האלוף במיל' אמיר אשל הצהיר עם כניסתו לתפקיד מפקד חיל האוויר במאי 2012, כי המטה המבצעי של החיל צריך לעבור שינויים שיתאימו לאתגרי צה"ל. מיד לאחר שמונה להיות מפקד החיל, מינה ראשי צוותים שיערכו עבודת מטה רחבה כדי לתכנן את התהליך מעורר המחלוקת.
בחלוף כחצי שנה, הוא הוביל את מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה שנפתח עם סיכולו של אחד ג'עברי, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, איתו לאשל היה "חשבון" ארוך שנים עוד ממבצעים קודמים. במשך שמונה יממות, שוגרו לעבר ישראל 1,403 רקטות; חיל האוויר תקף יותר מ- 1,600 יעדי טרור ברצועה.
המבצע חידד עוד יותר את הכוונות של האלוף אשל שראה כבר אז את עצמו מוביל את החיל ל-3,000 תקיפות ביממה, והבליט את החסמים הבירוקרטיים שיש להסיר בדרך. מלחמת האזרחים בסוריה, התעצמות חיזבאללה, החיכוך בזירה הפלסטינית, והשימוש במנהרות, האיצו את השינוי.
בשנת 2014 סיים האלוף תומר בר את הפיקוד על בסיס תל נוף ומונה לראש להק מבצעי אוויר הראשון. הלהק, שהיווה את הגשמת הרעיון של אשל, כולל שלוש מחלקות לתכנון הפעלה מבצעית: מחלקת התקפה, מחלקת הגנה אווירית ואיסוף ומחלקת השתתפות שמטרתה לדייק את התכנון, ואת אופן ההפעלה והביצוע.
כך למעשה, הותרו חסמים, גדל כושר הסנכרון בין היחידות בצבא והצטמצמה הבירוקרטיה שפגעה בכושר התקיפה של יעדי טרור. "זה מה שהוביל בפועל לתכנון ויישום מכת אש אחת גדולה וחזקה, בנקודה מאוד ברורה. אחר כך קראו לה מהלומה", הסביר קצין בקרה בכיר לשעבר בחיל האוויר, שבילה שעות ארוכות בבור. "החוכמה היא לעשות את זה לאורך מספר רב של ימי לחימה בכמה זירות", הוסיף.
ההצלחה בשלב הראשון סייעה לחיל האוויר לדרוש מהרמטכ"ל בני גנץ ולאחר מכן מגדי איזנקוט, תקציבים, גיוס נרחב של כוח אדם איכותי וימי מילואים עבור קצינים ותפקידנים, מרביתם טייסים ותיקים. זאת, כדי להגדיל את המטה המבצעי שרובו גויס לשירות במעמקי האדמה למה שמכונה "הבור של חיל האוויר".
התהליך צבר תאוצה במהרה כי מרבית אנשי המטה המבצעי היו מתוך החיל, דוברי ה"שפה" החילית, התרבות והסטנדרט שלה.
לאחר מכן, המטה נדרש להגדיר סמכויות בעולמות המודיעין, התכנון והשליטה, לשגרה ובמצב מלחמתי. בתוך החיל, ומחוצה לו. השלב הנוסף היה הקמת מחלקת הגנה אווירית שתשים את הדגש על האינטרסים של המדינה מול מגוון האיומים הנציבים בפניה. הקמת המחלקה הזו סייעה במימוש הנתון יוצא הדופן של 97% אחוזי יירוט של רקטות.
"ההערכה כבר אז היתה שמכות כואבות ומדויקות שחיל האוויר ינחית על האויב במטסי הפתיחה יובילו לקיצור משך הלחימה והשגת יעדים ברורים", אמר קצין הבקרה לשעבר.
מבצע צוק איתן, הוגדר כ"אזור מסוכן", מאחר ובזמן שיש לחימה בזירה הפלסטינית, חיל האוויר עבר שינוי ארגוני דרמטי מתחת לאדמה, בבור. מבחינת חיל האוויר, המבצע המחיש יותר מהכול, כמה חשוב לא רק להפעיל את הכוח מהאוויר, אלא לרכז ולדייק עבורו את המשימות כדי להימנע מהפעלה שגויה של הכוחות, או במאמצים חסרי אפקטיביות שלא בהכרח יקצרו את משך הלחימה.
קציני המילואים שהסכימו להתראיין סיפרו, כי באותם ימים, להק אוויר פוצל לשני להקים: להק שאחראי על הפעילות המבצעית של החיל בראשו עמד האלוף תומר בר, לימים מפקד חיל האויר, ולהק שאחראי על האימונים, הכשרות ותורת ההדרכה.
להק מבצעי אוויר בפיקודו של תומר בר, קלט מערכות הגנה אוויריןת חדשות ויישם גרסאות חדשות של כיפת ברזל, שרביט קסמים ועוד. הלהק התחכך בגזרה הפלסטינית ויישם התקפות מב"מ (המערכה שבין המלחמות - א"ב) בסוריה נגד שיירות נשק מאיראן לחיזבאללה, אך לא רק. כבר אז, ראה האלוף בר, את החשיבות להילחם במקביל בכמה זירות במזרח התיכון, ולפי גישתו, "רק גוף תכנוני חזק, מיומן שמורכב ממומחי תוכן יכול לעמוד בסטנדרט הזה".
לכן, השלב השני כלל בניית 18 צוותי לוח"ם (לוחמה משימתית - א"ב) לנושאים מגוונים שעוקבים ומטפלים בחיזבאללה, חמאס, מב"מ, מעגל שלישי, פינוי אוכלוסייה מאזורים מוכי טילים ורקטות בשעת הצורך ועוד משימות.
האלוף בר, שהחל לכהן בקיץ 2014 כראש להק מבצעי אוויר (רמ"א - א"ב), סומן עוד בצעירותו כמי שיום אחד יתמודד על תפקיד מפקד חיל האוויר. בר, גדל במושב, במשפחה בת שש נפשות, שהלך אחרי חלום אישי לגיבוש קורס טיס, הוגדר כבר אז כטייס קרב מנוסה מאוד. בעברו, הוא פיקד על שתי טייסות קרב: טייסת אבירי הזנב הכפול (133) וטייסת הפטישים (69). כמו כן, בר כיהן כראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר, מפקד בית הספר לטיסה ומפקד בסיס תל נוף.
לשינוי הגדול חברו אז שתי דמויות: האלוף בר והאלוף עמיקם נורקין, לימים מפקד חיל האוויר. יחד, בשיטתיות, השניים יישמו את הקמת התמנון העוצמתי שאמור להתמודד ביום הדין עם אלפי מטרות של חיזבאללה שפזורות ברחבי לבנון, עם רצועת עזה, עם מתקני הגרעין האיראניים שמאובטחים על ידי היקף גדול של מערכות הגנה אוויריות כמו גם עם זירות נוספות. כל מטרה שכזו, נייחת וניידת, מחייבת את צה"ל לאיסוף מודיעיני קבוע, ובתכנון לקראת תקיפה בעתיד.
האלוף בר, כמו בכירים אחרים בחיל האוויר, חשב בראשית הדרך שאין צורך בשינוי, מאחר שהחיל מתפקד כראוי. אך הזמן חלף, המשימות והעומס על חיל האוויר התגברו, החיל נערך לקליטת מטוסי האף-35 (אדיר) והמסקנות התבהרו. "נדרש לעשות עם אותם כלים ומערכות לחימה יותר, כי האיומים גדלו", אמר קצין הבקרה הבכיר, "לא רק לפגוע באויב אלא לדעת איפה הכי כואב לו, מה יקזז לו יכולת, מה ימנע פגיעה בבלתי מעורבים ויקצר את משך הלחימה. בזכות השינוי, חיל האוויר הפך למדויק יותר וקטלני. הרוב בזכות תכנון מקדים, בזכות אנשים טובים ומקצועיים - כל אחד בתחומו".
בשגרה יושבים חיילי ומפקדי להק מבצעי אוויר, שבלב התג שלהם יש חץ שמסמן את המטרה, עמוק מתחת לאדמה, בחדרים קטנים וצפופים, עמוסי מסכי מחשב ובעלי תפקידים, שבזמן לחימה מתמלאים בקציני מילואים. מי שעומד כיום בראש להק מבצעי אוויר הוא טייס הקרב הותיק תא"ל עומר טישלר, אחד הקצינים הבולטים בחיל, מי שסומן בצעירותו כמפקד חיל האוויר בעתיד, ומוגדר כאחד הקצינים הקרובים לאלוף בר.
תחת אחריותו של תא"ל טישלר נמצאים כמה מוקדים רבי השפעה, ביניהם ראש מרכז השליטה (רמשל"ט). מרכז השליטה פועל 365 ימים בשנה ובראשו עומד קצין בדרגת סא"ל.
לצדו של הרמשל"ט תמיד יהיה זמין 'מפקד חיל אוויר תורן'. קצין מנוסה בדרגת אל"מ ומעלה שעבר הכשרה מתאימה לקבלת החלטות משמעותיות מהבור וניהול משימות, בדרך כלל במקרים מיוחדים כמו סיכול ממוקד, הגנת שמי המדינה, מבצעים ומלחמה. 'מפקד חיל האוויר תורן', יקבל החלטות דרמטיות ויאפשר למפקד חיל האוויר לנהל את 'שעון לחימה' של חיל האוויר, ולסנכרן את החיל עם המטה הכללי של צה"ל והפיקודים המרחביים.
לצורכי המשימות הוקמו כעשרים צוותי לחימה בראשות קצינים בדרגות סא"ל. לכל אחד מהצוותים תא נושא שונה כגון: חמאס, חיזבאללה, פינוי אוכלוסייה ועוד. בחירום יתווספו לכל תא שכזה קצינים בכירים במיל' עתירי ניסיון מבצעי שישדרגו את הליך קבלת ההחלטות והתכנון. בזמן אמת יתבקש כל אחד מהתאים לתרגם את המידע המודיעיני שהצטבר בתא לפעולה מעשית, קרי: תקיפה.
לצדם בבור פועל הצמ"א (צוות מחקר אופרטיבי - א"ב). מדובר באחד השולחנות המסווגים ביותר בבור של חיל האוויר, סביבו יושבים בזמן לחימה כל נציגי קהילת המודיעין. בין היתר מהמוסד, שב"כ ואמ"ן - והם חשופים למידע הרגיש ביותר במערכת הביטחון. סביב שולחן זה מסונכרנת עבודת חיל האוויר עם המידע המודיעיני.
לדברי קצינים, סביב שולחן זה מתקבלות החלטות גורליות שהתכלית שלהן הוא למצות את המודיעין באופן כזה שלאויב תמיד תחכה הפתעה. באותה קומה, בחדר צר נטול חלונות, ממוקם חדר המוגדר כ"סודי ביותר", ואליו מתנקז המודיעין לתכנון להפקת עזרים לתקיפה. כל עזר כזה כולל נקודת ציון בת 14 ספרות אותה מכיילים בתוך הפצצה או הטיל. בחדר הזה יקבלו החלטה על מה ממליצים לא לתקוף ומה ממליצים לתקוף, ואם התקבל האישור אז מה החימוש המתאים.
הדינמיקה בין החדרים והצוותים השונים מייצרת יוזמות תקיפה חדשות, שיפתיעו את האויב שמנהל קרב מוחות ולומד.
"מדובר בנקודה קריטית, כי לרוב המידע מגיע מהחבר'ה בטייסות, ולכן היה ברור כבר בשלבי ההקמה שחלק מצוותי האוויר או מפעילי הכטמ"מ (כלי טיס מאויש מרחוק - א"ב) ימלאו תפקידים בבור או שיגייסו קציני מילואים עם ניסיון אדיר", הסביר סא"ל במיל' ש'.
"יאמר לזכותו של הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף במיל' אביב כוכבי שזיהה את הכוח האיכותי הזה מנביט רעיונות ופתרונות, והחליט לשלב אותם במרכזי אש בפיקודים במקום קציני תותחנים. זו היתה מהפכה. היו מי שקרא לזה שלוחות של להק מבצעי אוויר בפיקודים או להק מבצעי אוויר דור ב'. אותה שפה, אותה תרבות ארגונית. זה קיצר תהליכים בין פיקוד דרום, אמ"ן או פיקוד צפון לחיל האוויר. אלוף הפיקוד יודע מה כואב לאויב. חיל האוויר יודע איך נכון לתקוף", הוסיף.
התהליך הארוך אותו החל האלוף בר, ספג השבוע מכה כואבת מבית. יש מי שיאמר בתוך צה"ל "מטען צד". למעלה מ-160 בעלי תפקידים שונים במילואים, הודיעו באמצעות עצומה, שהתרחבה ליותר מ-1,000 חתימות, על כוונתם להפסיק להתנדב לשירות מילואים. כך למעשה, הם החלו לרוקן את התמנון הענק בבור חיל האוויר מכוח, ממומחיות ומרמה מקצועית.
"חשוב להגיד ביושר שלאף אחד אין מושג מי השמות מאחורי העצומה. בלהק יש הרבה בעלי תפקידים. עד שאתה לא רואה איך מתנהל שעון לחימה בזמן אמת, אתה לא באמת מבין את העוצמה. יש מצב שזו מכה רצינית לחיל. ברגע שהמטוס מנתק גלגלים מהקרקע הוא עובר לאחריות הבור. מי שמכין תוכניות, מפקח על התהליך, ונותן הוראות להכול זה המטה המבצעי. חלק מההם הינם אלו טייסים ותיקים עם הרבה מאוד גיחות וניסיון", הוסיף סא"ל במיל' ש'.
"לפני חודש ירו הסורים טיל SA-5 שהראש שלו נפל ברהט. מישהו נתן פקודה לתקוף את הסוללה הסורית, מישהו נתן פקודה למערכים שלמים מה לעשות ובעיקר מה לא לעשות (לא היה יירוט של הטיל - א"ב). מדובר בקצינים, טייסים, עם שעות מנוע שלא תקנה אותם בשום מקום", אמר.
"ניתן ללמוד את מה שהם יודעים, גם הם למדו. אבל הם התנסו בשעות וטיפול באירועים מורכבים שיש דברים שהציבור לא מכיר. להכשיר כמותם? בדיוק כמו הוותק שלהם. לפחות עשרים שנה. עוד משהו שחשוב להגיד. שאם הוא הגיע לגיל 50 והוא בבור כנראה שלאורך כל השירות שלו הוא היה יותר מבסדר, שהמילה שלו היתה בעלת ערך. בשלב מסוים הוא מפסיק לטוס, ומגיע עם כל הידע הזה למטה המבצעי".
סא"ל במיל' נוסף, שהיה חלק מלהק מבצעי אוויר עד לפני שנה, אמר השבוע, "גם אם אנשים הודיעו שהם לא יגיעו, הם לא כל כך מהר מאבדים כשירות. מה כן? בלי האנשים הללו שיורדים עליהם כל היום מכל עבר, אתה לא מחזיק יותר מיומיים לחימה וקורס".
"אי אפשר לעשות מלחמה בלי החבר'ה האלה. זו כמות עצומה של אנשים. איך יחזיקו משמרת בלחימה?", תהה. "המערכים הללו מבוססים לא רק על טייסים אלא גם על בקרי טיסה, קציני שליטה, מפעילי מל"טים, אנשי להק מודיעין חיל האוויר, חקר ביצועים שמחליטים איזו פצצה הולכת למטרה, כולם מילואימניקים".
"בלעדיהם, 36 שעות מרגע תחילת המלחמה זה נגמר", טען. "הראשונים להתגייס במילואים כשיש מתיחות בעזה ובצפון זה הם. את המבצע הראשון החשאי אתה עושה עם הסדירים ואחר כך הם מצטרפים. זה בית חרושת. מי מחזיק את התיאום עם האמריקנים בלחימה? האנשים האלה. רק זה מבצע בפני עצמו. ועוד לא דיברנו על המשמעות של הגנה אקטיבית".
הקצינים הסבירו כי לא רק שמפקד חיל האוויר מכיר כל פינה בלהק מבצעי אוויר שבנה במו ידיו, אלא הוא אף מאשר כל החלטה לפני כל מבצע ותקיפה, כל פרט קטן, "ולאחר מכן מגיע אל הבור כדי לראות בעיניים איך זה עובד. רגע לפני הכול הוא שוב מאשר ובודק, כי התכנון חייב להיות ברמה גבוהה במיוחד כשאתה תוקף פעם אחר פעם בסוריה למשל", אמר.