סיבת ההתרסקות הרשמית למטוס שנשא את מפקד קבוצת ואגנר יבגני פריגוז'ין טרם פורסמה, אך מעטים יאמינו לגרסה של הרשויות ברוסיה. ההערכה הכמעט גורפת הייתה כי מנהיגו של המרד שטלטל את הקרמלין לפני כחודשיים הוכנס לרשימת המטרות של הנשיא ולדימיר פוטין, כשאמצעי החיסול יתגלה בחלוף הזמן.
פיצוץ מטוס, שלפי דיווחים שונים נפגע מטיל נ"מ, הוא חידוש בשיטת סגירת החשבונות של פוטין. אויביו ומתנגדיו לאורך 20 שנות שלטונו נרצחו או הותקפו לרוב ברעלים קטלניים או ביריות, אך ייתכן שנשיא רוסיה שמר סיום גרנדיוזי שכזה לאדם שסיכן יותר מכל אחד אחר את המשך שלטונו.
אפשרות נוספת היא שפריגוז'ין, יליד סנט פטרסבורג כמו פוטין, היה דרוך לנקמתו של פוטין, סוכן הקג"ב לשעבר שהצהיר לא אחת שהוא לא סולח למי שבוגד בו. בניגוד לכמה עריקים ומתנגדי משטר ששרדו בשנים האחרונות הרעלות קשות - מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני והמרגל לשעבר סרגיי סקריפל - היפטרות מפריגוז'ין הייתה חייבת להיות ודאית.
מנהיג קבוצת ואגנר, שהחל את דרכו כמוכר נקניקיות, היה עד תחילת המלחמה באוקראינה איש ביצועו הסודי של פוטין. קיומה של הקבוצה, שבחשה בבחירות לנשיאות ארצות הברית באמצעות חוות טרולים, הוכחש ופריגוז'ין נותר דמות צללים. אך הפלישה לאוקראינה שינתה את מעמדו, לאור המפלות הקשות שספג הצבא הסדיר והצורך הנואש לכוח אדם נוסף.
פריגוז'ין, שכונה "השף של פוטין" עד שהחל לתאר את עצמו כ"קצב", גייס את האנשים המסוכנים ביותר מבתי הכלא של רוסיה ושלח אותם כבשר תותחים מול הכוחות האוקראיניים. בסופו של דבר אנשיו הצליחו להכריע את הקרב על באחמוט, הקרב העקוב ביותר מדם מאז פרוץ המלחמה, אך מבחינת פוטין הוא חצה קו אדום כשתרגם את זעמו על שר ההגנה והרמטכ"ל לכדי מרד מזוין.
בתמימותו, או מחוסר ברירה, הסכים מפקד קבוצת ואגנר להצעת התיווך של שליט בלארוס אלכסנדר לוקשנקו לפיה הוא יסיים את המרד תמורת הבטחה של פוטין לתת לו ולאנשיו לצאת לגלות בבלארוס. דרושה תמימות קיצונית כדי להאמין למילותיו של נשיא רוסיה, שרק ימים לפני תחילת המלחמה באוקראינה הצהיר כי אין לו שום כוונה לפתוח באחת כזאת. פריגוז'ין צעד אל מותו בעיניים פקוחות, ושילם מחיר על היהירות שלו.
מעטים בקרב האליטה הרוסית יזילו דמעה על מותו של פריגוז'ין, שזעזע את יציבותה של המדינה ובשל כך גם את מעמדם. מי מהם שאולי פנטז על התגייסות סביב מנהיג חדש במקומו של פוטין, לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה, יחשוב על כך שבעתיים. נשיא רוסיה אמנם לא הכריז רשמית כי הוא אכן יתמודד בהן, אך הוא לרוב שומר הודעות כאלו סמוך למועד הבחירות, וממילא הוא לא יכול להרשות לעצמו לוותר על השלטון.
חודשיים אחרי המרד שאיים לגרור את רוסיה למלחמת אזרחים, פוטין ושרי הצבא שלו שהיו על הכוונת של פריגוז'ין שרדו וביססו מחדש את סמכותם, בעוד שפריגוז'ין ובכירי ארגונו כבר אינם. ואולם, המכה שספגה קבוצת ואגנר עשויה גם לבשר על סוף דרכה, לכל הפחות במתכונת המוכרת, ולכך עשויה להיות השפעה על מדינות באפריקה שבהן היא סייעה למשטרים צבאיים תמורת חוזים שמנים.
קבוצת שכירי החרב, שנוכחת גם בסוריה, פעלה בדמותו ובצלמו של פריגוז'ין, והקרמלין התקשה לשלוט עליה עד שהחליט למזג אותה במשרד ההגנה, בהחלטה שלמעשה הציתה את המרד. בקבוצות טלגרם המזוהות עם ואגנר עלו קריאות לנקמה, אך קשה לראות את שכירי החרב מצליחים להוציא לפועל התקוממות נוספת ללא מנהיגם וכשבקרמלין כבר למדו את הלקח מהמרד הקודם.