בג"ץ הוציא היום (ראשון) צו על תנאי למדינה והורה לה לנמק מדוע לא לדחות את החלתו של התיקון לחוק יסוד שמונע להוציא לנבצרות את ראש הממשלה. השופטים קבעו כי הדיון בנושא יתקיים בהרכב מורחב של 11 שופטים.
שופטי העליון שחתומים על הצו הם הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והנשיא המיועד הבא יצחק עמית. צו על תנאי הופך למעשה את הנטל בעתירות לבג"ץ, כך שבמקום שהעותרים יסבירו למה בית המשפט צריך לקבל את העתירה, עתה המדינה שהעתירה הוגשה נגדה, צריכה להסביר למה לא לדחות את תחולתו של הסעיף בחוק היסודֿ. בכך למעשה שופטי בג"ץ לא מכריזים על נשק יום הדין ולא שוברים את הכלים בכך שהם מבטלים סעיף בחוק יסוד.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה השיב לשופטים, וכתב ב"איקס" (טוויטר לשעבר): "כראש הרשות המחוקקת והמכוננת (המוסמכת לכונן חוקי יסוד) עמדתי העקבית, כעמדתם של כל יושבי ראש הכנסת הקודמים (עת שכיהנו בתפקיד), היא כי אין בסמכות הרשות השופטת לדון בשאלת תוקפם, תחולתם ותוכנם של חוקי היסוד. זוהי סמכותה הבלעדית של הכנסת, בה יושבים נבחרי כל הציבור הישראלי, אשר יתנו בפניו דין וחשבון ויבקשו את אמונו מדי בחירות. לכן, בהיעדר כל הסמכה בחוק, ולמען הדמוקרטיה, על בית המשפט לכבד את החלטות הכנסת".
בתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות נגד התיקון לחוק, הגיבו להחלטה: "לצערנו הרב בשנה האחרונה הפכה החקיקה הפרסונלית לנוהל של קבע בכנסת - שפעם אחר פעם משנה ומתקנת חוקי יסוד על מנת להתאים לצרכים הרגעיים של נאשמים בפלילים ועבריינים מורשעים. אנחנו מברכים על ההחלטה של בית המשפט הנכבד שמנסה בכוחותיו הדלים לשמר את כללי המשחק הדמוקרטיים בישראל, ותוך שהוא שומר על כבודה של הכנסת שכבר מזמן לא שומרת על הכבוד של עצמה".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שחברי מפלגתו הם בין העותרים, בירך: "חוק הנבצרות הינו חוק פרסונלי שדינו להיפסל או לכל הפחות לחול רק מהכנסת הבאה. ההתעקשות של נתניהו על תחולה מידית, לצד החיפזון שבו חוקק החוק, מבהירות לכל מי שהיה ספק, שמדובר בחוק שנתפר למידותיו ולצרכיו של נתניהו. אני מקווה שבית המשפט העליון, בהרכב המורחב שנקבע, יקבל באופן סופי את העתירה שלנו וימנע את הפיכת חוקי היסוד לפלסטלינה שמהונדסת לפי צרכיו האישיים של נתניהו".
גם בארגוני המחאה בירכו על המהלך. מכוח קפלן נמסר כי: "בג"ץ עשה את המובן מאליו ועצר את החוק הפרסונלי בדרך לפסילתו. המתקפה הצפויה של מחרבי הציונות בממשלת ישראל נועדה להפחיד את שופטי בג"ץ, אך אין צורך לפחד, מיליוני ישראלים יחד עם כל ראשי המערכות יאפשרו לבג"ץ לעשות את עבודתו - ואם הממשלה לא תקיים את הפסיקה, ימיה יהיו ספורים".
בשבוע שעבר קבעו תשעה שופטי בג"ץ פה אחד כי בועז יוסף, מקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, לא יוכל להתמודד לבחירות הקרובות לראשות העיר טבריה. השופטים, בהם השמרנים נעם סולברג, אלכס שטיין ודוד מינץ קבעו כי החוק שנועד לאפשר ליוסף להתמודד בבחירות "פרוסנלי ונתפר למידותיו", ולכן יחול רק ממערכת הבחירות הבאה.
מה אומר התיקון של הכנסת לחוק הנבצרות?
על פי ההצעה שיזמו כל ראשי סיעות הקואליציה, ועברה סופית במרץ האחרון, להוצאה לנבצרות יהיו שתי עילות בלבד: הודעה של ראש הממשלה עצמו כי איננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו, ומסלול נוסף כש-75% מחברי הממשלה מבקשים את הוצאת ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו.
במקרה של בקשת הממשלה להוצאה לנבצרות, ובמידה שראש הממשלה לא כינס ישיבת ממשלה לבקשת 60% מחבריה בתוך שלושה ימים, מזכיר הממשלה יכנס את הישיבה באופן מידי, שאותה ינהל ממלא מקום ראש הממשלה. ככל שיהיו שלושה רבעים מחברי ממשלה שיבקשו להכריז על נבצרות זמנית, תחול הנבצרות לשלושה ימים, והיא תובא לאישור ועדת הכנסת. ועדת הכנסת תהיה רשאית לקבוע נבצרות של שבעה ימים נוספים מיום החלטת הממשלה וברוב של שני שליש מחברי הוועדה.
במקרה של עילה בריאותית, החלטת ועדת הכנסת תהיה על פי חוות דעת רפואית שתיעשה בהתאם לכללים של ועדת הכנסת. הארכת התקופה מעבר לעשרה ימים אלו תאושר על ידי הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, וברוב של 80 חברי כנסת.
על פי ההצעה, תוקף כל הארכה תהיה ל-21 ימים בכל פעם ועד 100 ימים לכל היותר, אז הנבצרות, על פי החוק, תהפוך לקבועה. ועדת הכנסת תהיה רשאית לקבוע את תום תקופת הנבצרות בהחלטת רוב חברי הוועדה.