נמלי אוקראינה בים השחור הפכו למטרה מועדפת עבור רוסיה בשבועיים שחלפו מאז שפרשה מההסכם ליצוא החיטה. מוסקבה טוענת כי תנאי העסקה לא כובדו, אולם היציאה ממנו הגיעה שעות אחרי שקייב פגעה בגשר קרים, מסמלי שלטון הכיבוש הרוסי בחצי האי. אף שבקרמלין הדגישו כי לכאורה אין קשר בין הדברים, תלונות קודמות של מוסקבה על העסקה שנחתמה לפני שנה לא הובילו לפרישתה וקשה להאמין שהסמיכות בין האירועים מקרית.
הנקמה של הנשיא ולדימיר פוטין באוקראינה מורגשת היטב באפריקה, שאספקת החיטה האוקראינית קריטית לתושבי היבשת שחלקים נרחבים ממנה סובלים מבצורת וממחסור במזון. התסכול הגובר ביבשת, שמדינות רבות בה הן בעלות ברית קרובות של רוסיה או לכל הפחות נמנעו מלנקוט צד במלחמה באוקראינה הורגש היטב בפסגת המנהיגים שאירח פוטין בסנט פטרסבורג .
נשיא רוסיה, שאיבד את מעט בעלי הברית שלו במערב עם פלישתו לאוקראינה בפברואר אשתקד, משקיע מאמצים רבים כדי לשמר את יחסיו עם מדינות אפריקה ולהסית אותן נגד המעצמות האירופיות והשליטות הקולוניאליות שלהן לשעבר. אך הן דורשות תמורה: להשאיר את מוצרי המזון מחוץ לתחום.
"המלחמה הזאת חייבת להסתיים. והיא יכולה להסתיים רק על בסיס הצדק וההיגיון", אמר יו"ר הנציבות של האיחוד האפריקני, פאקי מהמט, לפוטין וליתר המנהיגים שהגיעו לפסגה בסנט פטרסבורג. "השיבושים באספקת האנרגיה והחיטה חייבים להיפסק באופן מידי. יש להאריך את הסכם החיטה לטובת כל האנשים בעולם, האפריקנים במיוחד".
נשיא קונגו, דניס סאסו נגווסו, אמר כי יוזמת השלום האפריקנית "ראויה לתשומת הלב המירבית" וקרא לשים קץ למלחמה "בדחיפות". נשיא דרום אפריקה, סיריל רמפוזה, אמר לפוטין: "אנחנו חשים שיש לנו את הזכות לקרוא לשלום - הסכסוך המתמשך משפיע לרעה גם עלינו". ונשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, אמר בפסגה כי "הכרחי להגיע להסכם" על חידוש הסכם החיטה, שבמסגרתו יכולה הייתה אוקראינה לייצא חיטה מנמליה למרות הלחימה.
אף שהמנהיגים לא מתחו ביקורת ישירה על רוסיה, תחינותיהם להפסקת המלחמה ביומה השני של הפסגה היו הברורות והתקיפות ביותר שהשמיעו עד היום. מנהיגי היבשת העלו בחודש שעבר שורת הצעות שיובילו לסופה ההדרגתי של המלחמה, בהן נסיגה של הכוחות הרוסיים, הוצאת הנשק הגרעיני הטקטקי הרוסי מבלארוס, הקפאת צו המעצר הבינלאומי שהוצא נגד פוטין והקלה בסנקציות.
נשיא רוסיה שפך מים צוננים על היוזמה שהוצגה לו במפגש קודם עם נציגים מהיבשת בחודש שעבר, ואתמול, בעקבות ההפצרות של מנהיגי אפריקה, הוא שב על עמדתו מפרוץ הסכסוך - האחראים לו הם אוקראינה והמערב, ואילו רוסיה רק נגררה אליו.
בהצהרה שנמשכה שמונה דקות, האשים פוטין את המערב בגיבוי "ההפיכה" באוקראינה ב-2014 - התיאור של הקרמלין לגל המחאות ששטף את קייב ואילץ את מנהיגה הפרו-רוסי להימלט - ובניסיון למשוך את הרפובליקה הסובייטית לשעבר לברית נאט"ו ולפגוע באומה הרוסית.
נשיא רוסיה טען כי קייב היא זו המסרבת למשא ומתן, כשהזכיר החלטה שהעבירה בספטמבר האחרון בתגובה לסיפוח ארבעה מחוזות באוקראינה שעליהם שולטים חלקית כוחותיו. "הכדור נמצא לחלוטין במגרש שלהם", אמר פוטין, שבין התנאים שהוא מציב לקייב נכללים התחייבותה של להצטרף לנאט"ו והכרה בריבונות רוסיה על השטחים שכבשה.
יו"ר האיחוד האפריקני אמר כי פוטין הפגין נכונות לשיחות, והוסיף כי "עכשיו אנחנו צריכים לשכנע את הצד השני". ואולם, היוזמה האפריקנית, בדומה ליוזמות דיפלומטיות אחרות שעלו לאורך המלחמה, לא צפויה להבשיל, לכל הפחות בזמן הקרוב כשקייב נמצאת בעיצומה של מתקפת הנגד הנרחבת שלה.
הנשיא וולודימיר זלנסקי כבר דחה את הרעיון להפסקת אש שתקפיא את המצב בחזית, שבה רוסיה שולטת על כשישית משטחה של אוקראינה. קייב ובעלות בריתה במערב סבורות כי כל יוזמה שכזו תעניק לרוסיה מרווח נשימה להתארגן מחדש ללחימה ששחקה את כוחותיה. הן מאשימות את הקרמלין בשימוש במזון ככלי נשק, ובאוקראינה אומרים כי רוסיה גנבה ארבעה מיליון טונות של חיטה מאז תחילת הפלישה.
לאור עלייה של 9% במחירי החיטה העולמיים, פוטין ניסה להטיל את האשמה על מדיניות המערב ולהצדיק את פרישתה מההסכם בטענה שמשלוחי המזון לא הגיעו למדינות העניות בעולם. הוא הבטיח כי רוסיה תספק בחינם 300 אלף טונות של חיטה לשש מדינות באפריקה, אך מזכ"ל האו"ם אמר שזו טיפה בים ויו"ר האיחוד האפריקני הדגיש כי ייתכן שלא יהיה די בכך ומה שנדרש היא הפסקת אש.
חרף חילוקי הדעות והנוכחות הדלה יותר בפסגה בהשוואה לזו הקודמת שהתקיימה ברוסיה ב-2019, רבים מהמנהיגים שיבחו את תמיכתן של מוסקבה במלחמות השחרור שלהן מהמעצמות האירופיות במאה ה-20, בשיאה של המלחמה הקרה. בנוסף לכך, בהצהרת הסיכום של הפסגה, רוסיה הבטיחה לסייע להן במאמציהן להשיג פיצויים על הנזק שנגרם להן בתקופה הקולוניאלית.
מנהיגי מאלי והרפובליקה המרכז-אפריקנית, הנשענות על שירותי קבוצת ואגנר, הביעו הוקרת תודה לפוטין. נשיא הרפובליקה המרכז-אפריקנית, פאוסטין טודרה, אמר כי יחסיה של ארצו עם מוסקבה "עזור להציל את הדמוקרטיה ולמנוע מלחמת האזרחים". הוא הודה לרוסיה "על העזרה שלה להתנגד להגמוניה זרה".
הטלטלות האחרונות שחוותה היבשת - המלחמה בסודאן וההפיכה הטרייה בניז'ר השישית במספר במערב אפריקה בשנים האחרונות - מספקות הזדמנות לרוסיה להרחיב את השפעתה, באמצעות שליחיה כדוגמת ואגנר. אף שארגון שכירי החרב הוביל מרד חסר תקדים בפוטין לפני חודש, נראה שמנהיגו יבגני פריגוז'ין ממשיך לקדם את האינטרסים של מוסקבה ביבשת.
בתמונות ראשונות שלו ברוסיה מאז תום המרד, תועד פריגוז'ין נפגש עם נציגים מהפסגה האפריקנית. בהקלטה נפרדת שפורסמה בערוצי הטלגרם המזוהים עם קבוצת ואגנר, הביע פריגוז'ין תמיכה בהפיכה הצבאית בניז'ר והציע את שירותיו של לוחמיו. זאת אף שעמדתה הרשמית של מוסקבה הייתה שעל הקושרים לשחרר את הנשיא הנבחר מוחמד בזום, שהודח מתפקידו.
מבלי שרמז למעורבות ישירה של ואגנר בהפיכה בניז'ר, אמר פריגוז'ין כי האירועים במושבה הצרפתית לשעבר "הם לא פחות ממאבק של אזרחי ניז'ר בכובשים שלהם" וכי "היום מקבלים למעשה את העצמאות שלהם". לדבריו, "הם נפטרו מהכובשים שלהם".