מצוקת הכליאה במתקני שב"ס מחריפה תוך פגיעה אנושה בזכויות אדם, כך עולה מדוח סיכום הסנגוריה הציבורית לשנת 2022 שהוגש אתמול (שבת) לשר המשפטים יריב לוין.
על אף פסיקת בג"צ בסוגיית הצפיפות בבתי הכלא, בשב"ס לא מצליחים לפתור את התופעה שממשיכה לפגוע בזכויות בסיסיות המגיעות לעצורים. גם אחרי בינוי מואץ של מאות תאי כליאה חדשים ושדרוג בתי סוהר קיימים, בשב"ס לא מצליחים להתמודד עם העלייה הדרמטית במספר העצורים, הן של הביטחוניים שהגיע לשיא של כ-20 שנה והן של הפליליים - ברקע הפשיעה הגואה בחברה הערבית.
אז מה עושים? עצורים שאמורים להכלא במתקני כליאה של שב"ס מועברים, בלית ברירה, לתאי מעצר בתחנות משטרה במקרה הטוב, שאינם מתאימים לכליאה מתמשכת, במקרה הפחות טוב, נאזקים לספסל מזדמן במסדרון או חצר התחנה עד למציאת מענה חילופי, בנתיים, זכויות עצורים מופרות ברגל גסה יום אחרי יום ואין מי שנותן לכך מענה, גם אחרי מחאת הסנגורים בדיונים בבתי המשפט.
"העלייה בשיעור המעצרים מחד ואי נקיטת צעדים מספיקים להעמדת שטח מחייה מינימאלי לכל אסיר ועצור מאידך" נכתב בדוח, "הובילו למציאות בה שירות בתי הסוהר סגר השנה את שעריו למשך כמה חודשים, וסירב לקלוט עצורים חדשים. במשך תקופה זו, עצורים רבים לא הועברו למתקני המעצר של שב"ס עם סיום חקירתם, אלא נותרו ללון בתחנות המשטרה".
בדוח צויין כי מביקורים שערכה הסניגוריה הציבורית במהלך שנת 2022 בתחנות משטרה עולה כי פרקטיקה זו גרמה ל"פגיעה קשה בזכויות העצורים". בין הפגיעות שפורטו היו הלנה על רצפה חשופה, היעדר גישה לשירותים, מזון ושתייה, שהייה בתנאים של מחנק וצחנה ועוד.
לפי הדוח, הסנגוריה הציעה מענים לצמצום מצוקת הצפיפות במתקני הכליאה, למשל, הפחתת שיעורי המעצרים ותגבור השימוש בחלופות כליאה. אך הרשויות עדיין רואות בהרחבת מתקני הכליאה פתרון שיפתור את המצוקה. "בעיית הצפיפות היא תוצר לוואי של מדיניות כליאה רחבה מדי", טוענים בסנגוריה, "מדיניות שגובה מחירים כבדים לא רק מאוכלוסיית הכלואים ומשפחותיהם אלא גם מהחברה, לנוכח העלויות הגבוהות של הכליאה והשפעתה על רצידביזם - ביצוע עבירות נוספות על ידי עבריינים משוחררים. המפתח לפתרון בעיית הצפיפות טמון בצמצום כליאה עודפת".
עוד עולה מהדוח כי ישנם שיעורים גבוהים של חזרה מכתבי אישום מצד התביעה. כך למשל, מתוך כלל התיקים שהתסיימו בחודש נובמבר בבית משפט השלום תל אביב בחודש נובמבר 2021, כ-19 הסתיימו בחזרה מהם, בין היתר לאחר שהתעוררו קשיים ראיתיים ופגמים שהתגלו בהגשתם. "השיעורים הגבוהים של חזרה מכתבי אישום מלמדים על קשיים בהתנהלות התביעה, שמגישה כתבי אישום רבים שבסופו של יום מתגלים כמיותרים", נכתב בדוח.
כמו כן, נמסר כי תופעה זו ניכרת במיוחד בתיקים העוסקים במעשים פעוטי ערך. " לעמדת הסניגוריה הציבורית, תיקים אלו רחוקים מן הרף הפלילי ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתב אישום", נכתב, "כמו כן, אנו רואים קושי בהפעלת סמכויות פליליות כדי להתמודד עם בעיות חברתיות, במקום פנייה לאפיקים מתאימים יותר כמו הרווחה או בריאות הנפש. מעבר לפגיעה בפרט, הגשת כתב אישום במקרים כאלה מהווה בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור".
תופעה מטרידה נוספת בה מתמקד דוח הסנגוריה הציבורית היא התנהלות מח"ש ביחס לתלונות נגד שוטרים, בתיקים בהם ייצגה הסנגוריה את המתלוננים. לפי הדוח, נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש לשנת 2021 מלמדים על כך שרובן המכריע של התלונות המוגשות למחלקה אינן מגיעות לכדי מיצוי חקירה מלא, בין אם משום שהוחלט שלא לחקור בהן כלל ובין אם משום שנערך לגביהן בירור ראשוני בלבד, שלא הוביל להמשך חקירה.
מן הנתונים עולה כי בשנת 2021 כ-70% מהתלונות שהתקבלו במח"ש נגנזו ללא חקירה או לאחר בדיקה ראשונית שטיבה לא ברור, ומכל מקום מבלי שנחקרו השוטרים המעורבים בתלונות אלה. המעקב אחר תלונות שהוגשו מטעם הסניגוריה הציבורית מהלך שנת 2022 מלמד גם הוא על שיעור נמוך של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים, דבר שמביא, בין היתר, לכך שרבים מלקוחותיה של הסניגוריה הציבורית בוחרים שלא לפנות בתלונות מתאימות למח"ש על רקע היעדר אמון באופן הטיפול בתלונות אלה.
בדוח נמסר כי שיעור המיצוי הנמוך של חקירות מח"ש מהווה "אפקט מצנן", המרפה את ידיהם של מתלוננים רבים, במיוחד מתלוננים "הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות ומתקשים ממילא לגייס את המשאבים הנדרשים לשיתוף הפעולה הנחוץ לשם הגשת התלונה, מעקב אחריה ושימור הקשר עם מח"ש לצורך הטיפול בתלונה". עוד נכתב כי "דברים אלה מצטרפים לקשיים הניכרים עליהם הצביעה הסניגוריה הציבורית בעבר בתחום זה, המחייבים לטעמנו, שינוי משמעותי להגברת אמון הציבור באופן הטיפול במקרים בהם ננקטת אלימות משטרתית שלא לצורך ושלא כדין".
עוד עולה מהדוח כי כ-56% מתיקי הקטינים שייצגה בהם הסנגוריה הציבורית הסתיימו באי הרשעה. בשנת 2022 הועמדו לדין כ-814 נאשמים עם מוגבלות, כאשר ב-565 תיקים הסתיימו בהפסקת הליכים ועוד כ-249 תיקים הסתיימו בזיכוי מחמת אי שפיות הדעת. מרביתם הופנו לאשפוז, ומיעוט הופנו בצו לטיפול מרפאתי בקהילה וכמה עשרות הסתיימו ללא הליכים נוספים.
הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען: "הדוח השנתי לשנת 2022 מתמקד במשבר הצפיפות החריף במתקני הכליאה במדינת ישראל. בשנה זו נתקלנו בראשונה במצב בו שב"ס סוגר את שעריו בפני עצורים נוספים מפאת צפיפות חריגה - ביטוי קיצוני לקריסת תשתיות הכליאה במדינת ישראל. כתוצאה מכך, עצורים הוחזקו במשך ימים ארוכים בתחנות משטרה שאינן ערוכות לכך, בתנאים תת-אנושיים, כשהם מולנים על רצפה חשופה, ללא נגישות לשירותים ומקלחת, ללא אספקה ראויה של מזון ומי שתיה, ובהיעדר מענה רפואי מספק. במסגרת הדוח, הסניגוריה מצביעה על פתרונות ראויים וישימים לבעיית הצפיפות במתקני הכליאה. בעיית הצפיפות היא תוצר לוואי של מדיניות כליאה רחבה מדי ולכן הפתרון אינו טמון בבינוי והרחבת מתקני כליאה אלא בהפחתת כליאה עודפת. למרבה הצער, בישראל 2022 הייתה כליאה מיותרת רבה, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות המעורבות בעבירות קלות. עוד מתאר הדוח תהליך אסטרטגי עמוק שנערך בסניגוריה הציבורית, להבטחת התחדשות ומצוינות היחידה, לרווחת ציבור לקוחות הסניגוריה והשבחת איכות הייצוג הניתן להם בשעת מצוקה, כשהם ניצבים בודדים מול כוחן האדיר של רשויות האכיפה".
שב"ס: מקומות הכליאה יורחבו
משב"ס נמסר: "בשנה האחרונה עלתה מצבת הכלואים המוחזקים בשב"ס בכ-2,000. עלייה זו יצרה צפיפות בבתי הסוהר, בעקבותיה החל שב"ס במבצע להוספת מקומות כליאה. נציבת בתי הסוהר, רב-גונדר קטי פרי, הנחתה להרחיב את מקומות הכליאה ולהצפיף ככל הניתן את הכלואים, תוך שמירה זכויותיהם, זאת לצד הקפאת תכניות בינוי לטובת אכלוס אגפים בשיפוץ, ופינוי כ-200 מקומות כליאה לעצורים".
עוד נאמר בהודעה: "לצד זה, בטווח הזמן המיידי נבנות הרחבות משמעותיות בבתי סוהר שונים בהם: עופר, מעשיהו, אלה וצלמון, אשר ירחיבו באופן משמעותי את מקומות הכליאה. שירות בתי הסוהר פועל ומתמודד ברמה יומית ושוטפת למציאה ומתן פתרונות כליאה לעצורים על מנת לאפשר לכוחות הביטחון להמשיך בפעילות תקינה, זאת לצד שמירה על זכויותיהם של הכלואים באופן הראוי והמתאים, בהתאם לפסיקת בג"ץ 'שטח המחייה'".