מרכז המידע והמחקר של הכנסת פרסם היום (חמישי) דו"ח חדש שמציג את יעדי הממשלה בתחום התעסוקה בשנים הקרובות בהשוואה למציאות. בפילוח שמבצע הדו"ח בין האוכלוסיות, ניתן לראות אילו אוכלוסיות עמדו ביעדי הממשלה, מי נכשלו ומהן התוכניות הממשלתיות שתרמו במיוחד לחיזוק התעסוקה בישראל במרוצת השנים.
במרכז הדו"ח עומד הסיווג המגזרי שבוחן את פערי התעסוקה בין החברה הלא-חרדית לחברה החרדית בישראל. יעד הממשלה לתעסוקת גברים לא חרדים ב-2030 הוא 86%, אולם לפי הנתונים העדכניים ביותר פלח אוכלוסייה זה עבר את היעד כבר השנה - 7 שנים מוקדם יותר. מנגד, בקבוצה הנשית המקבילה, עברו את היעד של 2020 בארבע עשיריות האחוז בשלוש שנים - מגמה שעשויה להעיד על קצב צמיחה נמוך ביחס ליעדים.
לעומת זאת, בחברה החרדית התמונה שונה לחלוטין - גברים חרדים נמצאים כשמונה אחוזים מתחת ליעד הממשלתי של שנת 2020, ומתחת לעשרה אחוזים לפחות מהיעד של הממשלה לשנת 2030. אולם, הנשים החרדיות, שעקפו את היעד של 2020 ביותר מ-16%, כבר מתקרבות ליעד של 2030 - עם מרחק של 1.7% בלבד.
כמו כן, מהדו"ח עולה כי סך המובטלים במדינה, מסיבות שונות, כמעט חוצה את רף המיליון בני אדם: 47% יהודים לא חרדים, 37% ערבים ו-14% חרדים.
קטגוריית השכר
עוד עולה מהדו"ח של הכנסת כי השכר הממוצע באוכלוסייה עלה ב-25% בשבע השנים האחרונות. השכר הממוצע של יהודים שאינם חרדים עומד על 19,279 שקלים לגברים - 7,000 שקלים יותר מהשכר הממוצע לנשים. אצל האוכלוסייה החרדית הפער בין גברים ונשים מצטמצם מאוד עד כדי 1,500 שקלים בלבד לטובת הגברים.
במרכז המידע המחקר מעריכים שחלק מהסיבות האפשריות לעלייה בשיעור התעסוקה הוא הביקוש לעובדים אחרי הקורונה, החזרה לשגרה וגם העלייה בשכר הממוצע בשנתיים האחרונות. כמו כן, יוקר המחייה הגואה, דפוסי ההתנהגות אצל אוכלוסיות מסוימות היוו תמריץ לעלייה בתעסוקה במיוחד אצל הנשים הערביות והגברים החרדים - האוכלוסיות בעלות שיעור התעסוקה הנמוך ביותר.
אל תפספס
גם לתוכניות הממשלה נותנים "ציון", ומדגישים את תרומת ההשכלה הגבוהה לשיעורי התעסוקה, המכללות הטכנולוגיות להנדסאים וטכנאים, ההכשרות המקצועיות ששיעור ההשתתפות בהן קפץ באלפים תוך שנים בודדות.
מנגד, מציינים במרכז, כי תמיכה במוסדות שלא מלמדים ליבה, יחד עם הגדלת קצבאות האברך והפעלת תכניות סיוע כמו מתן תלושי מזון - ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות, בשווי של מאות שקלים בחודש, מהוות תמריץ שלילי משמעותי לתעסוקה וצפויות אף הן להפחית את ההשתלבות של הגברים
החרדים בשוק העבודה".