אלפים התאספו היום (שני) בבית העלמין הצבאי קריית שאול וחלקו כבוד אחרון לאל"מ אסף חממי, שהיה מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה שנהרג בשבת השחורה ב-7 באוקטובר.
להלוויה הגיעו רבים וביניהם הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף במיל' אביב כוכבי, האלוף במיל' טל רוסו, האלוף נמרוד אלוני, השר אופיר אקוניס, השר והרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט והרמטכ"ל לשעבר רב אלוף במיל' גבי אשכנזי.
שר הביטחון יואב גלנט ספר לאל"ם חממי: "מי שהכיר את אסף מקרוב - כפקוד, כמפקד, כחבר -
ידע תמיד: במקום שבו הסכנה אורבת, במקום שבו נדרשת חתירה למגע - שם בדיוק חממי יימצא. שם הוא היה במשך 22 שנות שירותו בצה"ל, ושם היה גם ביום פתיחת המלחמה ה-7 באוקטובר.
"הוא היה שם להגן בגופו על תושבי העוטף שהיו למשפחתו השנייה, ואותם כל כך אהב. כמה כואב וכמה סימלי, שכך הגיע מסע חייו של אסף אל סיומו. מי שכל חייו הבוגרים הוקדשו לביטחון המדינה, מי שקשר את גורלו עם הגנתם של אזרחי ישראל, נפל כמפקד וכלוחם, בעודו ממלא את ייעודו, את שליחות חייו. אסף, כמו חבריו לנשק, מפקדי צה"ל, ניצב תמיד בראש הכוח. אלו המפקדים המובילים את חייליהם באומץ לב. ראשונים להסתער נוכח פני הסכנה, למען הגנת המדינה, עבור עתיד ארצנו".
מפקד אוגדת עזה, תת אלוף אבי רוזנפלד: היית בשבילי ובשביל כולם מודל להערכה שלא נגמרת, בלי פוזות, בלי אגו, נטו בן אדם, נטו מפקד, נטו לוחם. עם תחילת האירוע יצאת קדימה מייד ונסעת לשטח. הגעתם לקיבוץ נירים ושם בגבורה עילאית נלחמת מול מחבלים שחדרו ליישוב. אתה מגן נירים, מגן אשכול, מגן ישראל. האופו שבו נלחמת ונפלת מבטאים את מי שהיית.
"אסף, אני מתחייב שנעשה הכל, ולא נוותר לעולם עד שנחזיר אותך הביתה. אותך יחד עם כל אלו הנמצאים בשבי האויב בעזה. אנחנו נמשיך להילחם כדי להבטיח שמה שקרה לא יקרה שוב. שיוכלו לחיות בביטחון כאן בארץ ישראל עוד דורות רבים".
קלרה, אמו, ספדה בכאב: "הטלת על עצמך אחריות גדולה כפועל יוצא של לראות את האחר. תמיד עודדת וקידמת את המשפחה הפרטית שלנו והמורחבת ופקודייך. תמיד אמרת והתכוונת. לא דרשת מאף אחד לעשות משהו שלא דרשת קודם מעצמך. יצאת תמיד ראשון כאחרון הלוחמים לכל פעולה מבצעית או אזעקת שווא. ניקית וצבעת כל גדר וקיר כי האמנת שתפקידך להגן על התושבים כדי שיוכלו לחיות בכל מקום בשמחה.
"אמרת שאל לנו להיות דינאמים ויש מי שאמרו שאתה רואה שחורות, השחור הגיע בדמותה של השבת ב-7 באוקטובר. היום למדינה יש חוב מוסרי כלפייך וכלפי כל הלוחמים להשיבכם הביתה למולדת שכה אהבת ועליה לחמת בגבורה ואת חייך הקרבת. מי ייתן שההקרבה הגדולה ששילמת לא הייתה לשווא".
ספיר, אלמנתו של אל"מ חממי ספדה לו אף היא. "אהוב שלי מעטות השבתות שהסכמת לנו לבוא לבקר אותך", אמרה. "בחודש וחצי שלפני השבת הארורה ראינו אותך פעם אחת. אתה הצעת לנו לעשות איתך את השבת. זה היה הכיף שלנו. תכננו שאני וארבל נגיע עם ארוחת שבת לשטח. הכול כבר היה מוכן. שיחת הוידאו האחרונה שלנו הייתה בשישי בלילה. בשש וחצי בבוקר התעוררתי מהאזעקות בהלם מוחלט. משהו לא הסתדר לי. כלום לא הסתדר באותו היום. שלחתי לך הודעה אם לאסוף את אלון אבל כבר לא ענית".
חממי נפל בקרב ב-7 באוקטובר, וגופתו נחטפה על ידי מחבלי חמאס. הרב הצבאי בחן את הממצאים ואפשר לקיים הלוויה למפקד. "הפגין אומץ לב וקור רוח בניהול הקרב עד שנפל". הוא קיבל את ההודעה על החדירות כשהיה במפקדת אוגדת עזה. הוא יצא במהירות עם החפ"ק (חדר פיקוד קדמי) שלו אל השטח.
חממי היה ראשון להגיע לקיבוץ נירים שם התקבלו דיווחים על חדירות ליישוב והרג אזרחים. הוא נתקל בכוח גדול מאוד של מחבלים, הצליח להרוג כמה מהם ונפגע. לאחר שחממי נפגע מאש המחבלים, לקח את הפיקוד סמ"ר תומר אחימס, שנפל גם הוא בקרבות. אחימס דיווח על האירוע בקשר, נלחם, הגן על מפקדו, אך לבסוף הקשר איתו עבד והתגלה שנהרג. גם גופתו של אחימס נמצאת בידי חמאס.