"בישראל קשה למצוא אנשים איכותיים שירצו להיות מורים. זה לא רק בגלל השכר"

ראש תחום החינוך ב-OECD, אנדראס שלייכר, שם לו למטרה לשנות את דרכי הלמידה המסורתיות. הוא מחזיק במשנה סדורה לצעדים הנדרשים. בראשי פרקים - מעבר משינון לחשיבה עצמאית, העברת סמכויות לבתי הספר ושבירת המחסומים בין החזקים לחלשים. "מלימוד תוכן ללימוד יכולות, מהובלת השיפור מלמעלה לאוטונומיה לחזית", הוא מגדיר זאת בריאיון לוואלה!.

שלייכר אולי רחוק מלהיות שם מוכר בכל בית, אך הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר על החינוך העולמי. תוצאות מבחן פיז"ה, שאותו הוא הוגה, מעוררות הדים בכל אחת מעשרות המדינות המשתתפות. במבחן שנערך השנה, שלייכר מצפה לראות גם את השפעת טיפול הממשלות ומשרדי החינוך בנגיף הקורונה. "מדינות שסגרו את בתי הספר לזמן ממושך ייראו את זה בתוצאות, בעיקר אצל תלמידים מרקע מוחלש", הוא חוזה, ומגלה כי "במבחנים החדשים שמנו יותר דגש על חשיבה יצירתית והוספנו מודל לפתרון משברים".

לסטטיסטיקאי והמתמטיקאי הגרמני בן ה-58 יש מה להגיד על כל אחת מ-38 המדינות הנמצאות תחת אחריותו, ובהן ישראל. הוא לא ממהר לתמוך בטענות המורים כי השכר הוא הגורם המשמעותי שמונע מצעירים להיכנס למקצוע. "במדינות כמו פינלנד, יש שמונה מועמדים על כל משרת הוראה. כולם רוצים להיות מורים שם, למרות שהמשכורת לא מאוד שונה", אמר. "בישראל נהיה קשה יותר ויותר למצוא אנשים איכותיים שירצו להיות מורים. השכר יכול להיות אחת הסיבות לכך, אך כשמשווים אותו למדינות אחרות ב-OECD רואים שהוא לא רחוק מהממוצע. אני לא חושב שהכסף לבדו יהפוך את ההוראה לאטרקטיבית יותר בישראל".

אז מה יכול לשנות את המשוואה?

"אנשים צעירים מחפשים משמעות ועניין בעבודה. ברור שהשכר משנה, אבל מה שיותר משנה הוא רמה גבוהה של אוטונומיה מקצועית. בישראל למורים יש זמן מועט יחסית לעשות דברים אחרים. ברוב מערכות החינוך שבהן ההוראה אטרקטיבית, אתה מלמד - אבל אתה עושה עוד דברים, אתה מלווה את התלמידים, אתה מפתח הבנה עמוקה של מי הם ומי הם רוצים להיות ומדריך אותם גם מחוץ לכיתה. אתם צריכים לשאול את עצמכם, אם מורים לא זוכים להערכה בחברה, מה גורם לכך? מאיפה זה נובע? אנשים חושבים לעצמם, 'מורים בסך הכול מקריאים מהחוברת, גם אני יכול לעשות את זה', אז הם לא מכבדים אותם. אם אתה רואה אותם מתייחסים לתלמידים אחרת, עובדים בשיתוף עם ההורים, ההערכה מגיעה מעצמה".

בשיחות על הסכם השכר החדש, משרד האוצר וארגוני המורים מביעים עמדות שונות לגבי חלוקת השכר בין צעירים לוותיקים ותגמול עבור מצוינות. מה העמדה שלך?

"חלוקת השכר היא שאלה חוזרת בכל מדינה. רמה מסוימת של דיפרנציאציה היא דבר חשוב. אם המשכורת זהה לכולם, מורים לא מקבלים תגמול על עבודה באזורים מוחלשים. חשוב לדאוג שהמשכורת מספיק משתנה כדי שהמורים המוכשרים ביותר יגיעו לתלמידים הקשים ביותר".

במבחני פיז"ה האחרונים, שפורסמו ב-2019, ישראל רשמה תוצאות עגומות: ירידה בהישגים ודירוג מתחת לממוצע בכל שלושת התחומים - קריאה, מדעים ומתמטיקה. הפערים בין התלמידים בארץ היו הגדולים ביותר מבין כלל המדינות.

"התלמידים הישראלים בדרך כלל טובים בשינון ו'הקאה' של חומר. הם לומדים הרבה חומר וזוכרים אותו", מאבחן שלייכר, "אבל במשימות שבהן הם צריכים ליישם אותו באופן יצירתי, להסיק על סמך הידע שלהם, להדגים את הכישורים שלהם בסביבות חדשות, אנחנו רואים שהם מתקשים. זה מראה על בעיה בצורת ההוראה - מלמדים את הפרטים במקום לתת לתלמידים למצוא את הדרך בעצמם ולהיות סוכנים פעילים ברכישת הידע. חשוב לשנות את זה".

"בישראל יש פערים אדירים בביצועים בין בתי הספר", הוא ממשיך. "חלק מבתי ספר שלכם מדהימים, וחלק משתרכים מאחור. השאלה היא איך אתם יכולים לכוון את המורים המצטיינים לבתי הספר שהכי צריכים אותם. לכן, אני אומר שוב שאני מאמין שרק לשלם למורים יותר לא יפתור את הבעיות של ישראל. צריך להפנות יותר תשומת לב לחלוקת המשאבים".

שלייכר מפרט על כמה דוגמאות למדינות שהיו במצב דומה והתגברו עליו. "באירופה, ההוראה באסטוניה הייתה מיושנת מאוד. היום היא נער הפוסטר של חדשנות בפדגוגיה. היה שם שינוי משמעותי במערכת החינוך: הם העבירו סמכויות לשטח, מה שיצר מרחב ליוזמות יצירתיות של מורים, וסיפקו להם הזדמנויות לשתף פעולה אחד עם השני", הסביר.

לדבריו, מדינה נוספת באירופה שבה חל שיפור משמעותי היא פורטוגל. "בעבר מערכת החינוך שלה הייתה אחת מהנוקשות ביותר באירופה, אך מאז היא התקדמה ונתנה יותר מקום לשיקול הדעת של בתי הספר. בהתחלה, בתי הספר אמרו שהם לא רוצים יותר אוטונומיה, אלא להמשיך בדרך אליה התרגלו. הממשלה אמרה בסדר, אז לא נעביר את הכסף למורים, אלא לתלמידים - ונתנה לכל אחד מהם תקציב של יורו אחד. בהתחלה הרבה כסף התבזבז, התלמידים השתמשו בו כדי לקנות גלידה, אבל בהמשך הם הפכו מעורבים יותר בתהליך והובילו אותו בעצמם".

שלייכר מציין כי גם שנגחאי שבסין יכולה להיות דוגמה לצמצום פערים בין בתי ספר. "הפערים שם היו יוצאי דופן, אז הם החליטו לחבר בין בתי ספר חזקים וחלשים, כך שהמוסדות יוכלו להשתמש בבונוס שהם מקבלים על הצטיינות רק לתמיכה במוסדות החלשים. הצעד הזה הפחית דרמטית את ההבדל בהישגים והפך את מערכת החינוך בשנגחאי לאחת המצטיינות בעולם", סיפר.

"המשותף לכולן הוא השימוש במומחיות של המורים הטובים ביותר לסיוע וחיבור עם בתי הספר. למרבה הצער, אין הרבה דוגמאות לשינויים כאלה. החינוך לא משתנה בקצב שהיינו רוצים לראות. דווקא בישראל, התנאים הקיימים יכולים לאפשר שיפור משמעותי: האוכלוסייה מלומדת, ההורים בדרך כלל מבינים את חשיבות החינוך, יש לכם משאבים וטכנולוגיה. מה שצריך הוא להשתמש בהם כדי למנף את השינוי".

בשנה הקרובה תתחיל הרפורמה בבגרויות, שכוללת מעבר לעבודות במקום מבחנים במקצועות הרוח. היא עוררה לא מעט ביקורת. בעיניך זה צעד בכיוון הנכון?

"אני חושב שזאת רפורמה טובה. המבחנים היו חלק גדול מהבעיה בהוראה בישראל. הם הפכו את הלימודים לצרים ומתובנתים, והעריכו את התלמידים על בסיס שינון ולא יישום יצירתי. המבחנים החדשים נותנים יותר מקום לשיקול הדעת ולפרשנות של התלמידים. כשאתה מלמד כימיה ופיזיקה אתה לא רוצה שהילדים יזכרו קטעי מידע, אלא שיחשבו כמו מדענים, וכשאתה מלמד היסטוריה אתה לא רוצה לבחון על שמות ומקומות אלא לבדוק אם התלמיד יכול לחשוב כמו היסטוריון, להבין את הנרטיב של התפתחות העם. אני בטוח שייקח זמן ושיהיו קשיים בהתחלה, אבל זה צעד אמיץ וחשוב".

שלייכר דוחה את הביקורת שמשמיעים מומחים עולמיים על אופן המדידה של מבחן פיז"ה, ועל האפקט שהוא יוצר במדינות, שזכה לכינוי "הלם פיזה". "למבחן יש תוצאות משמעותיות. אם נחזור לשאלת השכר למורים מתחילים או ותיקים, כשאתה לא יכול לראות את התוצאה של מהלך כזה או אחר, השאלה הופכת להיות פוליטית", הסביר.

לטענתו, בשנים האחרונות מערכת החינוך העולמית התקדמה הרבה בזכותם. "אחד מהשינויים שמושפעים ממבחן פיז"ה הוא מעבר מלימוד תוכן ללימוד יכולות. הרעיון שהצלחה היא לא רק לדעת משהו, אלא להיות יכול לעשות משהו", הוא פירט ומנה שינויים משמעותיים נוספים שהתרחשו: "לרוב מערכות החינוך יש עכשיו תפיסה רחבה הרבה יותר של למידה, הלמידה החברתית-רגשית (SEL) נכנסה יותר לחינוך. מבחינת מקצוע ההוראה, בעבר צורת העבודה הייתה מיושנת, משרד החינוך כתב את תכנית הלימודים, העביר אותה למורים והם היו מלמדים אותה בכיתה. בעשור האחרון ראינו מעבר של אחריות לחזית. למורים ניתן יותר מקום לעצב שיטות הוראה חדשניות, במקום למיין את התלמידים הם החלו לעזור להם ללמוד, להאמין במסוגלות שלהם ולמצוא דרכים חדשות ללמד לפי השוני ביניהם".

מה יהיו השינויים הבאים?

"הטכנולוגיה, בעיקר בינה מלאכותית, מאלצת לנו לחשוב מה הופך אותנו לאנושיים. הדברים שאנחנו יודעים ללמד בצורה הטובה ביותר, כמו שינון, הופכים לא רלוונטיים. זאת אחת השאלות הגדולות שעומדות לפתחנו. טכנולוגיה היא לא קסם, היא רק מגבר מעולה. היא תגביר רעיונות ומעשים טובים כפי שתגביר רעיונות ומעשים גרועים ותיצור שאלות ערכיות. היכולת של בני אדם לקבל החלטות טובות תהיה מרכזית בדרך בה אנחנו תופסים חינוך. בעבר למדנו הכול בחלק הראשון בחיינו. היית הולך לבית הספר, עובר לאוניברסיטה, מסיים - ומת. בעתיד נצטרך ללמוד בחלק גדול הרבה יותר מהחיים. פעם היינו לומדים לעבוד, עכשיו למידה הפכה לעבודה עצמה.

הרובוטים לא יחליפו את המורים, אבל לא מעט חלקים בהוראה המסורתית, כמו העברת ידע, ייעשו הרבה יותר טוב על ידי טכנולוגיה. החלקים החדשים של הוראה, החלקים החברתיים, ההבנה של התלמידים, יהפכו הרבה יותר חשובים. המורים לא יהיו חשובים פחות, הם יהיו חשובים הרבה יותר".