כאילו הגעגועים והדאגה ליקיריהם המוחזקים בעזה לא קשים מספיק, משפחות החטופים ספגו עוד מכה - כשנודע להן על עיכוב ביצוע העסקה רק דרך התקשורת, ללא פנייה משום גורם רשמי.
"זה חוסר אחריות", אומר אורי רביץ, שאמו אלמה אברהם נחטפה בידי חמאס, "מאכזב ששוב אנחנו שומעים עדכונים בצורה הזו. מי שהיה בפגישה עם הקבינט הציף בצורה חד-משמעית שלא ייתכן שנקבל את העדכונים דרך התקשורת, בלי שידברו איתנו קודם. ובכל זאת, אתמול קיבלנו דוגמה נוספת להתנהלות הזו, כששמענו רק ככה על דחיית העסקה".
גיל דיקמן, שקרובות משפחתו נחטפו מקיבוץ בארי, התבטא ברוח דומה. "אתמול, לקראת הערב, היתה אווירה חגיגית, אם אפשר לקרוא לזה ככה. תחושה שאנחנו בפני השלב הראשון להחזרת החטופים", אמר, "פתאום בלילה קיבלנו פושים על הבשורה של הנגבי. אחרי זה היתה היתממות, כאילו בכלל לא אמרו שהעסקה נועדה לקרות ביום חמישי".
דיקמן אמר כי ממילא המשפחות חשות אמון נמוך מאוד כלפי המערכת, "ועכשיו זה? זה רק יחזיר אותנו עוד אחורה. וחבל, כי הייתה פה הזדמנות להגביר את האמון. למה לא מדברים איתנו באופן ישיר? אני כרגע לא מבין מה חתום ומה לא, וכל מה שיודעים זה מהתקשורת. גם לא המערך שזאת המטרה שלו. יש לנו קבוצת וואטסאפ, יש אנשים שמתנדבים בלעדכן אותנו, אם הבעיה של העדכון טכנית - אפשר לפתור אותה. ב-7 באוקטובר התגלה שמערכות המדינה הופקרו במשך הרבה זמן. לא ברור לי למה ממשיכים לא לעדכן אותנו? יכול להיות שזה קשור למינוי הפוליטי ולאינטרס הפוליטי שנמצא בראש המערך".
השבוע התעמת דיקמן בכנסת עם השר איתמר בן גביר, במהלך דיון על קידום חוק עונש מוות למחבלים, וקרא לא לקדם את החוק בעת הזו כדי לא לסכן את החטופים. "איך אתם יכולים? אתם מסכנים את השבויים זה לא הזמן", אמר, "אתם יודעים באיזה מצב רגיש המדינה נמצאת עכשיו, יש דרך לעשות את הדברים. תסירו את הדבר הזה מסדר היום, אם יש לכם לב".