הפערים במערכת החינוך בישראל גדלו, וממשיכים להיות מהגבוהים בעולם - כך עולה מתוצאות המבחן הבינלאומי פיזה שמתפרסמות היום (שלישי). התוצאות, שמפרסמת הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה), הן של מבחן פיז"ה שנערך בשנה שעברה, לאחר שנדחה משנת 2021 בגלל מגיפת הקורונה. בכך מספקים הנתונים תמונת מצב של מערכת החינוך בישראל עם היציאה מהמגיפה.
מבחן פיזה הוא מחקר בינלאומי מקיף, שבו מוערכת רמת האוריינות של תלמידים בני 15 במדינות השונות. המחקר נערך בידי ה-OECD מדי שלוש שנים מאז שנת 2000, וקובע במידה רבה את סדר היום החינוכי בשנים שאחריו. במחקר פיזה 2022, שנתוניו נחשפו היום, השתתפו כ-625 אלף תלמידים מ-81 מדינות וישויות כלכליות. בישראל המחקר נערך בקרב כ-6,250 תלמידים מ-193 בתי ספר, המהווים מדגם ארצי מייצג.
הנתונים במבחן הנוכחי מציגים שלושה ממצאים מרכזיים. הממצא ראשון הוא יציבות בהישגי תלמידי ישראל לעומת ירידות בהישגים במדינות ה-OECD: חל שיפור במיקום היחסי של ישראל במדרג המדינות, בעיקר בתחום הקריאה, שם לראשונה ההישגים דומים לממוצע. הממצא השני הוא ירידה חדה בהישגי הבנות בחינוך הממלכתי-דתי, לצד נתון מפתיע מצד התלמידות במגזר החרדי, שמובילות את הישגי הבנות בישראל במתמטיקה ובקריאה. הממצא השלישי, הנוגע למגזרי שפה, מראה כי הפערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית עדיין גבוהים מאוד, במיוחד בקריאה; זאת, לצד היחלשות של דוברי העברית בתחום המתמטיקה (ב-12 נקודות בציוני המבחן) והתחזקות מסוימת של דוברי הערבית במדעים (של 11 נקודות).
מסקנה מרכזית ועגומה העולה מתוצאות המבחן היא התרחבות מדאיגה של הפערים על רקע חברתי-כלכלי-תרבותי במערכת החינוך בישראל. בכל שלושת תחומים האוריינות הנבדקים במבחן פיז"ה - מתמטיקה, מדעים וקריאה - חלה עלייה בהישגי התלמידים המגיעים מרקע מבוסס יחסית; זאת, בעוד אצל תלמידים מרקע סוציו-אקונומי המוגדר כבינוני או כנמוך נרשמה ירידה בהישגים, בעיקר במתמטיקה. עם זאת, בתחומי המדעים והקריאה, תלמידים מרקע סוציו-אקונומי בינוני או נמוך דווקא שמרו על יציבות בהשוואה למבחן הקודם, שנערך ב-2018. הפערים בציוני המתמטיקה בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה התרחבו ב-20 נקודות, והפערים בציונים במדעים ובקריאה - ב-10 נקודות בכל אחד מהמקצועות. בכך, עומד כעת הפער בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה על כ-120 נקודות במתמטיקה ובקריאה, וכ-115 נקודות במדעים.
תוצאת המבחן ממקמות את ישראל במקום לא מחמיא במדד אי השוויון בהישגים, המבטא את הפער שבין ציון הסף של העשירון העליון לבין ציון הסף של העשירון התחתון. ישראל, כך עולה מהנתונים, בולטת לרעה באי שוויון בהישגים: בכל אחד משלושת תחומי האוריינות, פער ההישגים בישראל גדול בהרבה מהפער הממוצע במדינות ה-OECD. מבין כל המדינות שהשתתפו במבחן בשנת 2022, פער ההישגים בישראל הוא השני בגודלו בתחום הקריאה, והשלישי בגודלו במתמטיקה ובמדעים.
פער של 5 שנות לימוד בין מגזרים
לפי תוצאות המחקר, הפערים בין דוברי העברית לבין דוברי הערבית הצטמצמו במעט, אך הם עדיין גדולים מאוד; מדובר בפער של כ-100 נקודות בציונים במתמטיקה ובמדעים, ושל 136 נקודות בציונים בקריאה. מחקרים אחרונים ודוח ה-OECD גורסים כי פער של 20 נקודות בציון משקף ידע הנרכש בשנת לימודים אחת. המשמעות, לפי אמת מידה זו, היא פער של חמש שנות לימוד בין ערבים ויהודים. הצמצום היחסי בפער השנה נובע, בין השאר, מירידה של 12 נקודות בהישגי התלמידים דוברי עברית במתמטיקה, ומעלייה של 11 נקודות (שאינה מובהקת סטטיסטית) בהישגי תלמידים דוברי ערבית במדעים. עם זאת, כשני שלישים מהתלמידים דוברי הערבית מתקשים בכל אחד מהתחומים שנבדקו - שיעור גבוה פי שניים ויותר מממוצע המתקשים במדינות ה-OECD. לפי הנתונים, שיעור המצטיינים בקרב דוברי הערבית בכל אחד מתחומי האוריינות הוא אפסי. אצל דוברי הערבית חלה עלייה בהישגים במדעים, ואצל דוברי העברית נראתה ירידה בהישגים במתמטיקה.
הנתונים העגומים לא נובעים רק מהפער בין דוברי עברית לערבית. הפערים גבוהים מהממוצע גם בתוך דוברי העברית לבין עצמם, בכל סוגי הפיקוח על בתי הספר (ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי). נתון נוסף שעולה מהמחקר הוא שהפערים בחינוך הממלכתי-דתי גדולים יותר מאלו שבחינוך הממלכתי; בקרב דוברי העברית, פערי ההישגים בבתי הספר שבפיקוח הממלכתי-דתי גדולים יותר מאשר הפערים בפיקוח הממלכתי (ב-35-25 נקודות). כשבוחנים את הנתונים בהיבט המגדרי, מגלים ירידות בממוצעי ההישגים של הבנות בישראל - בעיקר במתמטיקה, שם נרשמה ירידה של 15 נקודות ביחס למבחן הקודם ב-2018. הירידות בולטות במיוחד בקרב הבנות הלומדות בחינוך הממלכתי-דתי (ירידה של כ-25 נקודות בכל שלושת התחומים), ובחינוך החרדי הירידות מתונות. לאור השינויים, הבנות החרדיות מובילות את הישגי הבנות בישראל במתמטיקה ובקריאה: במתמטיקה - הישגיהן דומים לרמת הבנות הלומדות בחינוך הממלכתי, ובקריאה - הישגיהן גבוהים מהן ב-12 נקודות. במדעים - הישגי הבנות החרדיות גבוהים ב-9 נקודות מבנות החינוך הממלכתי-דתי.
יציבות בישראל, ירידות חדות בעולם
אז היכן ממקמות תוצאות המבחן את ישראל ביחס לעולם? מצבנו לא נפלא, אבל בשאר העולם נרשמה הרעה דרמטית למדי. למרות מגיפת הקורונה, לא ניכרו ב-2022 שינויים של ממש בממוצעי ההישגים של תלמידי ישראל בשלושת תחומי האוריינות. התוצאות משקפות יציבות בהישגינו בקריאה, במתמטיקה ובמדעים בהשוואה ל-2018, לעומת ירידות חדות בהישגי התלמידים במדינות ה-OECD, בעיקר במתמטיקה ובקריאה. במדרג המדינות שהשתתפו, ישראל עלתה מהמקום ה-37 למקום ה-30 בקריאה, ולראשונה, הישגי ישראל בתחום דומים לממוצע ה-OECD. במתמטיקה ובמדעים נרשם שיפור קל במיקום היחסי של ישראל: תלמידינו הגיעו למקום ה-37 במדעים, מאחורי תלמידי ספרד, ליטא וטורקיה; ולמקום ה-38 במתמטיקה, מאחורי תלמידי הונגריה, איטליה, ויטנאם ומלטה. הציונים הממוצעים של התלמידים בישראל נותרו נמוכים מממוצעי ה-OECD.
כאמור, מבחן פיזה הקודם נערך ב-2018, כך שהתוצאות של המבחן הנוכחי מראות כיצד התמודדו ממשלות העולם עם השפעת מגיפת הקורונה על מערכות החינוך בארצותיהן. "מדינות שסגרו את בתי הספר לזמן ממושך ייראו את זה בתוצאות, בעיקר אצל תלמידים מרקע מוחלש", חזה ראש תחום החינוך ב-OECD אנדראס שלייכר, העומד מאחורי מבחן פיזה, בראיון ל"וואלה!" בשנה שעברה.
לא בטוח שגם שלייכר צפה את עומק ההידרדרות. בין 2018 ל-2022 נראו ירידות עולמיות חסרות תקדים בהישגים. מעולם לא נרשמה ירידה ממוצעת של יותר מחמש נקודות, ועתה, בעקבות מגיפת הקורונה, הציון העולמי במתמטיקה ירד ב-17 נקודות, ובקריאה - ב-11 נקודות.
במבחני פיזה האחרונים, שפורסמו ב-2019, ישראל רשמה תוצאות עגומות: ירידה בהישגים ודירוג מתחת לממוצע בכל שלושת התחומים - קריאה, מדעים ומתמטיקה. הפערים בין התלמידים בארץ היו הגדולים ביותר מבין כלל המדינות.
בדומה למחזורי עבר במחקר פיזה, הממוצעים הנמוכים יחסית של ישראל בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, נובעים, לפי משרד החינוך. בין השאר משיעורים גבוהים יותר של תלמידים מתקשים בישראל. בכל התחומים נרשם בישראל שיעור גבוה של תלמידים מתקשים בהשוואה למדינות OECD. במדעים - 32% לעומת 24%, במתמטיקה - 37% מול 31%, ובקריאה 30% לעומת 26%.