ההפיכה שמתרחשת בימים אלו במדינת ישראל, היא לא עניין של ימין או שמאל, חילונים או דתיים, אלא היא מורכבת משורה ארוכה של צעדים בלתי סבירים באופן קיצוני שנוקטת הממשלה, המביאים אותנו על סף מלחמת אחים.
כשאני שומע את דיוני הסרק על פשרה כזו או אחרת סביב שינוי החוק לביטול עילת הסבירות, ברור לי שמדובר במשחק האשמות בלבד, ב-Blame game, במצב בו כל אחד בונה לעצמו אליבי.
הרי לא מדובר בחוק אחד בודד, אלא בשורה של חקיקות ומהלכים איומים של הממשלה. חקיקות שנועדו ליצור עוד ג'ובים למקורבים, חקיקות שנועדו לפגוע בנשים, חקיקות שנועדו לקדם מדינת הלכה, ובצורה ישירה מובילות לקרע עצום בחברה הישראלית.
מיום השבעת הממשלה והקמתה של הקואליציה הזו, הוצאו לפועל כמה צעדים בלתי סבירים בעליל, בהם פירוק משרד הביטחון והעברת סמכויות המנהל האזרחי לסמוטריץ', כמו גם דרישה בלתי סבירה של השר לביטחון לאומי לפקד ישירות על משמר הגבול ביהודה ושומרון.
אל תפספס
בנוסף, יצרה הממשלה מצב אבסורדי בו הקואליציה הקימה שלושה משרדים חדשים ושתי רשויות ממשלתיות מקבילות, בעלות של מיליארדי שקלים - המשרד למשימות לאומיות של השרה אורית סטרוק, המשרד לירושלים ומסורת של השר מאיר פרוש, משרד המורשת של עמיחי אליהו, ואיך אפשר בלי הרשות לקידום המגזר החרדי של סגן השר אורי מקלב, ויחידה מיוחדת לחיזוק התודעה היהודית עבור ח"כ אבי מעוז.
אם לא די בכך, הממשלה הזו מזרימה מיליארדי שקלים לרשתות חינוך במגזר החרדי, רשתות שאוסרות על ילדי ישראל ללמוד לימודי ליבה, ובכך גוזרת עליהם חיי עוני ותלות.
ממשלה שמייצרת יותר מאלף משרות לרבנים; רב לכל מועצה, רב לכל יישוב, ורב לכל שכונה, ומאפשרת למנות שני רבנים בכל עיר שיש בה יותר מ-50 אלף איש, סה"כ כאלף וארבעים ג'ובים חדשים, על חשבון הציבור משלם המסים. כמו כן, ההחלטה להעניק סמכויות לבתי הדין הרבניים בנושא מזונות ופירוק הרשות לקידום מעמד האישה.
בין ההחלטות הבלתי סבירות בעליל שקידמה הממשלה הזו, ניתן למצוא את החלטה מספר 862, שעברה ב-25 ביוני, שמנחה את שר הביטחון לפטור מגיוס מגזר שלם, ובעצם מסדירה באופן רשמי סרבנות של כ-170 אלף איש שמסרבים באופן גורף לשרת בצה"ל או בשירות האזרחי, מסרבים לעבוד וחיים על חשבוננו.
בעוד שבמקביל חברי הממשלה הזו מטיחים עלבונות וגידופים כנגד מיטב בנינו ובנותינו, בהם קרעי שאמר: "לסרבנים המחוצפים…עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל", או גלית דיסטל שכתבה: "טייסים על תנאי הם לא פטריוטים. לא מלח הארץ. לא ציונים. לא מטובי בחורינו. לא אנשים נפלאים. לא עם ישראל…הם נפולת של נמושות", ואלמוג כהן שכינה אותם בזויים ושפלים.
כך הם קראו לאותם אנשים שהקדישו את מיטב שנותיהם לטובת מדינת ישראל, אנשים שמשרתים בצבא, עושים מילואים, עובדים ומשלמים מסים, ועוד נושאים על גבם את אותם משתמטים.
הגדילה לעשות, שרת התחבורה, חברת קבינט ודוברת צה"ל לשעבר, מירי רגב, שניסתה לשסע את חיילי היבשה במשרתי חיל האוויר. והתוצאה הישירה של זה, זה אותו סרטון שטנה, בו טייסי חיל האוויר מוצגים כמפקירים חיילים בשטח.
בנוסף לכך, אנו עדים להשתלחויות בלתי פוסקות של שרים ואנשי קואליציה כנגד בת בריתנו וידידינו הגדולה ביותר, ארצות הברית. בהם "מדינאים דגולים", כמו ח"כ ניסים ואטורי שאמר "לא נפקיר את אזרחי ישראל בגלל ממשל אמריקאי המוסת על ידי האופוזיציה והתקשורת הישראלית", או שר התפוצות, עמיחי שיקלי, שאמר: "הממשל האמריקני מקורב ללפיד. בכל פעם שרוצים ללבות את האש של המחאה, מגיעה אמירה מכיוון ביידן. זה מתוזמן ומוזמן ע"י לפיד, ברק ואנשיהם". שרים וח"כים שפשוט לא מבינים שבלי הווטו אמריקאי במועצת הביטחון, בלי שיתוף פעולה אינטימי בתחום המודיעין, ובלי אספקת ציוד, חימושים וחלקי חילוף מארצות הברית, אנחנו נמצא את עצמנו במקום אחר לגמרי.
נוסיף לכך גם את האיומים לפרק את לשכת עורכי הדין, רק משום שלא נבחר נציג התואם את עמדות הקואליציה, וכמובן את רפורמת התקשורת של שלמה קרעי שנועדה להשתלט על גופי התקשורת במדינת ישראל, ואת ההתחייבויות העתידיות של גפני ולוין להעביר את חוק השתמטות, (פטור גורף משירות צבאי או אזרחי בחקיקה ראשית), וחוק הבורות (פטור מלימודי ליבה תחת שם קוד של חוק יסוד לימוד תורה) וכמובן, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ואינספור יוזמות והחלטות הזויות ובזויות, כל אחת יותר מהשנייה. גם נאומי השטנה של דודי אמסלם מעל בימת הכנסת תורגמו לאמירה נוראית של חבר מרכז הליכוד, איציק זרקא, שבירך על שרפת ששת מיליוני היהודים ע"י הצורר הנאצי.
חשוב לי להזכיר שלפני קצת יותר מחצי שנה, לפני השבעת הממשלה הנוכחית, היינו במקום אחר לגמרי. מדינת ישראל נהנתה מיחסים קרובים ויציבים עם ארצות הברית, כלכלת ישראל הייתה מהחזקות והיציבות בעולם, וזכתה לשבחים מגופים בינלאומיים בהם שבועון האקונומיסט, שדירג את הביצועים של הכלכלה הישראלית בשנת 2022 במקום הרביעי בעולם. הייתה פה ממשלה שפעלה למען כלל הציבור, ממשלה שקידמה רפורמות מרחיקות לכת, קידמה הפרטות, פתיחת השוק לתחרות, השקיעה במערכת הבריאות, פעלה בנושא מניעת האלימות במשפחה, התמודדה עם האלימות בחברה הערבית, ושמה בראש סדר העדיפויות את הציבור שמשרת בצבא, עושה מילואים, עובד ומשלם מסים. למרות חילוקי הדעות, אף אחד לא דיבר על מלחמת אחים.
מדינת ישראל התדרדרה בחודשים האחרונים בכל הזירות, הזירה הביטחונית, הכלכלית והחברתית. ממשלת ישראל בחוסר אחריות ומתוך מניעים אישיים של נציגיה הובילה לפגיעה אנושה בחוסן הלאומי ובאחדות העם.
לכן, מה שצריך לעשות כרגע, זה בשום פנים ואופן לא להעניק לגיטימציה לממשלה המשיחית חרדית שפועלת בחוסר סבירות קיצונית, אלא עלינו להיאבק.
להיאבק, בכנסת, בתקשורת, ובהפגנות. כל דיון נוסף בבית הנשיא, על סעיף כזה או אחר, זה מתן לגיטימציה למדיניות כוללת של הממשלה הנוכחית, שמשקפת באופן ברור ביותר, מה זה חוסר סבירות קיצונית.
מי שנושא באחריות כוללת למצב הבלתי סביר שנקלענו אליו, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. לכן אני קורא לחבריי באופוזיציה לשלב ידיים ולהיאבק ביחד. אני קורא להם, להחרים את ההצבעה על ביטול עילת הסבירות בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ולהתחיל להתנהג כאופוזיציה אמיתית.
הגענו לנקודת האל חזור, מדינת ישראל חייבת לחשב מסלול מחדש, עלינו להציג אלטרנטיבה, אנו חייבים להיאבק ולהקים קואליציה ציונית וליברלית, קואליציה שתכונן חוקה ותוביל להפרדה מלאה בין דת ומדינה.