך הדאחייה לעיי חורבות. ליברמן, אפשר להניח, יודע איך לעשות זאת.
עניין נוסף וחשוב לא פחות הוא הכלכלה. מרתיח את הדם לראות שנתניהו עדיין לא הדיח את שר האוצר הכושל, המשיחי, היהיר והילדותי בצלאל סמוטריץ'. ברור לכל שהוא עסוק בקדושת שמירת הקואליציה ובאיבוד שלטונו, שממילא יאבד לו בקרוב. סמוטריץ', וגם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, גורמים נזק מחריד למשק הישראלי. למרות זאת - הם לא אשמים, ולא אשם גם הציבור החרדי, שכמובן לא חטא בדבר. כשהאב לא מציב גבולות לילדים, הם מתפרעים ומאבדים כל רסן. רק נתניהו אשם בשוד הזה, שוד שנעשה בחסות החוק היבש.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי תקשורתי בפאר לוין תקשורת