אליה בן שימול הוא הרבש"צ של קיבוץ כרם שלום, שב-7 באוקטובר הציל את היישוב שלו יחד עם חברי כיתת הכוננות. באותה שבת נהרג בקרבות מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, אל"ם אסף חממי, שהיה חברו הטוב של בן שימול.
היום (שני), לאחר הלוויתו של חממי, כתב אליה דברים לזכרו, בה תיאר את תחושותיו אחרי האובדן של חברו, ואת הקשר הקרוב ביניהם. "הלב שבור ומלא. שבור מאובדן של אדם ערכי עם לב גדול, חבר, שותף בכיר לצמיחת הקיבוץ וכמובן גם מפקד החטיבה שמופקד על גזרת הקיבוץ. מפקד שאתה יודע שהוא עושה ויעשה הכל שכולם יהיו בריאים ושלמים, והלב גם מלא בגאווה גדולה להכיר, לשהות, לעבוד ואף לחיות בקרבת אדם שכזה. היו קשרי אהבה סמויים בין חממי לקיבוץ. הוא כל כך העריך והעריץ את הבחירה שלנו לחיות במקום הזה, יחד. הוא אמר לי שזה חייב להיות המודל של מדינת ישראל, וכל הזמן שאל והתעניין באיך מתקדמים עם הפיתוח ומה שלום האנשים".
הוא סיפר על האירוע בקיבוץ בו השתתף חממי, לאחר מבצע "מגן וחץ". "סיפרתי לו שכנהוג אנחנו מקיימים בסופו של מבצע אירוע שתילת עצים 'שתילה בכל נפילה'. הוא התמוגג לשמוע על הרוח, שמח על ההזמנה ששלחתי לו והתפדח שביקשתי ממנו לדבר כי 'אני רק אורח'. צניעות של מפקד. הוא השתתף במלוא מובן המילה, דיבר לתושבים ועם התושבים, שמח מהאירוע כאילו זה אירוע שהחטיבה אירגנה וכמובן ששתל ביחד איתנו עץ כסמל לתקווה וצמיחה".
בן שימול סיפר על השבוע האחרון בחייו של חממי, לפני השבת השחורה. "זכיתי לפגוש את חממי בשבוע הזה שלוש פעמים. הפעם האחרונה הייתה אצלי בסוכה ביום שישי. הוא הגיע אלי לקפה ושיחת חברים על התפקידים ועל החיים. בסוף כשהיה כבר צריך לזוז הוא לא שכח להיכנס אלינו לבית ולהגיד תודה באופן אישי לאשתי רבקה על העוגיות הטעימות שהכינה. ביציאה כשליוויתי אותו הוא סיפר לי שהוא מביא את אלון, בנו בן השש, אליו לחג, להיות איתו קצת ולמחרת את כל המשפחה".
"רגע לפני שנסע, אחד משני בניי שהתלוו אלינו ביקש לראות את הג'יפ", סיפר אליה. "חממי יצא מהכיסא והעניק לו יחס אישי, פתח את הדלת מאחורה וסיפר לו מה הוא רואה. לבסוף הוא אמר לו שבפעם הבאה כשהוא יגיע לאבא הוא יקח אותו לסיבוב בג'יפ. לביא היה מאושר עד הגג. את הסיבוב הוא כבר לא יצליח לעשות כי הג'יפ בעזה וגם הגוף שלו כרגע שם. אבל את הרוח של חממי אף אחד לא יקח לנו. את החיבור בין הרצינות של תפקיד והמטרה שבין העיניים לבן אדם חברתי עם לב גדול שנתן לכולם להרגיש חלק ממנו. בין מפקד הגזרה לאיש התיישבות שרצה כל כך בהצלחתה. אנחנו נגדל על מסירות נפשך לאומה היקרה שכה אהבת נפתח ונתפתח כרצונך שזו צוואתך".