מסקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, בשיתוף חברת "iPanel", עולה הערב (שני) כי רוב הציבור, 66%, תומך במידה רבה בקיום בחירות בסיום המלחמה, 38% מהמשיבים הם מקרב מצביעי הקואליציה ואילו 89% ממצביעי האופוזיציה. בנוסף, מהתוצאות עולה תחושה של חוסר אמון במדינה וביכולתה לסייע בעת צרה. רק 19% מהציבור חשים במידה רבה כי הם יכולים לסמוך על עזרת המדינה בעת הצורך. 36% חשים כך במידה מסוימת, ו-44% במידה מועטה.
לכל העדכונים על המלחמה
כמו כן, הסקר מראה כי הציבור היהודי תומך באמצעים השונים שאותם צה"ל מפעיל או עשוי להפעיל ברצועה, וכבר זכו לביקורת בינלאומית קשה. כך לדוגמא, בסולם לגיטימציה שנע בין 1 ל-7 ענו המשיבים היהודים כי חסימת האספקה של מזון לעזה לגיטימי ברמה של 5.7, בעוד שאצל הערבים הרמה הייתה 2.1. ערכים דומים היו גם במקרה של חסימת האספקה של תרופות.
במקרה של ניתוק האספקה של חשמל ודלק לעזה היהודים תמכו בכך עוד יותר עד לרמה של 6.3, ואילו הערבים עד לרמה של 2.3. התמיכה גדלה ל-6.6 כשמדובר בהפצצה של שכונות מגורים שבהן נמצא חמאס, אך ירדה ל-6 במקרה של הפצצת בתי חולים בהם נמצאים מחבלים. בשני המקרים התמיכה בצד הערבי הייתה 3 ו-2.5 בהתאמה.
עוד עולה בסקר נכונות של הציבור הישראלי לקבל פגיעה משמעותית בערכי הדמוקרטיה, לאחר שמתחילת המלחמה הפעילה הממשלה כמה פעמים את סמכותה להעביר תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ואישור הכנסת. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הבהירה כי תקנות שעת חירום אינן מהוות כלי חקיקה לגיטימי, ושיש להשתמש בהן במקרים חריגים ביותר. אולם על פי הסקר, רוב הציבור תומך בהן: 52% תומכים במידה רבה ועוד 26% תומכים במידה מסוימת. בקרב מצביעי הקואליציה, התמיכה בתקנות שעת חירום גבוהה יותר (74%) מאשר בקרב מצביעי האופוזיציה (39%).
הסקר מגלה גם תמיכה ציבורית רחבה בהגבלת חופש הביטוי 69% מהעונים השיבו כי הם תומכים במידה רבה באיסור על הפגנות הזדהות עם תושבי עזה. מנגד, הציבור מסויג יותר מאיסור על קיום הפגנות שקוראות להתפטרות ראש הממשלה בנימין נתניהו. בכלל המדגם, שיעור התומכים בחוזקה באיסור כזה הוא 42% - חלק ניכר מהציבור אך פחות מרוב.
המכון לחירות ואחריות, בשיתוף חברת iPanel, קיים בשבוע החמישי למלחמה (7 עד 9 בנובמבר) סקר בקרב מדגם מייצג של 955 משיבים.