יריבים פוליטיים, מרגלים שהחליפו צדדים ועיתונאים חוקרים נרצחו או הותקפו ברוסיה ומחוצה לה לאורך שלטונו של ולדימיר פוטין. חלקם הורעלו, אחרים נורו מטווח קצר או נפלו באופן מסתורי מהחלון.
עד התרסקות מטוסו של מנהיג קבוצת ואגנר יבגני פריגוז'ין ביום רביעי, אף אחד מהם לא נהרג בתאונה אווירית, שלפי גורמים מערביים נבעה מפיצוץ מכוון במטוס, ייתכן שבאמצעות פצצות. פריגוז'ין, שיחד עמו במטוס היו בכירים אחרים בארגון שכירי החרב, הוביל מרד חסר תקדים בהנהגת צבא רוסיה רק חודשיים קודם לכן, במה שהיה האתגר הגדול ביותר על שלטונו בן רבע המאה של פוטין.
וכמו בכל המקרים הקודמים, הקרמלין הכחיש נמרצות כל מעורבות במותו של יריבו ושותפו לשעבר של נשיא רוסיה. אלו כמה מהבולטים שבהם.
יריבים פוליטיים
בין האישים הבולטים האחרונים שנפל קורבן להתקפה מסתורית היה אלכסיי נבלני, מנהיג האופוזיציה שחלה במהלך טיסה מסיביר למוסקבה. המטוס נחת נחיתת חירום בעיר אומסק, שם אושפז נבלני שנפל לתרדמת. יומיים לאחר מכן, הוא הוטס לברלין ועבר שם טיפול והחלים ממה שתואר על ידי תומכיו ומדינות המערב כהרעלה.
מעבדות במדינות המערב אישרו כי הוא נפגע מגז העצבים הקטלני נוביצ'וק, שלדבריו פוזר בתחתוניו, בעוד שבמוסקבה דחו את ההאשמות הללו. אף שידע את הסיכונים הנשקפים לו, נבלני שב לרוסיה לאחר כמה חודשים ונעצר מיד. מאז הוא הורשע בשורת עבירות, האחרונה שבהן ב"קיצוניות", והוא נידון ליותר מ-20 שנות מאסר במצטבר במושבת עונשין. נבלני ומדינות המערב רואות בכך רדיפה פוליטית של הקרמלין.
ב-2018, מייסד קבוצת המחאה פוסי ריוט, פיוטר ורזילוב, חלה קשות והוטס לברלין, שם הרופאים אמרו כי הוא הורעל ב"סבירות גבוהה" ובסופו של דבר הוא החלים לחלוטין. מוקדם יותר באותה שנה, ורזילוב הביך את פוטין כשפרץ למגרש בגמר גביע העולם במוסקבה עם שלושה פעילים נוספים שמחו נגד אלימות המשטרה. תומכיו אמרו כי ייתכן שהוא הותקף בשל הפעילות שלו נגד השלטונות.
ולדימיר קארה-מורזה, אחד מפעילי האופוזיציה הבולטים ברוסיה בשנים האחרונות, חשד שהוא הורעל ב-2015 וב-2017. הוא היה קרוב למוות בפעם הראשונה, בשל אי-ספיקת כליות, אך לא נקבעה סיבה למחלתו. הוא אושפז בנסיבות דומות ב-2017 והוכנס לתרדמת, ואשתו ורופאיו אישרו כי הוא אכן הורעל.
הוא שרד גם את הפעם הזו, אולם עורך דינו אמר כי המשטרה סירבה לחקור את נסיבות מחלתו. מוקדם יותר השנה, הוא הורשע בבגידה בשל הביקורת שלו על המלחמה באוקראינה ונידון ל-25 שנות מאסר.
החיסול הפוליטי הבולט ביותר ברוסיה בשנים האחרונות היה של בוריס נמצוב, שכיהן כסגן ראש ממשלה תחת שלטונו של בוריס ילצין. הוא צבר פופולריות כאיש אופוזיציה וכמבקר חריף של פוטין, עד שבפברואר 2015 הוא נורה למוות על ידי מתנקשים בסמוך לגשר סמוך לקרמלין, בעודו צועד עם בת זוגו.
הרצח שלו זעזע את רוסיה, וחמישה צ'צ'נים הורשעו בו ונשלחו לעד 20 שנות מאסר. עם זאת, רבים האמינו כי העונש שנגזר עליהם היה ניסיון של הקרמלין לנער מעליו כל קשר לרצח בדם קר של הפוליטיקאי.
סוכני מודיעין לשעבר
כסוכן לשעבר בקג"ב, הכלל החשוב ביותר עבור פוטין הוא נאמנות ואנשי מודיעין כמוהו, שחצו את הקווים, הם בין המטרות החשובות ביותר בעיניו.
ב-2006, מתנגד המשטר אלכסנדר ליטוויננקו, סוכן לשעבר בקג"ב ובשירותי הביטחון של הפדרציה הרוסית פס"ב, חלה קשות בלונדון אחרי שלגם מכוס תה מורעלת בחומר הרדיואקטיבי פולוניום-210. בחלוף שלושה שבועות, הוא מת.
הוא חקר את הרצח של העיתונאית המובילה אנה פוליטקובסקיה ואת הקשרים לכאורה שקיימו שירותי המודיעין הרוסיים עם העולם התחתון. לפני מותו, הוא סיפר לחוקרים כי הפס"ב עדיין מפעיל מעבדת רעלים שהוקמה בתקופת ברית המועצות.
ועדת חקירה בבריטניה קבעה כי סוכנים רוסים הרגו את ליטביננקו, ככל הנראה באישורו של פוטין, אך הקרמלין הכחיש כל מעורבות בכך.
קצין מודיעין רוסי לשעבר נוסף, סרגיי סקריפל, הורעל בבריטניה ב-2018. הוא ובתו הבוגרת יוליה חלו בעיר סולסברי ואושפזו במשך שבועות במצב אנוש. הם הצליחו לשרוד, אך ההתקפה גבתה מאוחר יותר את חייה של תושבת מקומית ופגעה קשה בתושב נוסף ובשוטר.
הרשויות אמרו כי שניהם הורעלו באמצעות נוביצ'וק, אותו גז עצבים ששימש מאוחר יותר להרעלתו של נבלני. בריטניה האשימה את המודיעין הרוסי, אך מוסקבה הכחישה כל קשר להתקפה הכימית על אדמת בריטניה.
פוטין כינה את סקריפל, שהיה סוכן כפול של בריטניה במהלך שירותיו, "חלאה" שאין לו עניין בה, משום שהוא נכלא ברוסיה ושוחרר במסגרת עסקת חילופי אסירים ב-2010.
עיתונאים חוקרים
עיתונאי במדינות דיקטטוריות חי בתחושת פחד מתמדת, והדבר נכון במיוחד ברוסיה של פוטין. שורה ארוכה של כתבים עצמאיים נרצחו או מתו בנסיבות מסתוריות, כשבחלק מהמקרים הופנתה אצבע מאשימה לעבר גורמים פוליטיים. במקרים אחרים, חוסר העניין של הרשויות לחקור את מותם עוררה חשדות.
אנה פוליטקובסקיה, עיתונאית בעיתון "נובאיה גזטה" שליטביננקו חקר את מותה, נורתה למוות במעלית בניין הדירות שלה במוסקבה ב-7 באוקטובר 2006 - ביום הולדתו של פוטין. היא זכתה לשבחים בינלאומיים על דיווחיה על הפרות זכויות אדם בצ'צ'ניה. המתנקש, צ'צ'ני בעצמו, הורשע ברצח ונידון ל-20 שנות מאסר.
ארבעה צ'צ'נים נוספים נידונו לתקופות מאסר קצרות יותר בגין מעורבותם ברצח. גם במקרה הזה, רבים האמינו כי חיסולה היה הוראה מגבוה.
כתב אחר בעיתון, שרישיונו בוטל בשנה שעברה בעקבות אופי הסיקור של המלחמה באוקראינה, יורי שצ'קוצ'יחין, מת ממחלה פתאומית ואלימה ב-2003. הוא חקר באותה תקופה חשדות לשחיתות ומעורבות אפשרית של שירותי הביטחון הרוסיים בגל פיצוצי הדירות ברחבי המדינה ב-1999, שיוחסו למורדים צ'צ'נים. עמיתיו התעקשו שהוא הורעל והאשימו את הרשויות בחבלה מכוונת בחקירה.