שופטי בג"ץ הוציאו הערב (רביעי) צו על תנאי בבג"ץ הסבירות - צו שהופך את הנטל וקובע כי במקום שהעותר יידרש לשכנע את בית המשפט לקבל את עתירתו - המדינה, זו שעתרו נגדה, תידרש להסביר מדוע יש לדחות את העתירה, שהגישה התנועה לאיכות השלטון, נגד החוק לביטול עילת הסבירות.
"מטעמים של יעילות הטיפול בעתירות ומטעמים אלה בלבד, בלא שיהיה בכך משום הבעת עמדה לגופם של דברים, החלטנו להורות על מתן צו על תנאי כמבוקש בעתירות שבכותרת", כתבו השופטים.
בימים שבשגרה, צו על תנאי ניתן כשבג"ץ סבור שיש בעתירות שהוגשו ממש. כלומר, צו על תנאי מרמז על סיכויים טובים לקבלת העתירה. אולם במקרה הזה, הצו הוצא מטעמי יעילות הדיון בשל מספרם הרב של העותרים, זאת כדי למקד ולייעל את הדיון, והוא אינו מעיד בהכרח על נטייתו של בית המשפט.
בין העותרים נגד החוק לביטול עילת הסבירות, עתרה גם לשכת עורכי הדין שביקשה בעתירה את הוצאת הצו על תנאי. ראש הלשכה, עמית בכר, הגיש בחודש שעבר בשמו ובשם הלשכה עתירה לבג"ץ נגד התיקון ל"חוק יסוד: השפיטה" - שמבטל את עילת הסבירות על החלטות הממשלה ושריה.
בעתירה שנכתבה על ידי עו"ד נדב ויסמן, שותפו הפוליטי של בכר, וכן על ידי עו"ד ממשרד עורכי הדין "מיתר", נטען כי ביטול עילת הסבירות פוגעת בעיקרון הפרדת הרשויות בכך שאינו מאפשר לבית המשפט להבטיח שהכנסת תפעל בסבירות בחוקים שהיא מחוקקת.
"החוק לביטול עילת הסבירות מאיים להקנות לרשות המבצעת כוח שאינו כפוף לביקורת שיפוטית, ולאפשר לה למשול ללא מעצורים ומגבלות, בחוסר סבירות קיצוני שלא בהתאם למטרות החוק", נכתב בעתירה לבית המשפט. "החוק הופך סדרי משפט באופן שבו שרים לא יהיו עוד משרתי ציבור או נאמני ציבור אלא נבחרי ציבור ומושלים על הציבור - מורמים מעם ופטורים מעולו של הדין", הוסיפו.