זה חמישים שנים, מדי פעם צץ, עולה ונופל הרעיון להקמת רכבל משכונות טבריה עילית שיוביל את נוסעיו לעיר התחתית ובחזרה. זהו מיזם תיירותי ותחבורתי שבהחלט יכול לסייע לעיר. רון קובי, המתמודד על ראשות עיריית טבריה בבחירות הקרובות ב-31 באוקטובר, שם את המיזם בסל ההבטחות שלו לבוחר. אבל רעיון אחר, שגם אליו התחייב בעבר, מתאים יותר להתנהלותו התזזיתית - אומגה שתרחף במהירות לטיילת שעל שפת הכנרת בתוך מנהרת מסכי לד.
לפני כ-13 שנים שב קובי מתל אביב לטבריה, עיר הולדתו, והצליח לטלטל את הפוליטיקה המקומית. מאות שעות של שידורי לייב פייסבוק שהפכו לסמל המסחרי שלו, הצליחו ליצור סחף ובבחירות האחרונות, ב-2018, הוא זכה בניצחון מרשים: הוא נבחר לראשות העיר וגרף שישה מתוך 15 המושבים במליאת מועצת העיר. אבל ההישג הגדול התנפץ מהר מאוד. אחרי שנה שבה נתקל במועצת עיר לעומתית ולא הצליח להעביר את תקציב העירייה, משרד הפנים הדיח אותו מתפקידו. מאז מנהלת את העיר ועדה שמינה משרד הפנים ובראשה ראש ועדה ממונה.
חמישה מועמדים מתמודדים על ראשות עיריית טבריה וקובי הוא אחד מהם. הדחתו מכיסא ראש העיריה רק הגבירה את המוטיבציה שלו לשוב ולנצח. תדירות השידורים החיים שלו לא פסקה והוא מצליח להוביל את סדר היום במערכת הבחירות. בשידור הלילי שלו, שעולה לאוויר כמעו מדי יום, הוא חובט ביריביו ואלו ממהרים להגיב, במקום להוביל סדר יום משלהם.
עד לפני שבועיים רשימת המתמודדים הייתה ארוכה ומנתה כ-15 מועמדים. ככל שקרב מועד הגשת המועמדויות לוועדת הבחירות, הרשימה הלכה והצטמקה. חלק החליטו לפרוש לגמרי מהמערכה וחלק חברו לרשימה של מועמד אחר. לרשימה של קובי חברו שניים מהם. ההפתעה הגדולה הייתה פרישתה של עורכת הדין שני אילוז מהמירוץ והצטרפותה לקובי כמספר 2 שלו. יש גם להזכיר את ביטול "חוק טבריה", שנועד לאפשר ליו"ר הוועדה הממונה בועז יוסף, מקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, להתמודד בבחירות, אך החוק נפסל בבג"ץ ויוסף לא יתמודד לפחות לא במערכת הבחירות הקרובה.
על ראשות העיר מטעם הליכוד מתמודד יוסי בן-דוד, שכיהן בראשות העיר בשנים 2018-2013. בבחירות האחרונות הפסיד לקובי וכעת ינסה לשוב למשרד שבקומה השלישית בבניין העיריה. מפלגת השלטון, הליכוד, ומנהיגה, בנימין נתניהו, החליטו כי הוא יהיה נציגם. טבריה היא עיר ליכודית מובהקת - 40.4 אחוזים מהמצביעים בעיר תמכו במפלגה בבחירות האחרונות לכנסת. נתון זה היה אמור להבטיח למועמד המפלגה יתרון ובסיס כוח. אבל הדבר לא כך - ליכודניק אדוק יכול להצביע "מחל" בבחירות לכנסת ובלי שום התלבטות ובבחירות המקומיות לשלשל לקלפי פתק של מועמד עצמאי. סביר להניח שעד יום הבחירות, ראש הממשלה נתניהו יערוך כנסי תמיכה במועמדי המפלגה ברחבי הארץ. ביקור כזה בטבריה עשוי לתת רוח גבית לבן-דוד.
השיח המרכזי בעיר הוא ההתחרדות של טבריה, שמתבטאת בבניית שכונות לציבור החרדי ובשינוי הדמוגרפי שהעיר עוברת. מחירי הדיור הגבוהים בערים ובשכונות החרדיות במרכז הארץ, בירושלים וסביבתה גרמו לאוכלוסיה חרדית לעבור לפריפריה. טבריה הפכה אופציה אטרקטיבית בעבור אותו ציבור. קובי ממקד את הקמפיין שלו בנושא זה ומצביע על ענף התיירות הגווע, שפעם היה מקור גאוותה של טבריה. לא רק התיירות. גם העסקים הנחלשים, שצמאים לשובם של תיירי חוץ ופנים, ובתי ספר חילוניים שמתרוקנים מתלמידים ועוברים לידי החינוך החרדי-עצמאי, הם לטענת קובי תוצאות של מדיניות מכוונת של אריה דרעי לשנות את פניה של העיר. הוא מזקק את הקמפיין שלו למאבק אישי שלו מול דרעי, מנהיג ש"ס. "זה או אני או אריה דרעי", הוא שב ואומר בכל הזדמנות.
טבריה הייתה מאז ומתמיד מעוז של ש"ס. בבחירות המוניציפליות לפני ארבעים שנה בדיוק הופיעה המפלגה לראשונה בפוליטיקה הישראלית. טבריה הייתה אחת משלוש הערים שבהן היא התמודדה אז, לצד ירושלים ובני ברק. נדיר שהמפלגה מציבה מועמד משלה לראשות עיריית טבריה וכך היא עושה גם הפעם: היא מריצה רשימה למועצת העיר, אבל לא מציבה מועמד לראשות העיר. כך גם רשימה חרדית נוספת הנתמכת על ידי הרב דב קוק, הרב האהוד ביותר על הציבור הטברייני. המועמד המזוהה עם הציבור החרדי בבחירות הוא חילוני דווקא. שמו יוסי נבעה, בעבר הוא היה מנכ"ל העירייה ולאחר מכן היה מנכ"ל מוסדות רבי מאיר בעל הנס, שמרכזם הוא ציון קברו של בעל הנס בטבריה. "את יום הבחירות נבעה יתחיל עם קרוב ל-6,000 קולות בטוחים, קולות המצביעים החרדים", מסביר אופיר נחמני, תושב העיר ששקל להתמודד בבחירות, אבל לבסוף ויתר על ההרפתקה הפוליטית.
השבוע מיהר מטה הבחירות של נבעה להפיץ סרטון שבו הוא מקבל את ברכתו ותמיכתו של הרב דב קוק: "אנא ה' תושיע אותנו, תביא כאן את יוסי נבעה, תביא את המשיח, אמן כן יאמר ה'", בירך אותו הרב ששב ואומר לציבור מאמיניו עד כמה הוא מתייסר מהקרע העמוק בעיר. לקוק מעמד מיוחד בעיר והוא זוכה לאהדה גדולה גם בקרב הציבור המסורתי.
שני מתמודדים נוספים הם אביב יצחק ודודיק שטרית. יצחק הוא מועמד צעיר וזאת טבילת אש פוליטית ראשונה שלו. הוא נתמך על ידי מפלגת "המחנה הממלכתי", אבל מצניע זאת בקמפיין שלו. המועמד שטרית הוא מהנדס ותעשיין והיה במליאת מועצת העיר. אם חמשת המתמודדים ירוצו עד הסוף ואף אחד מהם לא יפרוש ויעביר את תמיכתו למועמד אחר, סיכוי גבוה שאף אחד לא יחצה את רף 40 אחוזי התמיכה הנדרשים כדי להכריז על מנצח. במקרה כזה יערך סבב בחירות שני.
"טבריה באמת מתחרדת ומאבדת את הצביון של עיר מסורתית מתונה שבו היא נודעה כל השנים, אבל הבחירות עוסקות רק בנושא ההתחרדות", מסביר נחמני. "אין שום שיח ודיון בבעיות הליבה של העיר: חינוך, מוסד אקדמי, כלכלה, חיי תרבות ואיכות חיים. המדינה הפכה את טבריה לעיר חלשה ונזקקת, עם אוכלוסייה גדולה של נתמכי קצבאות. במקביל, חיזקה את היישובים שמסביב לטבריה ואוכלוסיה חזקה עזבה את העיר. טבריה היא עיר מוכה כבר במשך שלושים שנה והבחירות האלה לא עוסקות ביצירת תקווה ושינוי. הבחירות האלו הן טרגדיה. לראש העיר הבא יהיה קשה מאוד לתפקד ולחולל שינוי וישיבות המועצה יהיו סוערות. אני לא צופה שהשינוי שחייב לקרות אכן יקרה, לא תצא בשורה לתושבים והכאוס ישלוט בעיר".