ב-2017, כשנבחנה מועמדותו של יוסף אלרון לשיפוט בבית המשפט העליון, הנשיאה הנוכחית אסתר חיות התנגדה למינויו. רק לאחר תמיכם של נציגי לשכת עורכי הדין, שר האוצר דאז משה כחלון ושרת המשפטים דאז איילת שקד, הוא מונה לבסוף. הסיבות להתנגדות, כפי שפורסמו בתקשורת, לא היו אחידות. בעוד שמקורביו של אלרון טענו שבשל מוצאו המזרחי שופטי העליון מתנגדים להכניסו, השופטים טענו שהוא לא קורץ מהחומר לשיפוט בעליון.
אתמול, בצעד חריג שנוגד את שיטת הסניוריטי הנהוגה במינוי נשיא בית המשפט העליון, הודיע אלרון על התמודדותו לתפקיד.
הפסיקות שבהן אלרון פסק נגד חבריו לעליון
- בדיון שבו פסל בג"ץ את יו"ר ש"ס אריה דרעי מלכהן בתפקיד שר, אלרון היה השופט היחיד מתוך ה-11 שטען כי אין לפסול אותו, אלא להחזיר את הסוגיה ליו"ר ועדת הבחירות.
- בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בחודש מרץ האחרון בנושא דיור ציבורי, אלרון יישר קו דווקא עם הסמן הליברלי בבית המשפט, השופטת ענת ברון, שפסקה נגד חברת עמידר.
כיצד ייראו פסיקותיו בעתיד?
- מי שמצפה שאלרון יפרע את השטר וידחה את העתירות נגד ביטול עילת הסבירות על מנת לזכות בתמיכת הפוליטיקאים ולהתמנות לתפקיד נשיא העליון - מרחיק לכת.
- השופט אלרון הוא שופט מוערך שלפני כהונתו בעליון, כיהן בתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. בחירתו להודיע על התמודדות דווקא בעת הזו, בזמן שהיועמ"שית גלי בהרב מיארה הייתה צריכה להשיב לעתירה בנושא אי-כינוס הועדה לבחירת שופטים, וכן העובדה שחלק מעוזריו המשפטיים הגיעו מפורום קהלת, מרמזים על הבנה פוליטית רחבה - אבל לא על שחיתות מוסרית.
- נזכיר שאלרון הכחיש בשיחה עם וואלה! כל קשר בינו לבין שר המשפטים יריב לוין.
מה הלאה?
- הדבר המרכזי שצריך לדבר עליו הוא השיתוק שבו שרויה מערכת המשפט אחרי היום הזה - היועמ"שית ביקשה ארכה להגשת תגובתה לבג"ץ בנוגע להחלטת שר המשפטים שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.
- בקשתה הגיעה לאחר שבבוקר השר פוצץ את המגעים בין השניים במכתב חריף למדי.
- בצהריי אותו היום, אלרון החליט לשבור את המסורת המשפטית ולהתמודד לתפקיד הנשיא. כך נראה כאוס, וככה מערכת בתי המשפט העמוסה לעייפה מקבלת עוד מכה אנושה - שאת המחיר עליה ישלמו האזרחים.