המשפטיזציה של פולחנים דתיים בישראל היא עוד אחת מתופעות הקצה העגומות של שנת 2023, שתיזכר כשנת מפנה תרבותית בחברה הישראלית. איך קרה שמנהגים הקשורים בדת ומסורת, שקנו אחיזה ברחובותינו, גם ברחובות תל אביב, באופן שנראה לפחות ספונטני, נהפכו לפתע למאיימים ומתריסים? איך קרה שתפילות יום כיפור, סוכות והקפות שניות הגיעו בכלל להכרעת בית המשפט?
המראות של עצירת התפילה ביום כיפור היו קשות לי מאוד כאדם דתי. תעזבו שנייה את ההקשר שמיד נחזור אליו. היה מדכא לפתוח את הנייד עם צאת החג ולראות, תכל'ס, תפילת יום כיפור שמופסקת באמצע על ידי יהודים. בתחילה כעסתי על המוחים, אחר כך על מארגני התפילה מעמותת "ראש יהודי" שרוצים "לתקן" את החילונים, ואחר כך על אלה שהביאו אותנו למצב החברתי הזה. אבהיר כבר עכשיו: לטעמי, ההסבר הבא לא מספק כל הצדקה למה שקרה שם. לא רק שאני מתנגד עמוקות למחאת יום כיפור בדיזנגוף, פיזית ממש חשתי עלבון ממנה. אני גם יודע שבפועל, לפחות לפרק זמן שאיני יודע את אורכו, היא הרחיקה אנשים טובים ממחאת קפלן החשובה והמוצדקת ביותר בתולדות המדינה. ועם זאת, לפתור לעצמי את העניין ב"זעזוע מהמוחים" זה קל עד לא אחראי.
בישראל 2023 בוצעה שחיטה המונית של פרות קדושות בכיכר העיר. הערך של קודשי החברה הישראלית הולך ומושמד, ומה שמדהים הוא שמבצעי השחיטה ההמונית הזאת הם דווקא אלה המכנים עצמם "שמרנים", אלה שעל פי ההיסטוריה אמורים להיזהר מביצוע מהפכות ותנודות חדות מדי שעלולות לערער את הבסיסים שהחברה נשענת עליהם. הזלזול בקודשי ישראל במהלך תפילות יום כיפור, הוא מהלך הנגד החילוני לזלזול בקודשי החברה הליברלית בישראל. מי שחושב שהסיפור הוא המחיצות בתפילה שיילך לשטוף פנים, שיתעורר.
2023 ניערה מהחברה הישראלית את כל ההסכמות השקטות, את כל ההבנות החברתיות שהיו לנו ברורות מאליהן. השנה הזו ערערה על הפתגמים הקלאסיים שגדלנו עליהם כמו "כל ישראל ערבים זה לזה". היחס של שר המשפטים, יריב לוין, ושל יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, להסדרים המוכרים של הפרדת רשויות בישראל, ובעיקר לבית המשפט העליון וליועצת המשפטית לממשלה גרם לתומכיהם להתייחס למוסדות הללו כאל מפיצי טומאה, בערך כמו אל הכמרים והצלבים בוויה דולורוזה. אם היועצת ונשיאת בית המשפט העליון היו הולכות שם בסמטה, אולי גם הן היו מומטרות ביריקות.
מהר מאוד התברר שגם מגילת העצמאות היא סוג של עבודה זרה, וכמובן, אם פעם האמנתם שאפשר להתווכח על הכול, אבל פסקי דין צריך לקיים, אז הסיפור הזה מאחורינו. נתניהו לא התחייב, וחברי הקואליציה אחרים התחייבו שלא. מבחינת ההנהגה בישראל אין כבר מוסדות ליברליים מקודשים.
ואכן, תנועת "ראש יהודי" החליטה שלא להישמע לפסק הדין, שמנע ממנה לקיים תפילה עם הפרדה מגדרית. לפני שנמשיך עם פירוט מלחמת הקודשים הזאת, אגיד כבר עכשיו שברמה האישית, במנותק מהקונטקסט שמיד נגיע אליו, אני לא מתחבר בשום צורה לצו המקורי של עיריית תל אביב, והנה ההסבר: המבחן הפשוט של סוגיית ההדרה הוא זכות הבחירה של הנשים. אם לצד מניינים עם מחיצות, עומדים מניינים ללא מחיצות, תבחר האישה, כמו הגבר, לאיזה מניין היא רוצה ללכת. התשובה החילונית היא: אז שיילכו כולם לבית כנסת. התשובה לא נכונה. למה בעצם לא להתפלל במרחב הציבורי? מה הערך הליברלי שנפגע כשנערכת תפילה עם מחיצה, אם לצידה נערכת תפילה ללא מחיצה.
ההשוואה למופעי בידור למשל אינה נכונה. כי אם מופיע זמר בהפרדה, אין הופעה מקבילה של אותו זמר ללא הפרדה, ואז המשמעות היא שנמנעת מהאישה וגם מהגבר לבחור איך לראות את ההופעה. הקב"ה, כך לפחות אנשים דתיים מאמינים, יכול בניגוד לזמר להיות בה בעת גם במניין עם מחיצה וגם במניין בלי מחיצה. כך, כל אדם, גבר או אישה, יכול לפגוש אותו באותו זמן, גם פה וגם שם, ולא נמנע ממנו המפגש איתו, אז מה בעצם הבעיה? לכן, במלוא הכבוד לסוגיית ההדרה והמחיצות, אני חושב שהן רק טריגר לא הכי מוצלח לעניין האמיתי והמשמעותי באמת.
עוד כתבות בנושא
עכשיו נחזור לקונטקסט. הצו משפטי ניתן ו"ראש יהודי" החליטה להפר אותו. הנה לכם כבר יריקה מכוערת בפניהם של אזרחים ליברלים-חילוניים. "ראש יהודי" סברה: מה זה צו של שופט דמיקולו לעומת תפילת יום כיפור? החשש החילוני מכך ש"ראש יהודי" באה להשתלט על תל אביב הפך יותר ויותר למוחשי. הרי יו"ר התנועה, ישראל זעירא, התבטא כמה וכמה פעמים בדבר הצורך לכבוש את תל אביב ולתקן את החילונים. עכשיו הוא גם שם פס על צו בית משפט.
אלה שיצאו ביום כיפור לדיזנגוף חשו מאוימים, חשו שבאים לכלות את העולם הרוחני שלהם, ומי שחש כך הוא כבר פחות מכיל ונחמד. ההנחה של הציבור הדתי, שעל קודשיהם תמיד ישמרו אבל על קודשי הציבור הליברלי לא חייבים לשמור, הולכת ומתבררת כהנחה מסוכנת. אם תרצו, קונספציית יום כיפור 2023.
אתמול קיבלנו את הפסיקה במערכה השנייה. בעקבות הפרות יום כיפור ביקשה עיריית תל אביב לבטל גם את הקמת הסוכה ברחוב זמנהוף בתל אביב ובעיקר את אירועי ההקפות השניות של "ראש יהודי". השופט מגן אלטוביה עשה כל מאמץ כדי להביא את הצדדים לפשרה, אך נכשל כישלון חרוץ. הוא כתב בפסיקתו כי קיווה ש"מתל אביב תצא בחג הסוכות ושמחת תורה בשורה של אחדות ופיוס", אלא שבמדינה המנוהלת על ידי רוטמן, לוין ונתניהו, אף פיוס לא יכול לצאת.
פסק הדין של אלטוביה הוא פסק דין שמרני, ממש כמו אלה שניתנו בעניין יום כיפור - פסק דין שהעיקרון שלו הוא שאיננו מתערב בהחלטה של הרשות המקומית. "הדין המנהלי מקנה לבית המשפט סמכות מוגבלת בהתערבות בהחלטות רשות שלטונית", כתב השופט. בפסיקתו התמקד במשמעות הפרת הצו השיפוטי ביום כיפור. "המסקנה (של העירייה, ב"ק) כי הפרות סדר אלו קשורות קשר הדוק להתנהלות 'ראש יהודי' אינה מופרכת במידה קיצונית המצדיקה התערבות בית המשפט. עמדת העירייה הרואה בהתנהלות 'ראש יהודי' והפרות הסדר בכיכר כמקשה אחת אינה חורגת ממתחם הסבירות". הנה לכם כל הערכים באים בערבוביה: "ראש יהודי", מבית היוצר של סמוטריץ' ורוטמן, קיוותה לפסק דין אקטיביסטי מול החלטת הרשות המקומית, ואילו הרשות המקומית סמכה על כך שבית המשפט ייתן פסק דין שמרני כדי להגן על הערכים הליברלים של העיר.
אירועי יום כיפור 2023 לימדו אותנו שההנחה כי רק לציבור הימני-דתי יש ערכים מקודשים שאסור לפגוע בהם היא הנחה מסוכנת. כך למשל לא אתפלא אם חילונים רבים יחליטו ביום כיפור הבא שלא מקובלת עליהם המסורת שהשתרשה, שלפיה ביום כיפור לא נוסעים ברחובות. כל עוד השאלה אם לנסוע ביום כיפור לא תנבע אצלהם מהערכים המסורתיים והדתיים מבית סבא, כך יפחת הרצון שלהם לזרום עם המנהג. אם הם בזים לערכים שלי, יגידו לעצמם, למה שנכבד את הערכים שלהם? ההנחה היא שממילא הערכים המסורתיים הם גם שלהם, של הציבור החילוני, הולכת ומתבררת כהנחה יהירה.
וכן, הכול חוזר למסיבת העיתונאים המופרעת של יריב לוין בינואר. להוביל מהפכה כזאת כששותפיך הקואליציוניים הם בן גביר וסמוטריץ'? כשתושבים תל אביבים מזהים בזעירא (והוא נותן להם סיבות טובות לזהות עצמו ככזה) כשליחם של בן גביר וסמוטריץ' בתל אביב, האם יש פלא מתגובתם לתפילות במרחב הציבורי ביום כיפור? ייקח שנים רבות כדי לתקן את הנזק שגרמה הממשלה הזאת לחברה הישראלית. המקף בין היהודית לדמוקרטית הולך ונשחק. האם לוין, רוטמן, סמוטריץ' ובעיקר נתניהו, מבינים את הנזק שגרמו? האם לקראת כנס החורף של הכנסת יפעלו להורדת הלהבות, כדי להציל משהו מהיסודות שעליהם החברה הזאת קמה? הלוואי והתשובה האינסטינקטיבית שלי לשאלה הזאת היא תשובה שגויה.