מי היה מאמין שמי שנכשל והודח במלחמת לבנון השניה, שאירוע החטיפה של שלושת החיילים קרה במשמרת שלו, מי שמינויו למפכ"ל המשטרה נפל לאחר שהתגלו חשדות שוחד והלבנת מס, ומי שמתקרבן מאז באולפני הביביזם במסע נקם נגד פרקליטות המדינה, יתברר כלא מתאים לאחד התפקידים החשובים והרגישים ביותר בעת הזו למדינה?
פחות משבועיים עברו מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את תא"ל (במיל) גל הירש לממונה על השבויים והנעדרים והספקות שהוטלו במינוי התגשמו במציאות: בסוף שבוע אחד הירש הצליח להסתבך בשתי תקריות מכעיסות ומביכות שכירסמו במעט האמון הציבורי שניתן לו וחשפו שבינתיים הוא עוד לא מתעלה למלא את התפקיד שקיבל.
ביום שישי בערב, בעוד ישראל כולה ממתינה לתמונה הראשונה של שתי החטופות הראשונות ששוחררו מהשבי מעזה, הירש החליט להידחף לצילום בין שתיהן, ולהוסיף למעמד הרגיש ריח מצחין של יח"צ. ישראל לא באמת היתה צד בשחרור החטופות, מהלך שהתגבש בצינורות אמריקאיים וקטארים, והירש נראה כמי שהגיע רק בשביל לגזור קופון. העובדה שהוא צולם עם אפוד מגן בצילום, בין שתי החטופות ההמומות חסרות ההגנה, חידדה את חוסר הרגישות בקבלת הפנים בשובן מהשבי.
כמה שעות קודם לכן, נחשפה ב"הארץ" שיחת הצעקות הנוזפת של הירש בשגרירי העולם המוצבים בישראל, שהוזמנו בשבוע שעבר לתדרוך שהיה אמור לעסוק בסוגיית השבויים והנעדרים. בפועל, הוא נתן להם הרצאה היסטורית נוטפת מטיפת מוסר על תולדות הסכסוך הישראלי פלסטיני. במשך למעלה מ-30 דקות, במקום לשוחח עם השגרירים על השבויים והנעדרים, הדרכים לחלץ אותם, אמצעי לחץ וערוצי משא ומתן הומניטרי, הוא צעק וזעק עליהם על תמיכת מדינותיהם בהסכם אוסלו ובכניסת פועלים פלסטינים לעזה, בנאום שהזכיר יותר סרטון פריימריז בליכוד מאשר העביר מסר אפקטיבי או הועיל להשגת המטרה המקודשת להשבת הנעדרים והחטופים. הירש, שלא חשב ששום דבר לא בסדר עם זה, אפילו העלה את סרטון הנאום ביוזמתו לאתר משרד ראש הממשלה.
חזרה לארכיון של הירש מגלה ששום דבר בהתנהלות לא מפתיע או חדש. הכל כתוב בתוצאות החיפוש בגוגל. "לגל יש פחות מדי קשב של מפקד לדברים שקורים למטה, פחות מדי בקרה אישית אם הדברים אכן מבוצעים כמו שהוא מתכוון, פחות מדי רגישות לשטח", אמר עליו בעבר בראיון האלוף במיל דורון אלמוג, מי שעמד בראש הוועדה שהמליצה להדיח אותו מפיקוד בצה"ל וקבעה כי כשל מנהיגותית, פיקודית וערכית במלחמת לבנון השניה. "מבחן ההצלחה הוא לא מבחן של פוטוגניות או ראיון טוב אלא מבחן הביצוע בשטח. יכול להיות שבהתנהלות שלו הייתה יותר מדי יציאה לתקשורת, יותר מדי חשיפה וחלוקת זמן לא נכונה. גל היה שם פחות מדי, בירר לעצמו את הפערים ויש כאן בעיה מוסרית".
במבט על, המקרה של הירש הוא בסך הכל סימפטום לאופן שבן נתניהו החליש וריסק את השירות הציבורי בשנות שלטונו, כפי שמתגלה בתת התפקוד של הממשלה בימים אלה, והוואקום שמתמלא על ידי גופים אזרחיים ומתנדבים. כמו מנכל משרד רה"מ יוסי שלי, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, והניסיון הכושל למנות את מאי גולן כקונסולית כללית בניו יורק, מה שהיה ונשאר הגורם המכריע במינויים של נתניהו הוא מקורביזם, ולא ניסיון, התאמה, יכולות או כישורים לתפקיד.
ראש הממשלה מכיר היטב את הארכיונים של הירש עוד מ-2015 וניסיון המינוי למפכ"ל שנכשל. מאז הפך לפריימריסט בליכוד וכוכב קבוע בפאנל של איילה חסון, וזה מה שסלל לו את הדרך לקבל את המינוי הקדוש והרגיש - אחרי יותר משנה בה נתניהו הותיר את תפקיד הממונה על השבויים והנעדרים במשרד רה"מ לא מאויש. זאת, על אף שבעזה מחזיקים בגופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול ועוד שלושה אזרחים ישראליים, עוד ממבצע צוק איתן, ועכשיו הצטרפו אליהם עוד לפחות 210 משפחות חדשות. למענם יש לקוות ולהתפלל שהירש הפיק את הלקחים האישיים מהעבר, ולייחל שמבחן הביצוע במשימה הקדושה הנוכחית שלו יעבור הפעם טוב יותר ממבחן הפוטוגניות, שבו הוא בינתיים נכשל.